פרק י"ז - מאמרים · בעניין עלונים לשבת
כבוד האברך היקר, הלמדן והשקדן הר"ר וכו' שלום וברכה וחיים טובים
אודות שאלתך האם זה נכון להתנגד לכל מיני עלונים היוצאים מידי שבוע ושבוע לכבוד שבת קודש, וכן למילי דבדיחותא הכתובים שם?
דיברנו על כך בשבת קודש בשיעור תורה, וכדלהלן:
ידוע הדבר, שהציבור הרחב ובעלי הבתים רגילים לומר דברי תורה ולשורר בקול נעים בשולחן שבת קודש. והגר"א באגרתו כותב גם לנשים ללמוד מהספר 'צאינה וראינה', הידוע בלשונו הקלה. ויש להמליץ גם על ספר 'פלא יועץ' או ספר 'אורחות צדיקים', וכמובן משניות שבת, וכן כמה הלכות של ל"ט מלאכות בשולחן שבת קודש או פירוש רש"י על הפרשה. ועצם סיפורי התורה מהפרשה בעברית קלה בשולחן שבת הרי זה תועלת רוחנית ונפשית לכולם.
לאחרונה, יוצאים מדי שבוע לכבוד שבת קודש עשרות עלונים עם דברי תורה וסיפורים, כל אחד לפי דרכו והשקפתו, וכוונת כולם בוודאי לשם שמים.
אבל למעשה לא תמיד מובן המסר באותו עלון מבחינת הלשון, הכתב והמכתב או שהמאמר מועתק מספר מסוים שלא מושך את הקורא, וגדולה מזו כאשר עושים מדי שבוע מילי דבדיחותא בעטיפה של מצווה 'להיות בשמחה', בדיחה שהיא בבחינת ליצנות, אם זה על עדה מסוימת או על עשיר ועני, ולאחרונה ראיתי בדיחות שפוגעות מאוד, כמו על מי שפוזל בעיניים וכן על בחור שמגמגם או על בעל בשר וכיוצא בזה.
ואין להקשות ממה שמצינו ברבה (שבת ל:) שלפני שהיה פותח בשמועה היה מספר בדיחה, שכבר פירש רש"י שעל ידי כך נפתח ליבם מחמת שמחה, דהיינו הלב נפתח לקראת שיעור התורה. וכאן בעלונים זה ליצנות ועלבון לאותם אנשים, ואם אדם עם הבעיה המדוברת קורא את אותו עלון שמספר עליו בדיחה, הוא יכול להיפגע מאוד. ועיין בגמרא (ב"מ נט.) שאין לומר את המילה 'תלוי' בפני משפחת אדם שנתלה על עץ, והרי זה נורא ואיום.
יש מספיק ספרים קדושים על התורה עם חידושים נפלאים ומוסר השכל. וכולם קדושים ואמיתיים ואין צריך לעלונים שחלקם הגדול מגיע לגניזה לפני הקריאה. וכמובן אין בדברינו על העלונים של גדולי ישראל ומורי הוראה מובהקים ודרשנים ומגידים המלאים ביראת שמים שזה מצוין. ואם כבר מוציאים עלון לשם שמים, יגדיל תורה ויאדיר, אך יש להימנע מכותרות של ליצנות ומילי דבדיחותא שזה לא חינוכי, לא תורני ולא כלום.
מובא בגמרא (מגילה כה:) שמותר לעשות ליצנות מעבודה זרה, וכמובן לאו דווקא עבודה זרה, אלא ללעוג על האופנה, המודָה והעיתונות המקולקלת וכיוצא בזה. וכן יש בדיחה תורנית עם יראת שמים, לדוגמא: שני חרדים נסעו באופנוע, ושוטר אחד שהיה שונא דתיים ניסה 'לתפור' עליהם תיק כאילו עברו על החוק ולא הצליח, וכשנפגש איתם אמרו לו חביבי, אתה לא יכול עלינו כי 'השם איתנו' אז אמר להם אתם עצורים! כי באופנוע מותר לנסוע שניים ולא שלושה... זה דבר מבורך!
וכן, יפה הדבר לחוד חידות מעשיות, לדוגמא: כיצד יתכן שמותר לחלל שבת כשאין פיקוח נפש? תשובה: כאשר זה פיקוח נשמה (אור"ח ס"ס שו). וכן, כיצד יתכן שהתפלל בכוונה ולא החסיר כלום ועם כל זה יתכן שלא יצא ידי חובת תְפִלָה? תשובה: כאשר לא התפלל בלשון תחנונים (משנ"ב בביאה"ל סי' צח) או שלא חשב שעומד לפני ה' (הגר"ח מבריסק הובא ביבי"א ח"ג עמ' כ). וכן, מה המקור להיות בבית הכנסת מעשרה ראשונים, האם הוא חידוש של הבן איש חי או על פי הקבלה או גמרא מפורשת? תשובה: גמרא ברכות מז סע"ב. וכן החידה של ספר 'פלא יועץ' הקדוש (ערך חסד) מה יותר מצווה וזכות בשמים, לשבת סנדק בברית מילה או לפרוט שטר כסף למי שצריך מטבעות קטנות? תשובה: לפרוט כסף היא מצוות עשה מהתורה של עשיית חסד, ובפרט באופן שעולה כסף לפרוט שטרות (עיין מסכת מעשר שני ספ"ב). אלו וכיוצא בזה, הם חידות וכן בדיחות המחזקות ביראת שמים ובעבודת השם.
נשמח מאוד לקבל חידות של יראת שמים וצימאון לתורה ומוסר השכל, וכן בדיחות כמו מילי דבדיחותא של רבה (שבת ל:). ומצינו בגמרא שעשו כעין חידות (ברכות לג:), שרבה רצה לחדד את אביי, עיין שם, וכן בגמרא (עירובין יג.) רבי עקיבא רצה לחדד את התלמידים, וכן בגמרא (זבחים יג.) רב הונא עשה קל וחומר לחדד התלמידים, ובעוד כמה מקומות עיין שם במסורת הש"ס.
ומכאן למעשה לעלונים ולספרים שאין בהם תועלת לתורה ויראה שמותר למוסרם לגניזה, וחבל על המקום בארון הספרים שניתן להניח בו ספרים מועילים ומחזקים בלימוד תורה ויראה ותועלת מרובה. ועיין ותבין להתעלות ברוחניות תמיד.
באהבה ובשמחה
חיים רבי
תל גיבורים חולון