מעלה ט' - לא לצער · באורח החיים הגשמי
לו. טוב לציין תמיד כתובת על הבית ובכניסה לבניין כניסה א' כניסה ב' וכדו באותיות גדולות וברורות, וכן בתיבת הדואר לציין שם ומשפחה, כדי לא להכביד על הדוור ועל הבאים שיוכלו למצוא את הבית מהר.
וישנם אנשים החוששים מביקורות של מס הכנסה וכדומה ומסתירים משום כך את שמם ושם משפחתם, ובגלל זה השכנים בצער גדול, שמטרידים אותם בשאלות ''היכן פלוני גר?'' ויש להיזהר בזה מאד.
לז. וכן להשתדל שתהיה תאורה מתאימה בכניסה לבית. וודאי שכך היתה הכניסה לאוהל של אברהם אבינו עליו השלום בכל ארבעת הפתחים.
לח. לא לעשות עבירות, זה מצער את הקדוש ברוך הוא.
לט. באירועים של שמחה, כמו אירוסין, נישואין, וכיוצא בזה, יש להיזהר מאד לשמור על השקט כאשר החכם דורש. זה זלזול גדול בחכם כאשר מדברים איש אל רעהו, ויש כאן גם פגיעה בכבוד התורה וגם בין אדם לחבירו.
מ. על בעלי האירוע מוטל לדאוג ולהכין רמקול מתאים, שיהיה הקול ברור וחזק ונשמע לכולם, שלא לצער את האורחים בסעודה.
מא. כשהאשה דורשת להקפיד על הניקיון והיופי שבבית בסדר מסוים כפי דעתה, גם אם זה נראה מצחיק ושטותי צריך לעשות כך ולכבד את רצונה.
מב. יש להיזהר כשנכנסים לבית אחרי שטיפה, לנגב את הנעליים יפה יפה שלא יהיו סימנים ולכלוך ברצפה הנקייה, כדי לא לגרום צער ועגמת נפש למי שטרח וניקה. וכן מסופר על גאוני עולם שהיו מקפידים על זה מאד. בנוסף, כשמקפיד על הנקיון הוא משבח ומחמיא למי שניקה ומקיים בזה מצווה גדולה.
מג. כתוב בגמרא (פסחים קיב.) ''אל תיכנס לביתך פתאום''. דהיינו, מדרכי הצניעות לא להיכנס לבית שלך מבלי לתת אפשרות לבני הבית להתכונן, וגם כדי לא להבהיל אותם.
מד. בבית של חבר ואפילו קרוב מאד, הדברים חמורים יותר (שם), ואסור להיכנס עד שדופקים בדלת או מצלצלים בפעמון ומקבלים רשות. וצריך להודיע לחבר מראש שרוצים להגיע, ולברר אם זה אפשרי, וכאמור לעיל.
מה. אפילו כשאדם נכנס למשרד שלו ואנשים מחכים לו שם, שורת דרך ארץ שידפוק ואחר כך יכנס.
מו. יש להיזהר במיוחד מלצער את האשה, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה (ב''מ נט.), ופרש רש''י: ''פורענות אונאתה ממהרת לבוא''. ולהיזהר שלא תיעשה על ידו אלמנה בחיי בעלה, חס ושלום (בעה''ט שמות כב, כב).
מז. אין לקום בשבת מוקדם כדי להתפלל בנץ אם על ידי זה מצער את משפחתו שגורם להם לקום מוקדם לסעודת שבת. ואם בכל זאת רוצה לקום מוקדם, יעשה קידוש אחרי התפילה לבד ויאכל משהו, ולא יצער סתם את בני המשפחה.
מח. אין צורך לטוס בראש השנה לאומן עיר באוקראינה שנספח לרוסיה, ובפרט כאשר הוא מטופל בילדים קטנים ועול הבית נופל על אשתו ועל ההורים והם בצער גדול על כך, וכידוע עבודת ה' שבאה על חשבון צער השני, לא שווה כלום (מרן רבינו שליט''א בדרשה בלווין, ורבינו הנאמ''ן שליט''א בספרו מקור נאמן סי' תתקל''ה).
מט. עדיף לסמוך על העירוב בשבת ולטלטל את עגלת התינוק ברשות הרבים, מאשר להחמיר לא לטלטל ועל ידי זה להכביד על האשה.
נ. אדם נשוי הרוצה לנהוג בחומרא מסויימת בדיני טהרה או בהלכות שבת וכיוצא בזה בכל מה שקשור לחובותיו כלפי ביתו ואשתו, צריך לשאול לדעת אשתו אם היא מוכנה לכך. אחרת, יש לו בעיה בהלכה שהוא מצער את אשתו על לא עוול בכפה. ושמעתי על רבינו יצחק כדורי זיע''א שהיה נמנע מכוונות על פי הקבלה בדברים שבינו לבינה, בגלל שזה בא על חשבון האשה.
נא. בירושלמי במסכת כתובות (פי''א ה''ג) מסופר שרבי יוסי הגלילי גירש את אשתו שהיתה מצערת אותו תמיד, ואחר כך נישאה אותה אשה לאיש אחד והגיעו אותו הזוג לעניות גדולה, ועזר להם רבי יוסי הגלילי כל ימי חייהם, לקיים את הפסוק ''ומבשרך לא תתעלם'' (ישעיה נח, ז). דהיינו, מאחר שבעבר היא היתה קרובתו ובשרו הוא עזר לה במסירות תמיד. וכך נפסק להלכה (אבה''ע סקי''ט ס''ח), שמצוה לאדם לזון גרושתו יותר משאר העניים.
נב. חובה למי שצריך לשלם מזונות, לדאוג לשלם אותם במלואם ובזמן, כדי לא לצער את גרושתו.
נג. מצוה להקפיד כמה שיותר על ניקיון וסדר הגוף והבגדים, בין כשנמצאים עם ציבור, וביחוד בין איש לאשתו ואשה לבעלה. ויש תיקוני אשה שמותר לאיש לעשות ואין בזה משום ''לא ילבש'' (דברים כב, ה), כשהמטרה היא לא לשם יופי אלא כדי לא לצער אנשים שדבר זה דוחה אותם (ראה יו''ד סי' קנו ס''ב).
נד. כשרוצים לחסוך בחשמל ומכבים את דוד החשמל בבית, יש לבדוק קודם אם יש מים חמים בשפע ויהיו מים למי שירצה להתרחץ, ורק אז לכבות. כי יתכן שחסרים עדיין מים חמים ומי שיצטרך מים יהיה בצער, ואין זה חסכון אלא חסרון.
נה. אסור להכות את בנו הקטן שאיננו מבין, והעושה כן חייב נידוי (חי' רעק''א יו''ד סי' רמ ס''כ). והמכה את בנו הגדול אם הוא בגיל ובמצב שהוא עלול למרוד בו כתוצאה מכך חייב נידוי, שעובר על ''לפני עור לא תתן מכשול'', שהבן יכול להכות את אביו בחזרה ולעבור על כיבוד אב ואם (מועד קטן יז.).
נו. יש להיזהר שלא לעכב שכר שכיר, אלא ''ביומו תתן שכרו'' (דברים כד, טו). והעובר על כך הרי הוא בסכנת חיים מפני שציערו (זוה''ק קדושים פה.).
נז. טוב לתלות בעסק זמני שעות פתיחה וסגירה כדי לא לצער אנשים לבוא סתם כשסגור. וכשסוגרים את החנות באמצע היום מסיבה כל שהיא, יש לתלות מודעה על כך בגדול ולציין מתי תיפתח החנות שוב.
נח. בעל מקצוע שעושה מלאכות מסוימות בתוך ביתו, כמו תספורת, טיפול רפואי, ציור ואומנות וכדומה, עליו לדאוג ששמו ושם המקצוע שלו יהיו רשומים על דלת הכניסה ועל תיבת הדואר, שכל מי שבא לביתו יוכל למצוא אותו בקלות. וגם כדי שלא יהיה צער לשכנים, כאשר מטרידים אותם בשאלות כדי למצוא אותו וכנזכר לעיל.
נט. כיום שיש תא קולי בטלפון אפשר לנצל אותו לטובה, שאם הוחלף מספר הטלפון אפשר להודיע בתא הקולי על המספר החדש. וכן כאשר אדם נוסע ונעדר מהבית לזמן ממושך, הוא יכול להודיע בתא הקולי מתי הוא יחזור. וזו מצוה גדולה, שעל ידי זה חוסך צער ועגמת נפש מאנשים רבים.
ס. בעל מקצוע, שסומכים עליו במקרה חרום, אם אינו יכול לעזור מסיבה כל שהיא, צריך להפנות את הציבור לבעל מקצוע אחר כדי להקל עליהם.