פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת כי תבוא
רו. “ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו' ושמת בטנא" (כו, ב) - מבאר האור החיים שיש כאן רמז למצוות שנקראים פירות, ו'טנא' בגימטריא שישים זה הסל [בגימטריא ש"ס - שישים ספרים]. בא לרמז על עשיית המצוות שיהיו נעשות אך ורק על פי התורה, ואחרת ישרף הוא והמצוות שעשה. כאשר עושים הכל על פי התורה ולא על פי השכל, יש כאן כבוד שמים, ולהיפך יש כאן חילול ה' ואין כאן כבוד שמים, ואוי לנו מיום הדין.
רז. “והשתחוית לפני ה' אלוקיך" (שם, י) - במצוות ביכורים יש הכרת הטוב לה' יתברך, וזה כבוד שמים.
רח. “היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך" (כז, ט) - וזה כבוד שמים, להיות עם שקשור אך ורק לתורה וזה כבוד שמים, ולא בגלל אדמת הארץ שהרי קיבלנו את התורה במדבר.
רט. “ארור אשר לא יקים את דברי התורה" (שם, כו) - ופירש הרמב"ן שצריך להאמין, לקבל ולעשות המצוות, וזה כבוד שמים. ו"לא יקים", פירושו שלא מקבל את דברי התורה חס ושלום, והרי זה אסור, והמקיים בשמחה ובאהבה הרי זה כבוד שמים.
רי. “תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה" (כח, כז) - השמחה במצוות מראה על עבודת ה' בשלמות, וזה כבוד שמים.
ריא. “ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם" (כט, ח) - זה כבוד שמים להבין ולהשכיל כיצד לקדש שם שמים, ושכרו מובטח בתורה: “למען תשכילו את כל אשר תעשון" (שם), היינו שזוכים להשכלה גדולה מאוד.