מעלה י''ח - בנפול אויבך אל תשמח
אדם שמציק ומפריע מאד והוא ממש אוהב להרע, ופתאום מהשמים הוא נופל וניזוק ומקבל מכה קשה, אסור לשמוח במפלתו כלל ואפילו בלב! אלא להיפך, צריך להתפלל עליו שיתרפא ושיצליח, ויעשה תשובה על מעשיו.
מעלה זו היא מעלה גדולה עד מאד, וניסיון לא פשוט בכלל. ושלמה המלך עליו השלום אומר את זה בספר משלי (כד, יז) ''בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו''. ופירש במצודות (שם) שהרעה שיש עליו תבוא על מי ששמח במפלתו, חס ושלום.
במשנה במסכת אבות (ד, יט) כתוב: ''שמואל הקטן אומר, בנפול אויבך אל תשמח'' וקשה, הרי שלמה המלך אמר את זה במשלי כדלעיל, ומה הוסיף שמואל הקטן?
והביאור הוא, שהיה רגיל שמואל הקטן לשנן הרבה את הפסוק הזה מרוב חומרתו והקושי לקיימו כדי לזכות להישמר מלעבור עליו, ולכן נחשב כאילו הוא אמרו. וכן רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל על זה כל יום (ברכות כח:) מרוב הקושי בקיום הדבר. נמצאנו למדים, שכדי להגיע למעלה הזו צריך לשנן אותה פעמים רבות, ולהתפלל לה' כל יום שנזכה לקיים אותה בשלמות.
א. צריך להיזהר במעלה זו מאד, כי יתכן שבגלל שמחתו במפלת חברו ה ישיב מעליו אפו, וימחל לו על כל עונותיו, ויעביר את המפלה לאותו אדם ששמח בה.
ב. יהודי, אפילו אם התנהג כאויב, יש לסלוח לו ולקרב אותו ולעזור לו בשעת דוחקו. וכל שכן כשהוא נופל והוא שבור לגמרי רחמנא ליצלן, שצריך לעזור לו.
ג. במפלת גוי רשע מרושע מותר לשמוח. וכמו מרדכי שעלה על הסוס ובעט בהמן הרשע, ואמר לו מרדכי: אני מקיים בזה את הפסוק ''ואתה על במותימו תדרוך'' (מגילה טז.).
ד. וכן מותר לשמוח במפלת יהודי רשע, שעל ידי זה נהיה קידוש השם ומתרבה כבוד שמים (רבינו יונה אבות פ''ד מי''ט). ואולי הכוונה לרשעים המסיתים והאפיקורסים שמותר לדבר עליהם לשון הרע ולביישם אפילו בפניהם, ומצווה לדונם לכף חובה (רבינו הח''ח כלל ד' ס''ז).
ה. אפילו מי שצועקים עליו וגוערים בו, צריך להקשיב ולשתוק. וסמך לדבר הפסוק בתהלים (צב, יב) ''בקמים עלי מרעים - תשמענה אזני''. כלומר, כאשר קמים אנשים ומטיחים בי מלים קשות, עלי לשמוע ולא להגיב, ללמוד ולנסות לתקן (הרב אליהו כי טוב זצ''ל). וצריך כל אדם לחשוב בלבו שחברו הגוער בו עדיף עליו מכל צד, שהרי אם הוא גדול ממנו בכל דבר שיהיה ודאי שהוא עדיף בגלל גדלותו, ואם הוא קטן ממנו יש לדון אותו לכף זכות כי הוא שוגג ואני מזיד (הרמב''ן באגרתו לבנו). במקרים כאלו והדומים להם, רצוי אפילו להגיש לכועס כוס מים ולהרגיע אותו.
ו. להיות ברוגז, ולהחמיץ פנים, ולא לומר שבת שלום, לא מתאים ליהודי מעם ישראל. ועל אחת כמה וכמה שאסור לשמוח במפלת החבר.
ז. וכן להיפך, אדם שנפל ונכשל וסובל, וכעת השונא שלו שמח ומאושר, אין לו לנופל להצטער ולהתייסר מכך, אלא אדרבא, עליו לדעת שעל ידי זה יזכה לישועה. וכמו שהיה עושה רבא (ברכות נה:) כשהיה חולה, שהיה מפרסם שהוא חולה, כדי שהאוהבים שלו יתפללו עליו ויתרפא והשונאים שלו ישמחו. ועל ידי זה יתקיים בו סוף הפסוק של ''בנפול אויבך אל תשמח'', והוא ''והשיב מעליו אפו'' שיסתלק ממנו חרון אף ותתבטל הגזירה.
ח. וכן מי שפוגעים בו ומעליבים אותו ומצערים אותו והוא שותק, ועל ידי זה הפוגע שמח שהוא חושב שהצליח להבאיש את חברו. באותו רגע הפוגע נהפך לשונא, ומחמת שמחתו ישוב חרון אף מהשותק, ויתרפא לגמרי בעזרת ה' יתברך.
השכר והעונש במעלת בנפול אויבך אל תשמח
ט. לשון השולחן ערוך (יו''ד סי' שמה ס''ה) ''כל הפורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם, אין אוננים ואין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים''. כמו לגבי אחאב הרשע (סנהדרין לט:).
ולמרות שרשעים אלו, כשהם חיים מצוה לקרב אותם ולהציל אותם מרדת שחת, עם כל זה כשכבר מתו ברשעותם דינם כנזכר, וכנראה שאין מצוה לאהוב את המתים שמתו ברשעותם. וזה מפורש בספר משלי (י, ז) ''ושם רשעים ירקב'', ובגמרא (יומא לח:) דרשו מפסוק זה שלא לקרוא לבנים בשמות של אנשים רשעים, ואין להזכיר שם של טמאים כי הם טמאים ושמם טמא (ועיין פרש''י במשלי שם).
ויש ללמוד מכאן, שאסור לאדם לשמוח במפלת האויב שלו או במי שפגע בו או במי שהוא נגד ההשקפה שלו, ורק הפורשים מדרכי ציבור דינם כן.
י. מעשה ברבינו יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זיע''א בעל ''בית הלוי'', שקצב העיר פגע בו ועל ידי זה ניזוק הקצב ומת. ורבינו יוסף דב בכה עליו והספיד אותו, ואמר עליו קדיש שנה תמימה (הראשון לשושלת בריסק עמ' 446). וכל זה משום שהוא לא היה רשע מצד עצמו, אלא שפגע בצדיק ומכח זה נענש ומת, ועדיין שייך בו ''בנפול אויבך אל תשמח''.
יא. כאשר בבחירות לממשלה נפלה מפלגת פא''י שמרן הרב שך זיע''א נלחם נגדם תמיד, עלה הרב שך זיע''א לבמה וצעק: אסור לשמוח במפלתם כי הם יהודים שומרי תורה ומצוות ויש להיזהר מאד. וכן כאשר נפטר האדמו''ר מסטאמר זיע''א הספידו הרב שך, ואפילו שהאדמו''ר היה נגד אגודת ישראל של הרב שך מפני שהם היו משתתפים בבחירות לממשלה.
יב. כתוב עוד במשלי (יז, ה) ''שמח לאיד, לא ינקה''. מי ששמח כשחברו נופל, גם הוא ייענש על כך מהשמים.