אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה ו' - נושא בעול עם חברו

הנהגות אהבת ישראל

מעלה ו' - נושא בעול עם חברו

מעלה ה' - לעשות לפנים משורת הדין גם כשמפסיד

מעלה זו הינה קשה יותר מהמעלות הקודמות, שבהן לא לקחנו על עצמינו עומס נפשי כלל, וכאן אנו נדרשים להצטער עם השני, ולהרגיש מה עובר עליו, ועל ידי זה להקל מעליו את הקושי שהרי אנו כביכול נכנסים תחתיו, ועוזרים לו לשאת את צערו. וכן נדרש מאיתנו לעזור ולסייע לו בכל מה שניתן.

במסכת אבות (ו, ו), המשנה מונה ארבעים ושמונה קניינים שהתורה נקנית בהם, ואחד מהם הוא: 'נושא בעול עם חברו'. וביאר רבינו חיים מואלוז'ין זיע''א בספרו רוח חיים, שצריך להראות לו פנים לסברתו. כלומר, אם החבר אמר דבר מה, יש לטרוח להסביר את דבריו ולהראות לכולם את החכמה שבהם. וזה ודאי חלק מן ההזדהות עם כל מה שעובר על השני.

ואמרו בגמרא במסכת ברכות (יב:) ''כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש, נקרא חוטא'' וכך התנהגו אבותינו הקדושים, שהראו התעניינות ואכפתיות לכל אדם ובכל שעה. יעקב אבינו עליו השלום אמר לרועי הצאן בחרן (בראשית כט, ד) ''אחי מאין אתם?'' משה רבינו עליו השלום, כשגדל ויצא לעם ישראל נאמר בו (שמות ב, יא) ''וירא בסבלותם'', ופרש רש''י: ''נתן ליבו ועיניו להיות מיצר עליהם''. וכן לגבי בנות יתרו כתוב (שמות ב, יז) ''ויקם משה ויושיען'' שמשה דאג להם אפילו שלא ביקשו עזרה. וזה ציווי מפורש בתורה (ויקרא יט, טז) ''לא תעמוד על דם רעך'', דהיינו, כשיש אפשרות ביד אדם להציל, הוא חייב להציל.

יש להיזהר בהנהגה זו, לעשות אותה בעדינות, בצניעות, ובזהירות, שלא ירגיש המקבל שהוא נזקק או מסכן חס ושלום. וצריך בחכמה לדעת האם כשהשני אומר שהוא לא רוצה, כוונתו רק לומר שהוא לא רוצה כי לא נעים לו אבל הוא ישמח לקבל עזרה, או שבאמת הוא לא רוצה.

א. כאשר חבר סובל ומצטער, בין בחולי, ובין בשלום בית, ובין בקושי בפרנסה, גם אם הוא לא בא אלינו לבקש עזרה, יש לפנות אליו, ולנסות לעזור ולסייע, לתמוך ולחזק, ולתרום לו כמה שצריך ואפשר. וכאמור רק באופן שהשני רוצה שיעזרו לו, אלא שהוא מתבייש לבקש, אבל מי שלא אוהב שעוזרים לו, עזרה עלולה גם לפגוע ולהפריע, ואסור לעזור לו.

ב. יש להראות לשני חיבה ואכפתיות, ולשאול על בעיה כל שהיא שהיתה, אם היא כבר נפתרה וכדומה.

ג. מצוה לקנות מבעל מכולת, שמכר חמצו כדין לפני הפסח לגוי מאשר לחפש קמח שנטחן לאחר הפסח, שבזה הוא מחזק ידי יהודי ותומך בו, כי מה יעשה היהודי הזה עם כל הסחורה שלו.

וכמו שהתירו חז''ל הקדושים, למכור לעם הארץ בשנת השמיטה כלים שיש ספק שיעבוד בהם בשמיטה (משניות שביעית פ''ה מ''ו), מפני שאם נחמיר בזה נגרום לעמי הארץ לעבור על איסור לא תשנא וכו' (חזון איש שביעית יב ט, עי' תורת כהנים, הובא בפרש''י ויקרא כה, יד).

ד. מצוה גדולה לחפש שידוך למי שזקוק, גם כאשר הוא לא מבקש.

ה. יש לעזור להכנסת כלה, או למי שקנה בית ומצבו דחוק, גם כשהוא לא מבקש.

ו. מי שמסובך בחובות, מצוה לעזור לו בכסף, בעצה ובתבונה.

ז. כששומעים קול אמבולנס שעובר, מצוה לתת צדקה ולקרוא פרק תהלים לרפואת החולה שברכב.

ח. יהודי צריך להגיע לדרגה שהוא לא מסוגל לראות מעשה עוול, וכשהוא מקבל אישור מדעת תורה, הוא גם עומד וצועק על כך.

ט. כיום יש חברא קדישא, האחראים לסדר את כל צורכי המת [הנקראים גחש''א, ר''ת גמילות חסד של אמת]. והלוואי שיקומו חברא קדישא לחיים, לשמוע צרות של אנשים ולסייע בידם.

וברוך ה' יש בעלי חסד, שעונים בטלפון כדי לשמוע צרות של אנשים, ולייעץ להם עצות לחיים. וצריך כל אחד לעשות כן, גם כשזה לוקח לו זמן, כמובן בזמן המתאים. ומדה כנגד מדה, גם הקדוש ברוך הוא ישמע אותנו.

י. מותר לשמוע לשון הרע, מאדם שמצבו הנפשי קשה, והוא רוצה לשפוך את ליבו, בתנאי שלא מאמינים לדבריו, ולא מקבלים כלום ממה שהוא אומר, אלא רק מקשיבים לו כדי להרגיע אותו (חפץ חיים הל' לשון הרע כלל ו סעיף ד). וכן צריך להיזהר לא להראות ברמזים או בהבעות פנים כאילו מסכימים עם השני, אלא רק לשמוע אותו, ולהראות לו שמקשיבים לו, כדי שלא יספר לעוד אנשים. ומדי פעם צריך לנסות בחכמה, לסנגר על בעל המריבה, כדי להרגיע את המצב עד כמה שאפשר.

יא. גם בנפילה רוחנית של חבר, צריך לשאת בעול ולעזור ולייעץ כמה שאפשר.

יב. צריך להתפלל תמיד על ירושלים ובית המקדש, ועל גאולתן של ישראל (מסילת ישרים פי''ט).

השכר והעונש במעלת נושא בעול עם חברו

יג. כל מי שמרחם על העניים והחלשים, ומשיב את נפשם, הקדוש ברוך הוא מעלה עליו כאילו הוא ברא ועשה אותם, שנאמר, ואת הנפש אשר עשו בחרן (זוה''ק ויקהל קצח.).

יד. מי שמסייע לעניים ולנזקקים, גם אם הגיע זמנו להיפטר מן העולם, הקדוש ברוך הוא משלים שנותיו ונותן לו חיים נוספים וטובים. וכך כותב הזוהר הקדוש (בהר דף קח.): ''מי שאוהב את המסכנים ומסייען, עושה שלום בכנסת ישראל ומוסיף ברכה לעולם ונותן שמחה וכח ומוריד ברכה לישראל''. ומי שלהיפך חס ושלום כתוב עליו בזוהר הקדוש (קדושים פה.) ''המצער את הפועל ואת שכר השכיר, צערו עולה למעלה ואותו מעביד בסכנת חיים'', רחמנא ליצלן.

טו. מי שאוהב את המסכנים ומסייעם, עושה שלום בכנסת ישראל, ומוסיף ברכה לעולם, ונותן שמחה וכח, ומוריד ברכה לישראל (זוה''ק בהר קח.).

טז. רבי טרפון שהיה כהן, קידש שלוש מאות נשים בשנת בצורת כדי להאכילן תרומה, שהן היו ישראליות ואסורות בתרומה, ועל ידי שקידש אותן נעשו נשותיו, ואשת כהן מותרת בתרומה (רש''י קידושין עא סע''א).

יז. למה מתו אלימלך מחלון וכליון כשהיה רעב בארץ ישראל? כי היה להם לבקש רחמים על דורם ולא ביקשו (ב''ב צא:).

יח. בשמים הקפידו על נח שלא התפלל לפני ה' שלא יהיה מבול, ולמרות שהוכיח את בני דורו, היתה עליו תביעה, איפה התפילה? איפה נושא בעול? ולכן המבול נקרא על שם נח שנאמר (ישעיה נד, ט) ''כי מי נח זאת לי'' (זוה''ק נח סז:).

יט. אפילו עץ פרי שהפסיק לטעון פירות, צריך להתפלל עליו, ולעורר עליו רחמי שמים (שבת סז.), ועל אחת כמה וכמה על עם ישראל, כשיש להם צרות.

כ. הקדוש ברוך הוא מעורר וממציא עצמו לטובת עם ישראל גם בלי שיבקשו, וזו הנהגה של ה' יתברך, כמו שאומר ישעיה הנביא (סה, א) ''נדרשתי ללא שאלו, נמצאתי ללא בקשוני''.

כא. על משה רבינו כתוב (פרשת שמות) ''וירא בסבלותם'', ופרש רש''י ''נתן ליבו ועיניו להיות מיצר עליהם'' ונשא בעול שלהם. וכל כך למה? כי מי שזוכה לתורה יש לו מעלת ''נושא בעול עם חבירו''. ולכן אמרו בגמרא (ב''ב קטז סע''ב) מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, כי החכם זכה לתורה ויודע מעלת נושא בעול עם חבירו ומתפלל מכל הלב לרפואתו.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה