פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת שלח לך
קלט. “אך בה' אל תמרדו" (יד, ט) - יהושע וכלב מוכיחים את עם ישראל, מכיון שיש להם טענות על ארץ ישראל, והרי זה כעין מרידה בה' יתברך שדיברו בשבחה של ארץ ישראל, וחסר כאן כבוד שמים.
קמ. “מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה" (שם, טז) - כל ספק שבעולם על כחו של ה' יתברך הרי זה בגדר חילול ה' ואין כאן כבוד שמים, ולמען שמו הגדול אמר ה' יתברך “סלחתי כדברך" (שם, כ).
קמא. “למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח" (שם, מא) - מפני שבזמן שאין ציווי מאת ה' יתברך אין כבוד שמים ואין הצלחה (אבן עזרא שם).
קמב. “כי דבר ה' בזה ואת מצוותיו הפר הכרת תכרת" (טו, לא) - מי שיכול להתאמץ בעבודת ה' ולא עושה כן, הרי זה מונע כבוד שמים וגורם ביזיון רחמנא ליצלן, ועונשו חמור (ועיין בגמרא סנהדרין צט סע"ב).
קמג. “וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת" (שם, לב) - אף על פי שהיתה לו כוונה טובה, עם כל זה במציאות זה מעשה רע, ואין כאן כבוד שמים אלא להיפך חילול שם שמים (ועיין בגמרא ב"ב קיט. ומהרש"א שם).
קמד. “ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (שם, לח) - יש כאן כבוד שמים, שעל ידי מצוות ציצית זוכרים את כל מצוות ה' יתברך לעשותם ולמות על קידוש השם.