אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה י' - להאשים את עצמו כדי להציל אחרים

הנהגות אהבת ישראל

מעלה י' - להאשים את עצמו כדי להציל אחרים

מעלה ט' - לא לצער

יונה הנביא, כשהספינה שהיה בה חישבה להישבר, אמר: ''בשלי הסער הגדול הזה עליכם'' (יונה א, יב). ונשים לב, אניה בלב ים, כולם בסכנה, יש באניה הרבה אנשים מאומות העולם שהם רשעים מרושעים, ועם כל זה, תולה יונה הנביא את האשמה בעצמו, ואומר שזה בעוון שלו.

וכן מסופר בגמרא (סנהדרין יא.), שבשיעור תורה של רבינו הקדוש, היה ריח של שום בבית המדרש, ורבי חייא תלה את הקלקלה בעצמו וקם ויצא החוצה, כאילו הוא זה שאכל שום. וזה למרות שלא אכל, אלא עשה כן בכדי להציל את מי שעשה כך, שלא יתבייש.

ומבואר בגמרא שם, שכך עשה גם רבי מאיר, וכך עשה גם שמואל הקטן, ועוד חכמים. והם למדו להתנהג כך מה' יתברך, שזו ההנהגה של ה' יתברך, שכשעם ישראל חטאו לא רצה ה' לומר ליהושע מי חטא (סנהדרין מג:), ומזה נלמד גם אנחנו לתלות את הקלקלה בעצמנו כדי שאחרים לא יתביישו.

א. רבינו החפץ חיים זיע''א בהלכות לשון הרע (כלל י הלכה יז) לימד אותנו, שלפעמים כשנעשה מעשה לא ראוי, אסור לומר ''זה לא אני'', שעל ידי כך יבינו שפלוני עשה כן, והרי זה לשון הרע. ואדרבא, צריך האדם לשתוק, למרות שיתלו את האשמה בו. וזו הנהגה קדושה, לא לגרום בושה וצער לאחרים בשום מצב.

ב. כשההורים של הבעל מבקשים מבני הזוג לבוא להתארח בשבת קודש, והאשה מסרבת מסיבה כל שהיא, הבעל צריך לומר להורים שלו שהוא לא רוצה ולא יכול לבוא אליהם כי הוא עסוק מאד וכדומה, ולא להזכיר שהיא לא רוצה. וזה גם נכון, כי הרי באמת הוא לא רוצה כשאשתו לא רוצה. וכך לעולם יש לתלות את האשמה בו, כדי להגן על כבוד אשתו, וכן להיפך.

ג. גבאי או שמש של בית הכנסת שצועק על תלמיד כשרואה לכלוך בבית הכנסת, התלמיד צריך לשתוק ולקבל את הצעקות, ולנקות את המקום כפי הצורך, ולא לומר: ''זה לא אני'' ועל ידי זה ידעו מי לכלך. ויוסיף ויתפלל לעילוי נשמת אותו שמש, שלא תיכווה בגיהנם על חוצפתו לצווח כך על בן תורה.

וכאן המקום להוסיף, שיש מחלקה מיוחדת בגיהנם לגבאים שאינם מרבים כבוד שמים, וצועקים ומשפילים אברכים ובני תורה, ועל ידי זה מרחיקים ולא מקרבים את הציבור. ורבינו יונה בשערי תשובה (שער ב אות יא), קורא להם שונאי ה' יתברך, ועונשם מפורש בגמרא (ראש השנה יז.) על פרנס המתגאה על הציבור.

ד. כשאדם מסוים עשה מה שחבירו תכנן לעשות, וגנב לו את ההצגה, לא צריך לבטל את ההצלחה שלו. אלא להיפך, לשבח ולפאר, למרות שזה כביכול על חשבון הכבוד העצמי.

ה. יש פתגם ''להצלחות הרבה קרובים'' ולכישלונות להיפך. ולפי דעת חכמינו הקדושים, צריך להיות הפוך, כשיש כישלונות לא לחפש את פלוני ואלמוני אלא לתלות את הכישלון בעצמו, וכשיש הצלחה לתת אותה לאחרים.

ו. דרגה גבוהה באמונה היא: אדם שחבירו פותח עסק בדומה לעסק שלו ובסמוך למקום העבודה שלו, שלא רק שלא מפריע לחבירו, אלא אדרבא עוזר לו ומייעץ לו, מחזק אותו ומפרסם אותו, ומסייע לו על הצד הטוב ביותר למרות שלכאורה זה גורם הפסד לפרנסה שלו. ועל אדם כזה התבטא רבינו החזון איש זיע''א: ''אשריו, ואשרי דורו'' (אמונה וביטחון פ''ב או ה).

השכר והעונש במעלת להאשים את עצמו כדי להציל אחרים

ז. פעם נסע רבינו אליהו מוילנא זיע''א בעגלה, והעגלון לא השגיח על הסוס והסוס ירד מן הדרך והשחית בהליכתו ערוגה של גוי. ראה זאת הגוי מרחוק ורץ להכות את הגר''א שישב בעגלה, והתחזק הגר''א שלא לענות לגוי שהעגלון הוא האשם האמיתי שהתרשל ופשע בשמירת הסוס, כדי שלא להפוך את עצמו למלשין חס ושלום (רבינו החפץ חיים בסוף ספר שם עולם בהשמטות).

ח. כל התולה בזכות עצמו, תולין לו בזכות אחרים להראות לו שאין לו מספיק זכויות כמו חזקיהו המלך. וכל התולה בזכות אחרים, תולין לו בזכות עצמו להראות לו שהוא ראוי להציל כמו משה רבינו (ברכות י:). ומכל זה נלמד, שהתולה סירחון בעצמו בוודאי מעלתו גדולה בשמים. והחידוש בזה הוא שאפילו לצורך עצמו, כמו חזקיה המלך שהיה חולה, לא מבקשים בזכות שלנו אלא בזכות אחרים, ולהיפך משה שביקש על כלל ישראל ואולי היה יכול לבקש בזכות עצמו, עם כל זה צריך לבקש בזכות האבות הקדושים כמו שעשה. ומכאן יש ללמוד, תמיד אדם צריך לומר לעצמו ''מי אמר שאני צודק, אולי דווקא חברי הוא זה שצודק''.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה