אור ברסלב
הנהגות אמונה מעשית פרק ט"ו - פנינים מהתורה › פרשת אמור

הנהגות אמונה מעשית

פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת אמור

פרשת קדושים

קטו. “קדושים יהיו וגו' ולא יחללו" (כא, ו) - כהנים שומרים על קדושתם ומרבים כבוד שמים, כי הם מקריבים את הקורבנות, וצריך שיהיה ניכר במעשיהם כבוד שמים.

קטז. “כל איש אשר בו מום וגו' לא יגש להקריב" (שם, כא) - ודין זה אינו פגיעה בכבוד הכהנים בעלי המומים, אלא אדרבה מקדשים הם שם שמים, כאשר מוותרים לכהנים אחרים השלמים בגופם. ויש כאן שב ואל תעשה שיש בו כבוד שמים.

קיז. “ונקדשתי בתוך בני ישראל" (כב, לב) - צריך שיהיה ניכר על ידינו קידוש השם ורצון להרבות כבוד שמים, ולא להיפך חס ושלום. ומרומז בפסוק (שם) “ועשיתם אתם ", נכתב "אתם" בלא וא"ו היינו ועשיתם אתם, להיות חפצא של יהודי שרואים עליו כבוד שמים.

קיח. “ובקוצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר" (כג, כב) - טעם הדבר שדווקא סמוך לעניין העומר נזכר עניין מתנות עניים, ללמדנו אף כשקוצרים שעורים לקורבן, יש ליתן את הדעת שלא לשכוח את העניים, וכן אם יש פאה ולקט להשאיר עבורם. ובזה יש כבוד שמים ללמדנו עד כמה ה' יתברך רחמן

(פי' 'המשך חכמה').

קיט. “בסוכות תשבו שבעת ימים" (שם, מב) - מכל קיום מצוות המועדים רואים בזה כבוד שמים גדול: שבסוכות עוזבים את הבית ויושבים בסוכה, בפסח עוזבים את הלחם, בחג השבועות עוזבים את השינה במיטה. להראות שהבית לא קובע והלחם לא קובע והשינה לא קובעת, אלא אנחנו אך ורק בידי ה' יתברך. וזה כבוד שמים גדול לזכור תמיד מה עבר עלינו וזכינו לבוא לארץ הקודש להיות עם סגולה ולקבל את התורה.

קכ. “על המנורה הטהורה על השולחן הטהור" (כד, ד) - אלו שני כלים שלא היה עליהם דם בבית המקדש, ולכן רק הם נקראו בשם 'טהורים'. שבשמים לא אוהבים דם, אלא אוהבים עדינות, אהבה ודרכי נועם, והעושה כן הרי זה מקדש שם שמים.

תוכן העניינים

הנהגות אמונה מעשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה