פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת ויגש
נ. “כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם" (מה, ה) - יוסף הצדיק מרבה כבוד שמים שהכל מה' יתברך בשלמות.
נא. “אל תרגזו בדרך" (שם, כד) - מכאן למדים כבוד שמים, איך יוסף הצדיק מבקש שלא לעשות ריב בין האחים, וכן לא להזיק לאחרים אף שאח שלכם מלך, ולהמשיך בצניעות ובענווה (עיין בעל הטורים ובגמ' תענית י:).
נב. “עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים" (שם, כו) - רואים בפסוק כבוד שמים, שיוסף מושל במצרים, ומצרים לא מושלת עליו, שלא נגרר אחריהם כלל ועיקר.
נג. “ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות" (מו, כח) - ופירש רש"י לפתוח בית תלמוד, ומכאן על כבוד שמים הגדול שחושב עליו יעקב אבינו ע"ה בתחילת בואו למצרים.
נד. “ויבך על צואריו עוד" (שם, כט) - יוסף הוא שבכה ויעקב לא בכה, מפני שקרא קריאת שמע, ודווקא ברגע זה בכדי להרבות כבוד שמים.
נה. “שלושים ומאת שנה מעט ורעים" (מז, ט) - יעקב אבינו ע"ה נענש על כך שסיפר את צרותיו לפרעה, ואין בזה כבוד שמים, ולכן הורידו לו על כך שלושים ושלוש שנים מחייו, על כל מילה שנה וגם על המילים ששאלו פרעה, ובמקום ק"פ שנה חי קמ"ז שנה.