אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה י''ט - זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב

הנהגות אהבת ישראל

מעלה י''ט - זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב

מעלה י''ח - בנפול אויבך אל תשמח

בו יבואר הזהירות בכבוד האדם גם לאחד מותו

פסוק מפורש בספר משלי (י, ז) ''זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב''. ובגמרא (יומא לח:) דרשו מכאן שיעלה שם הרשעים חלודה. ולשון השולחן ערוך (או''ח סי' תרו ס''ג) תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע על המתים [הישרים]. ומשמע מכאן שעל המתים אין איסור ''לא תשנא את אחיך בלבבך'' (ויקרא יט, יז), ולא איסור לשון הרע, ולכן צריך להגיע לתקנה ולעשות חרם על כך.

ומשמע עוד, שכמו שמותר לשנוא את המסיתים והלועגים על תורת ה' יתברך (משנ''ב ביאה''ל סי' א, ואוה''ח ויקרא יט, יח), ומפורש כן בתהלים (קלט, כא) ''הלא משנאיך [המשניאים מצוותיך בעיני הבריות בדברי רשע (מצודות)] ה' אשנא'', כך את הרשעים שמתו כבר ואין להם תקנה אלא על ידי זיכוך וטיהור בגיהני גיהנם מצוה לשנוא, ובודאי שאין מצוה לאהוב אותם. ומסתבר, שגם מותר לדבר עליהם לשון הרע, ולהזהיר את הציבור הקדוש שלא ילמדו ממעשיהם הרעים, ולא יאמינו לדבריהם השקריים, והחרם הנזכר הינו דווקא על אנשים כשרים.

א. כיון שמת האדם ומקבל את תיקונו בשמים, אסור לנו לדבר עליו ויש תקנה וחרם על כך, ואם דיבר צריך התרה ותשובה ושב ורפא לו. וזה מחזק מאד, כי אם אסור להוציא לעז על המתים על אחת כמה וכמה שאסור על החיים, חיים כולכם היום.

ב. אסור לספר לאחר מיתת אנשים כשרים שמתו על מעשים רעים שעשו. ולמרות שאנשים מסוימים סבלו מהם מאד, ואין מצוה לאהוב את המתים הללו, עם כל זה לדבר בדברים רעים שעשו אסור מכח התקנה והחרם.

ג. אסור לקרא לילדים על שם רשעים שמתו, עד שישתכח שמם מהעולם.

ד. מעשה באדם רע אחד שמת, ודיברו על מעשיו הרעים לפני שהובא לקבורה. וביארו, שתקנת הקדמונים היתה דוקא לאחר הקבורה ולא בין מיתה לקבורה, כמבואר בספר דרך שיחה (עמ' תל) לרבינו חיים קנייבסקי שליט''א, כיון שהמת עדיין אינו שוכן בעפר והגזירה הייתה על שוכני עפר.

ה. נפסק בשולחן ערוך (או''ח סי' תרכא ס''ו) ''נהגו לידור צדקות ביום הכיפורים בעד המתים, דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים''. וזה חידוש גדול, שהרי למדנו בגמרא (שבת ל.) על הפסוק בתהלים (פח, ו) ''במתים חפשי'' כיון שמת האדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות, ומי שמת נקרא מסכן כי הוא לא יכול יותר לקיים מצוות, כמו שנאמר (תהלים קטו יז) ''לא המתים יהללו יה''. ובכל זאת ה' יתברך מרחם על עמו, ונותן גם לאחר מיתה אפשרות לתקן קצת את הנפש על ידי צדקה לעילוי הנשמה. ואמנם, עבור רשעים שמתו לא מועילה צדקה (משנ''ב שם).

ו. מפירוש רש''י בספר משלי (שם) משמע, שצריך להיזהר בכלל לא להזכיר את שם הרשעים. וכמו שאסור להסתכל בפני רשע (מגלה כח.), כך ראוי מאד שלא להזכיר שם של רשע. וכנראה, שהפה שלנו יכול להיות טמא מזה.

ז. שמעתי שצדיק אחד חיפש את רחוב שנקרא על שמו של אדם רשע, ולא רצה להזכיר את שמו בגלל שהיה רשע, והיה שואל את האנשים, בלשונות זרות וברמזים, והאנשים לא הבינו את מבוקשו, עד שהוצרך לומר את שמו בתוספת קללה נמרצת.

ח. כאשר שמו של הרשע נרקב ונשכח מהלב זה לטובתו, כי כל זמן שזוכרים את מעשיו הרעים ומתנהגים על פיו או על פי שירים מכוערים שהשאיר אחריו, עדיין הוא נענש על זה בגיהנם רחמנא ליצלן.

ט. זכורני על אחד המיוחדים מבני העדה האפגאנית שלנו מולא אבא גול זצ''ל, שהיה שנים רבות גבאי בית הכנסת ''ישועה ורחמים'' בשכונת בית ישראל בירושלים, והיה עושה כל שבת השכבה לכל הנפטרים, וזוכר את תאריכי פטירתם משנה לשנה, תנצב''ה. וזו הנהגה טובה לצדיקים, לזכור את שמותיהם ותאריכי הפטירה שלהם, וכך נזכור אותם ונלך בדרכם.

הזכות והחובה במעלת זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב

י. בזוהר הקדוש (בראשית בסוף ההקדמה עמ' יד:) מבואר, שהרשעים בגיהנם מקללים את מי שמדליק את הנר לפני שהגיע זמן צאת השבת, כי לא ראוי להוציא השבת אלא בהבדלה שבתפילה ובהבדלה על הכוס.

יא. בזוהר הקדוש (פנחס רמו.) מובא שהמקדים להדליק נר במוצאי שבת גורם לאש גיהנם שתדלק לפני זמנה.

יב. רבינו הקדוש רבי אהרן ראטה זיע''א מביא בספרו שומר אמונים לכוין בקדיש בעניית ''יהא שמיה רבא'' על הרשעים שבגיהנם.

יג. המדבר רע על שוכני עפר צריך לקבל עליו תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין (חו''מ סי' תכ סעיף לח).

יד. אחאב נחשב לבינוני כשהיה חי (סנהדרין קב:) כי היה תומך ומחזיק תורה, וכשמת אמרו עליו (משלי יא, י) ''באבוד רשעים רינה'' ושמחו כולם (סנהדרין לט:). ולמה? כי כל זמן שאדם מחזיק תורה זה משמח את ה' יתברך אפילו אם הוא רשע, אבל כשהוא מת אין לו כבר את הזכות הזו, ומאחר שבחייו היה רשע נגד המקום מותר לשמוח במיתתו. וכן בגמרא (ב''ק יז. ועי' תוס' בד''ה והלא) מבואר, שצדיקי הדור שמחו במיתתו ורק עבדיו ואוהביו הספידו אותו.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה