אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה י''א - איש ציבור › צדקה וחסד

הנהגות אהבת ישראל

מעלה י''א - איש ציבור · צדקה וחסד

האחריות וסעיפיה

לז. תמיד צריך שיהיה בכיס ובהישג יד כסף מזומן כדי לחזק אנשים ולסייע לציבור הרחב בעת צרה, ובפרט לאברכים בני תורה אמיתיים שכולנו חיים בזכותם. וצריך לתת להם מלא חפניים, בשמחה ובאהבה, ולה הישועה.

לח. כשעורכים מגבית או התרמה לצורך מסויים, צריך שגם המתרימים יתנו משהו, ולא רק יבקשו מכולם בעוד שהם עצמם לא נותנים כלום.

ומסופר על רבינו כלפון משה הכהן זיע''א שנתן המלצה למשפחה במצוקה, ואמר לעצמו: אם תובעים אחרים הייתכן שאני לא אתן?! ומיד נתן בעצמו תרומה לצדקה זו מבלי שיבקשו ממנו.

לט. לאחר השואה, היה גאון אחד שהגיע לארץ ונכנס לכמה חכמים לקבל את ברכתם ויצא כלעומת שבא. עד שחכם אחד הבין את כוונתו, ושאל אותו במה הוא עוסק, וכיצד הוא מתפרנס, והיכן מצא דירה וכו', וכשהבין את המצב מיד תמך בו בעין יפה וברוח נדיבה כראוי וכנכון עבורו, והכסף יענה את הכל ויפתח שערי שמים.

מ. אם הנצרך רוצה להחמיר והוא נמנע מלקבל צדקה ומתנות, ניתן לומר לו שזה לשם הלוואה וכך לסייע בעדו, ובסוף זה יהיה לשם מתנה, העיקר לעזור עד כמה שאפשר ולסייע ולחזק (כתובות סז:).

מא. ישנה חשיבות רבה לייסד גמ''ח בכל קהילה, הן בחלוקת סל שבת והן בהקמת קרן הלואות, וזה חסד גדול.

מב. מלבד האמור בסעיף הקודם, צריך שתהיה גם קופה קטנה לחסדים ולצדקות, או בכדי להרבות שלום בין שכנים וחברים וכל כיוצא בזה. כי על ידי שמשלמים מעט מהקופה הקטנה, פעמים רבות נהיה שלום גדול, וזה מועט המחזיק את המרובה.

מג. יש להיזהר מאד, לא להלוות לעניים או אלמנות מפני שקשה להם להחזיר, ומכשילים אותם בפסוק ''לוה רשע לא ישלם'' (תהלים לז, כא). ולכן, כשהם באים לבקש עזרה, עדיף לתת להם מענקים ואפילו קטנים ולא הלואות גדולות (חגיגה ה.).

מד. כשיודעים על אדם הזקוק לעזרה שקונה שטויות ומבזבז את כספו לריק שלא במחשבה, אסור לתת לו כסף ביד, אלא רק מזונות וכסות כפי הצורך על המחיה ועל הכלכלה. וכל זה קשור לאהבת ישראל בקום ועשה.

מה. על אחת כמה וכמה שלא לתת לאנשים מסוג זה הלואות בהיתר עיסקא, וכן לצעירים שלא נפקחו עיניהם ואינם יודעים שקל לקחת אבל קשה להחזיר, ובסוף מסתבכים ונופלים בחובות. ואותם 'המשקיעים' כביכול, לוחצים אותם כשמגיע זמן הפרעון ואין להם, וצרה רודפת צרה.

ונראה שעל זה נתכוון הגר''א זיע''א שאמר, שאף אמנם שהמלווה בריבית רשע, המלווה בהיתר עיסקא אינו לא רשע ולא צדיק (מפי השמועה).

מו. יש להיזהר להלוות רק לאנשים יראי ה' ואחראים לשלם. ומי שאין לו יראת שמים, או שאיננו מוכר היטב לחכמים, אסור לתת לו הלוואה, ולא לפרוט לו שיקים ואפילו שיק בנקאי, כי יתכן שהוא מזויף. וגם אם יבכה ויתעלף, צריך לתת לו צדקה ולא הלוואה. ואמר רבינו החזון איש זיע''א, שלמנהל גמ''ח הלואות אסור להיות רחמן מדאי.

מז. אסור לפרסם גמ''ח אצל אנשים לא ישרים, שלא יהיה הדבר בגדר: ''מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם, קללה תחשב לו'' (משלי כז, יד).

מח. אדם הזכאי להלוואה, או לתמיכה וסיוע וכיוצא בזה, מצוה רבה לעזור לו ולחזק אותו. וגם אם קשה, ומרגישים שהחסד הזה רודף אותנו, צריך להמשיך הלאה (ראש השנה יח.). וזה מה שאמר דוד המלך (תהלים כג, ו) ''אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי''.

מט. אף על פי שצריך לכבד מאד עשירים ותומכי תורה, מכל מקום צריך להיזהר שלא להאמין להם, ולא להסתבך עמם בפריטת ש'קים וכיוצא בזה. וכשבאים בבקשה לעזור בפריטת שיק וכיוצא בזה, צריך להשתמט ולומר שאין לנו עסק בכאלו דברים (פסחים נג:, עירובין פו; סוטה כא.).

נ. כשמאן דהוא מבקש עזרה ואין אפשרות לעזור לו, לא צריך להפוך את העולם בשבילו, אלא לומר לו יפה 'אין כלום', וכנראה שזה מה שרוצים שנעשה מהשמים (בלבבי משכן אבנה).

נא. מצוה גדולה לדרוש מהמוכרים שלא להפקיע מחירים כדי שיזכו כולם לקנות בכבוד.

נב. רבינו הסטייפלר זיע''א היה אומר: כל איש ציבור שיכוון בפעולותיו לעשות חסד, נחשב עושה חסד, ואפילו אם הוא מקבל משכורת על עבודתו.

נג. להשתדל לסייע ולחזק ולתמוך מאד בקופת מתנות לאביונים וקמחא דפסחא בעיקר בעיר שגרים בה.

נד. כשאנשים באים לבקש צדקה, גם אם על פי הדין אפשר לדחות אותם כי עניי עירך קודמין, בכל זאת לא טוב לעשות כך, אלא צריך לתת להם משהו קטן. וגם במקום הפסד, אפשר לתת להם שקל, או חצי שקל, או מטבע מסוים, כל אחד לפי כוחו (רמ''א יו''ד סי' רמט ס''ד), ובשמים רואים את זה בעין טובה.

נה. כשבאים לערוך מגבית לנזקקים, לחולים, להכנסת כלה וכיוצא בזה, צריך שיהיה הכל בעין טובה ובנפש חפצה. וגם כשקשה להתרים, כי באים הרבה אנשים הזקוקים, וצרכי עמך מרובים (ברכות כט:), עם כל זה יש לעשות הכל בעדינות. בפרט שיש בזה מצות צדקה, וגם בה יש ענין להדר. וכבר אמרו חכמינו (ב''ב ט:) שהמפייס את העני מתברך באחת עשרה ברכות. ומאידך כמובן, יש להיזהר בחכמה גדולה מהרמאים (כתובות סח.).

נו. אדם קשה יום ומלא דאגות מדוכא ובעל ייסורים, המגיע לשפוך את לבו באזני החכם או אצל איש ציבור מסוים, עסקן וגבאי צדקה, מצוה גדולה להקשיב ולתת לו הרגשה טובה ולתמוך בו. ורצוי גם לומר לו בחכמה חיזוק באמונה, שיהיה לו כח להתמודד.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה