אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה י''ג - זה נהנה וזה לא חסר

הנהגות אהבת ישראל

מעלה י''ג - זה נהנה וזה לא חסר

מעלה י''ב - אהבת ישראל ברוחניות

בגמרא במסכת בבא קמא (כ.), מובא שמותר לאדם שאין לו בית להתגורר בבית חברו שהוא נטוש ועזוב ואינו עומד להשכרה או שימוש כל שהוא גם מבלי לבקש רשות, מפני שאין כאן שום נזק כספי או הפסד לבעל הבית והנכנס נהנה בחינם. ויש כאן עזרה וסיוע ליהודי שמשפחתו במצוקה, וזה עוד חלק באהבת ישראל, לשמוח שיהודי נהנה מדבר מה השייך לנו ולא להקפיד עליו כלל.

א. לא טוב להתנהג בקמצנות, ולא בעין רעה, כשאחרים נהנים ממה שיש לאדם והוא עצמו לא חסר מזה דבר. ואדרבא, צריך לשמוח ולהנות כשטוב לאחרים על ידי מה שה' חנן אותנו.

ב. כשיש חדר מקלט בבניין ואין בו שימוש לשכנים, ואחד מהשכנים רוצה להשתמש בו לעבודה מסוימת, מצוה גדולה שיסכימו השכנים על ידו ולא יקפידו עליו כלל. ולהיפך, עליהם לשמוח שיהודי נהנה על ידם. והאמת, שאם יתבוננו יראו שזה בכלל לא על חשבונם, שהרי המקלט היה עזוב כמה שנים ואף שכן לא השתמש בו.

ג. אדם ששכר פועלים לעבודה, ובגלל תקלה מסוימת הוצרך להפסיק את העבודה לכמה שעות וכעת הפועלים בטלים, ואדם אחר מעונין להשתמש בהם בזמן ההפסקה, מצוה עליו להרשות לחברו להעסיק אותם לצרכו ולא להקפיד בדבר כל עיקר.

ד. מצוה גדולה לנהג מכונית הנוסע יחידי להסיע אתו אנשים המבקשים להצטרף לנסיעה [טרמפ בלע''ז], באופן שזה לא על חשבון המשפחה. והחסד הזה הוא סגולה גדולה לשמירה בדרכים (רבינו בן ציון אבא שאול זיע''א).

ה. צריך לשמוח בהצלחת הזולת ובטובתו, וממילא לשבח את החבר ולהחמיא לו על כל פעולותיו. וכמו שכתב רש''י (במדבר א, א) ''מתוך חיבתן, מונה אותן''. ולומדים מכאן, שיש לשבח תמיד את האחרים, וזה לא גורע מהאדם כלום, והוא נהיה דומה לה' יתברך.

ו. כשדיירים בנו מעלית בבניין, ורק אותם השכנים שרצו את המעלית השתתפו בהוצאות, אסור למי שלא השתתף בהוצאות להשתמש במעלית. שהרי על ידי השימוש יש חסרון ובלאי, ואף תשלום חודשי קבוע שמתחלק בין השכנים שהזמינו את המעלית. ומותר לסכם מראש עם הדיירים דבר זה, ואין בזה משום ''זה נהנה וזה לא חסר''.

ז. אדם שהתקין מנורה או זרקור בחצר וגם חברו נהנה מהאור, צריך לשמוח על זה ולא להקפיד כלל.

ח. כשנוסעים לטיול מאורגן ויש מקום פנוי, ואדם אחד הביא את קרובו. אם זה לא בא על חשבון מישהו אחר, צריך להסכים על ידו ולשמוח במעשה החסד הזה.

ט. מצוה גדולה על בעל חנות פירות וירקות או מיני מאפה לתת למעוטי יכולת את מה שנשאר בסוף היום, שהרי אין לו שימוש בזה למחר, וזו מעלה גדולה ביותר. ואמנם צריך הרבה אמונה כדי לקיימה, שהרי יתכן שאותם מעוטי יכולת לא יקנו ממנו רק משום שיסמכו על כך שבלאו הכי הוא מחלק להם. והעושה כן למרות מחשבה זו, אשריו ואשרי חלקו.

י. מסופר בנביא (שמואל א' כה, ה), על דוד המלך עליו השלום, שביקש אוכל ומענק לנעריו מנבל הכרמלי שהיו לו צאן ובקר ושדות ופירות עבור שמחת יום טוב. ומכאן יש ללמוד שצריך לתת כפי ברכת ה' שנתן לנו, ואסור להיות קמצן.

ומצינו בתורה, שאחד מתרי''ג מצוות (חינוך מצוה תפב) היא מצוות ''הענקה''. כלומר, שנעניק לעבד עברי בצאתו מאתנו לחרות מצאננו מגרננו ומיקבנו, כדי להשריש בנו מדות מעולות יקרות וחמודות.

ובגמרא (ע''ז כ.) כתוב שיש לתת במתנה בשר נבילה לגר תושב, או למכרו לנכרי עובד עבודה זרה. אך מצוה להקדים ולהעדיף את הנתינה לגר על פני המכירה לנכרי, כדי להשריש בנו את מדת החסד.

יא. בעל אירוע ובעל שמחה המשקיע אלפי שקלים ולפעמים עשרות אלפי שקלים באירוע, יש ענין גדול שיתן למלצרים ולכל העובדים באותו אירוע נתינה חשובה [טיפ בלע''ז], בכדי להפגין עין טובה ולשמח את כולם. וכמו שביקש דוד המלך עליו השלום מנבל הכרמלי שיחון אותו בעת שמחתו ויתן לו ולנעריו מן המאכלים והצידה שהכין למשתה שערך לגוזזי צאנו (שמואל שם ובפרש''י).

השכר והעונש במעלת זה נהנה וזה לא חסר

יב. במסכת תענית (כ:) מובא: ''נר לאחד נר למאה'', וכי מי שלוקח אש מלהבת חברו, האם חברו יקפיד?

יג. המקנא, הרי הוא שונא את גזירת הקדוש ברוך הוא שציוה להיטיב לחברו (רבי שלמה אבן גבירול).

יד. הקנאה מוציאה את האדם מן העולם (אבות ד, כא).

טו. בספר חסידים (סימן פח), כותב: מי שזורע קנאה יקצור חרטה, ואחרית קטטה חרטה.

טז. אנשים עם עין טובה ברכתם מתקיימת (זוה''ק אחרי סג:).

יז. בגמרא במסכת תענית (כא:), מסופר שאשה אחת שהיתה מחממת את התנור שלה ומשאילה גם לחברותיה ולא צרה עינה שחברותיה ייהנו ממה שיש לה, זכתה ובזכותה לא נפלה שריפה בעירה כלל.

יח. אדם שמקפיד על הנאת חברו כשהוא לא חסר מזה כלל, נקרא מתנהג כמידת סדום (רבינו עובדיה מברטנורא אבות פ''ה מ''י).

יט. רחל קנאה באחותה לאה, ויעקב שלא הרגיע אותה גם כן נענש על כך (בראשית רבה פרשה עא או' ז עי''ש).

כ. קרח קנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל, ונעשה אפיקורוס עד שנבלע באדמה (פרשת קרח, סנהדרין קו סע''א).

כא. שאול קנא בדוד, והפסיד מלכותו עד שנהרג על ידי פלשתים (שמואל א פרק לא).

כב. הפלשתים קנאו ביצחק, ולבסוף חזרו בהם (פרשת תולדות).

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה