אור ברסלב
הנהגות אמונה מעשית פרק י"ז - מאמרים › קמיע תורני אמיתי להצלחה כללית, לסלק הדינים ולעורר הרחמים

הנהגות אמונה מעשית

פרק י"ז - מאמרים · קמיע תורני אמיתי להצלחה כללית, לסלק הדינים ולעורר הרחמים

אופניים סכנה בכפליים

הקדמה קצרה

עם ישראל נקרא 'עם קדוש' ו'עם סגולה', כמו שכתוב: “כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך בך בחר וכו' להיות לו לעם סגולה מכל העמים" (דברים ז, ו), ופירוש המילה "סגולה" היא אוצר חביב כמו ו"סגולת מלכים" (קהלת ב, ח), שפירושו כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם (וכן פירש"י בשמות יט, ה).

ועיין בפירוש המלבי"ם (שם) שביאר ש"עם קדוש" הוא מעלתם של ישראל מצד קדושת מעשיהם, ו"עם סגולה" הוא מה שבחרם ה' בלא שום הכנה מצידם, אלא רק מהיותם חביבים ויקרים בעיניו, עיין שם.

ומכאן יש ללמוד שהדבר הראשון שצריך לעשות יהודי בכדי למצוא חן בעיני ה' יתברך, ובכך להוריד על עצמו שפע עצום של ברכות והצלחות, הוא לקדש את מעשיו, כלומר לקיים את חובתו בעולמו על פי התורה והמצוות, ואם עדיין יש עיכובים וכיוצא בזה, מותר לחפש סגולות אמיתיות ולנסות לעורר רחמים מהשמים.

ובעוונותינו הרבים הדור הולך ומתמעט, וחדשים לבקרים שומעים כל מיני סגולות שונות ומשונות, מ'רבנים' שונים ומשונים, שאין בהם לא טעם ולא ריח של אמת, ולעומת זאת התורה אשר יקרה היא מפנינים ומלאה בהרבה עצות מועילות לנפש ולגוף מונחת בקרן זווית וכל הרוצה וכו'.

ואוי לאותם הרבנים שבאים אליהם המון העם, הסחוף בגלות הנפש והגוף, ומבקשים עצה לישועה, ובמקום לומר להם קודם לקדש את מעשיהם, כל אחד לפי דרגתו הרוחנית וכנזכר לעיל, אומרים להם כל מיני עצות שמקורם בנחש הקדמוני.

אשר על כן, ראינו לנכון לכתוב 'קמיע' זה, אשר בו טמונים ואצורים סגולות אמיתיות על פי התורה וחכמיה, אשר בכוחם לסלק את כל הדינים הרובצים על האדם ולעורר עליו הרבה רחמים וחסדים לחיים טובים ולשלום.

הסגולות המובאות בקמיע זה אינם סגולות מעשיות, אלא סגולות התלויות במחשבה ובכוונה, וידוע שמקום המחשבה נמצא במקום גבוה יותר ממקום המעשה.

ומובא בזוהר הקדוש (פ' נשא קמ.) שעל ידי מחשבה טובה נהפך הדין לרחמים. ועוד מובא בזוהר (פ' ויחי רכב:) שכל מחשבה שחושב האדם, עולה למעלה לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מצרפם למעשה (קידושין מ.). ועיין במהרש"א (מכות י:) שכתב שעל ידי מחשבה טובה ורצון טוב נבראים מלאכים ששומרים על האדם.

והמכוון להתקדש ולהתקרב, השכינה שורה עליו (זוה"ק פ' לך לך פח:). וכגודל המחשבה, כך הרהור טוב עולה למעלה, ובו תלויים כל הקדושות שבעולם (שם פ' ויצא קנה.).

א. לכוון בשש המצוות התדיריות, והם: א. מציאות ה' והשגחת ה'. ב. יחוד ה'. ג. יראת ה'. ד. אהבת ה'. ה. אין עוד מלבדו. ו. שמירת העיניים והמחשבה (ביאה"ל סי' א ד"ה הוא כלל גדול בתורה וכו').

ב. לכוון ולהאמין באמונה שלמה בשלושה עשר עיקרים של התורה הקדושה (רמב"ם בפיהמ"ש סנהדרין פרק חלק מ"א), ולזכור בכל יום את עשר הזכירות כמובא בסידור.

ג. לכוון לקיים מצוות “נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), משה אמת, התורה אמת וה' אלוקים אמת (ברכות ה.).

ד. לכוון לקיים בכל רגע מצוות “ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב וביו"ד סי' קנז), וכן לפרסם ניסים ונפלאות של ה' יתברך תמיד (זוה"ק פ' בא מא.).

ה. לכוון ולהמחיש באופן מעשי ארבע מיתות בית דין, שדין ארבע מיתות לא בטלו (כתובות ל.), והמכוון כך, הרי הוא כאילו נהרג בכל יום על קידוש ה' (זוה"ק פ' חיי שרה קכד:).

ו. לכוון לקיים בכל רגע מצוות עשה מהתורה “קדושים תהיו" (ויקרא יט, ב, רמב"ם הל' מקוואות פי"א הי"ב).

ז. לכוון ברמ"ח מצוות עשה שהם כנגד רמ"ח איברים לקדשם. ושס"ה מצוות לא תעשה הם כנגד שס"ה ימים בשנה לשומרם (מכות כג: ותקוני הזוהר קלב.).

ח. לכוון לקיים מצוות עשה של 'אהבת ישראל' באמת, “ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), כלומר כמוך ממש, ולאהוב גם את הרשעים כשאינם מחטיאים את האחרים, ולשנוא רק את המסיתים אחרים נגד ה' ותורתו (ביאה"ל סי' א ד"ה ולא יתבייש וכו').

ט. ובכלל כוונת אהבת ישראל, יש עוד מצוות תמידיות: א. “לא תקום" (ויקרא יט, יח) ב. “לא תטור" (שם) ג. “לא תשנא" (שם, יז) ד. “לא תלך רכיל" (שם, טז) ה. “הוכח תוכיח" (שם, טז) ו. “בצדק תשפוט עמיתך" (שם טו) ז. מצוות לא תעשה “לא תונו איש את עמיתו" (שם כה, יז) ח. “ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח). ועיין בספר 'יראים' (ס' קפ) שבכלל זה לא לעשות סבר פנים רעות, שהוא אונאה, עיין שם.

י. לכוון לסלוח לכולם מכל הלב באמת (יומא פה: ומגילה כח.).

יא. לכוון לקיים: 'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין' (אבות פ"ב מ"א), וכן “שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז, ח), ולא לפחד משום בריה בעולם (רבינו יונה ז"ל ב'שערי תשובה' ש"ג אות לב).

יב. לכוון בכל ברכה, כשמזכירים 'אלוקינו', פירושו, שמשגיח עלינו השגחה פרטית. וכשמזכירים 'מלך העולם' שאנו ממליכים אותו עלינו ועל כל העולם מלמטה.

יג. לכוון שכל היסורים העוברים עלינו הם משמים לכפרת עוונותינו, ולקבלם באהבה (ברכות ה. שבת פח:). ויעשה עצמו נזוף וכמנודה לקבל דין שמים (זוה"ק פ' משפטים קז:). והממליך את ה' יתברך על כל אבר ואבר כאילו המליכו על כל העולם (תיקו"ז קל: ופרש"י ברכות יג:), ובזה מקיים מצוות עשה מהתורה של אהבת ישראל ('יערות דבש' דרוש א).

יד. לכוון בתְפִלָה שהיא בלשון רבים על כלל ישראל בכל מקום שהם (שבת יב: וכן ברכות כט סע"ב), והמקיים כך באמת, יתקיים בו בוודאי הפסוק “ואברכה מברכיך" (בראשית יב, ג, חולין מט.).

טו. לכוון בפסוק: “כל הנשמה תהלל יה" (תהלים קנ, ו), ולהמחיש ולהודות על כל נשימה ונשימה פשוטו כמשמעו (מד"ר בראשית יד, ט), ולהרגיש שיש בלבו תמיד קדושה משמים (תענית יא סע"א).

טז. לכוון לקיים את המשנה (סנהדרין לז.) 'חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ('מסילת ישרים' פ"א).

יז. לכוון לזכור תמיד את יום המיתה (תהלים פי"ג, ר"י בשע"ת ש"ב אות כב כג), והחסידים מתבוננים בליבם תמיד כאילו היום הם מסתלקים מן העולם (זוה"ק פ' ויחי רכ.), ולהתבונן מה חובתו בעולמו ('מסילת ישרים' פ"א).

יח. לכוון לקיים מצוות עשה מהתורה “ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" ו"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, י), כלומר לשמוע ולעשות את כל דברי חז"ל הקדושים וגדולי ישראל שליט"א הלכה למעשה (רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"א).

יט. לכוון להצטער תמיד על חורבן בית המקדש, שריפת התורה וחילול ה' (אור"ח ס"ס תקפ), להקמת שכינתא מעפרא ולעילוי שכינת עוזנו (תיקוני הזוהר כב.), ובזה תלוי עיקר הגאולה וביאת משיח צדקנו ('ספר הברית' סוף מאמר ט).

כ. לכוון ולחשוב על מה שכתוב במשנה 'כל מעשיך יהיו לשם שמים' (אבות פ"ב מי"ב), ו'להתפרק' בקדושה לכבוד ה' יתברך, על מנת שיהיה לנו כח לעבוד את ה' (ברכות סג. או"ח סי' רלא, וזוה"ק פ' תזריע נב:), ועל כל מה שעושה יאמר: 'לכבוד ה'' (זוה"ק שם עמ' א).

כא. לכוון לקיים מצוות עשה מהתורה של “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), שבריאות הגוף הוא חיזוק לנפש, ויראת שמים הוא חיזוק לנשמה (גמ' פסחים מט: וחו"מ ס' כז).

כב. לכוון שה' יתברך אוהב אותי, ואני בן אברהם יצחק ויעקב, והכל מהשמים לטובה (פ' ראה, ברכות ס:), ואיני מתייאש חס ושלום לעולם, וכגודל אהבתי את ה' יתברך, כך אהבתו אלי (זוה"ק פ' וירא קיג.), ולהרגיש תמיד שחציו זכאי וחציו חייב (קידושין מ סע"א).

כג. לכוון לעשות חסד ועזרה למשפחתו, ברוחניות ובגשמיות, בעין טובה ובנפש חפצה (כתובות נ.), וכן לשאר כלל עם ישראל.

כד. לכוון לקיים את הפסוק (תהלים ק, ב): “עבדו את ה' בשמחה", שהרי מצוות בלי שמחה והתלהבות לא עולות למעלה (תיקוני הזוהר כה:), ובפרט אהבת ה' יתברך, שצריך להיות “בכל לבבך" ובשלמות הלב, והיא השמחה (זוה"ק במדבר קיז:).

כה. לכוון להיות עניו וצנוע, ולהרגיש על עצמו כעני שאין לו כלום (ע"ז כ: וירמיה ט, כב), ולהיות נבזה ושפל בעיני עצמו (זוה"ק פקודי רלג:).

כו. לכוון לקיים מצוות עשה מהתורה באמירת וידוי שנאמר (במדבר ה, ז): “והתודו את חטאתם אשר עשו", וחשבון נפש עם וידוי מציל מעונש גיהנום (זוה"ק קורח קעח.), וכאשר מתוודה בדמעות מקירות ליבו, עושה בכך רעש גדול בשמים, ומתגברים הרחמים (שם ויקרא כ.) ומסתלקים הקטרוגים (שם בא מא. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"א).

כז. לכוון לקיים מצוות עשה “והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט), כלומר, לכוון להדמות לה' יתברך בי"ג מידות שבתורה (עי' שבת קלג:).

כח. לכוון בכל רגע, לקיים מצוות עשה מהתורה של יישוב ארץ ישראל (רמב"ן במדבר לג, נג).

כט. לכוון 'רגע של אמונה', כלומר, המצב ברגע זה, בו אני מחזיק את הקמיע, עם כל מה שקורה מסביב, וההשלכות מכך, הכל משמים בלבד, וללא כל התערבות אחרת, ואני מאמין בזה באמונה שלימה.

“תם ולא נשלם שבח לא-ל בורא עולם"

סוף הספר

תוכן העניינים

הנהגות אמונה מעשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה