אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה ד' - לעשות לפנים משורת הדין כאשר אינו מפסיד כלום

הנהגות אהבת ישראל

מעלה ד' - לעשות לפנים משורת הדין כאשר אינו מפסיד כלום

מעלה ג' - ואהבת לרעך כמוך

עד עכשיו למדנו דברים שמובנים גם בשכל, שהרי כל אחד יודע שבתור בן אדם צריך להיות טוב. אבל התורה דורשת מאתנו יותר מזה, גם אם אדם צודק לפי הדין ומי שכנגדו צריך לשלם לו, אם לשני קשה לשלם, והוא מבקש שיוותרו לו, והאדם יכול לוותר כי אין לו בזה הפסד או נזק, ראוי לו לעשות כן ולוותר. וזה נקרא בלשון חכמינו זכרונם לברכה: ''לפנים משורת הדין''.

למשל, השבת אבדה לבעליה גם כאשר על פי הדין ''הרי אלו שלו'', כגון שאין סימנים, או בעיר שרובה גויים. עם כל זה, כאשר בעל האבדה מבקש ומחפש את אבדתו, מצוה להשיב לו, שהרי המוצא לא טרח עליה, ולא הוציא הוצאות כספיות עליה, ולכן ראוי לעשות ''לפנים משורת הדין''.

וזה מפורש בגמרא במסכת בבא מציעא (ל:), ולמדו כן מהפסוק שאמר יתרו למשה רבינו (שמות יח, כ) ''ואת המעשה אשר יעשון'', ודרשו: ''ואת המעשה'' זה הדין, ''אשר יעשון'' זה לפנים משורת הדין.

ויש בתורה פסוק נוסף (דברים ו, יח) ''ועשית הישר והטוב בעיני ה'''. ופרש רש''י: ''זו פשרה ולפנים משורת הדין''. וביאר הרמב''ן (דברים שם), שאחרי שציוה ה' יתברך על הרבה מצוות עשה ומצוות לא תעשה של בין אדם לחבירו, הוסיף ה' יתברך לצוות באופן כללי ''ועשית הישר והטוב''. וענין המצוה, שישתדל האדם תמיד לעשות פשרה וללכת לפנים משורת הדין, ויהיה פרקו נאה, דהיינו שיהיה לו שם טוב ודבורו בנחת עם הבריות.

וכדי לזכות להגיע למעלה הזו, צריך להתחזק במסירות נפש לה יתברך, ולכוין באמת בקריאת שמע ובתפילה ''למות על קידוש השם'', ועל ידי זה יהיה קל לעשות לפנים משורת הדין. כי מי שמוכן למסור את נפשו למען רצון ה', קל לו גם למסור ממון שהוא סבור שמגיע לו, לכבוד ה' יתברך.

וכן המצפה באמת לביאת המשיח בכל יום ובכל רגע, ויודע שהעולם חולף, מתנהג אחרת, וקל לו מאד לנהוג לפנים משורת הדין.

וכן מי שיתנהג כמו אברהם אבינו, שאמר (בראשית יח, כז) ''ואנוכי עפר ואפר'', ופרש רש''י: ''כבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים, ואפר על ידי נמרוד, לולי רחמיך אשר עמדו לי'', וילמד לדעת ולשנן לעצמו שכל חייו הם בחסד ה' ובחמלתו עליו, יהיה לו הרבה יותר קל לותר לאחר גם כשהוא צודק.

א. לא טוב להילחם על דבר שלא השקענו בו מאומה כשיש לצד השני צער גדול עליו.

ב. המוכר שדה או בית, יש לו מצוה להקדים להציע את המכר למי שיש לו שדה או בית ליד הנכס הנמכר, שאותו אדם שיש לו שדה או בית שם ירויח מזה שיהיו לו שדות או בתים סמוכים אחד ליד השני, והוא קודם אפילו למשפחתו של מוכר הנכס (חו''מ סי' קע''ה ס''ג).

ג. גם זקן ואינה לפי כבודו שפטור מהשבת אבדה, יכול להחמיר על עצמו ולנהוג לפנים משורת הדין ולהחזיר אבדה שמצא (חו''מ סי' רסג ס''ג).

ד. פשרה עדיף (סנהדרין ו.), ולמה? כי מאד קשה לכוין בדיני ממונות לאמת. ולכן, כאשר יש ריב ומדון בין תובע לנתבע, וכל אחד מרבה בראיות ועדויות, פשרה עם שני הצדדים פותרת את כל הבעיות.

ה. כשיש כנס תורני במקום מסוים, או איזה חיזוק כללי, ולא הגיעו מספיק אנשים ויש חשש לתקלות ולחילול ה' ולבושת פנים למארגנים ולרבנים המגיעים לשם, מצוה ללכת ולחזק, וגם מי שלא חייב ולא היה אמור להשתתף צריך לעשות לפנים משורת הדין לעזור ולסייע לחיים טובים (שערי תשובה שער ג או' קסח).

ו. כאשר שני אנשים רוצים לזכות בפתיחת ההיכל או לקנות עלית מפטיר לעילוי נשמת יקיריהם, מי שישכיל לוותר לשני יזכה לעשות בזה עילוי נשמה גדול לטובת המנוח, יותר מאשר אם היה קונה את העלייה ועל ידי זה היה ריב ומסתכסך עם חבירו (כה''ח סי' רפד סק''ק).

ז. הורים לילדים צריכים להיזהר תמיד שלא להקפיד על הבנים והבנות, ואדרבא, להרבות באהבתם ולתת להם הרגשה טובה.

ח. להשתדל מאד לא לאחר לתפילה או לכנס מסוים, ולא להיות אדיש, כי זה מצנן ומקרר אחרים. וגם מי שמותר לו לאחר מסיבות שונות, צריך לעשות לפנים משורת הדין ולהגיע בזמן.

השכר והעונש במעלת לעשות לפנים משורת הדין כאשר אינו מפסיד כלום

ט. לא חרבה ירושלים, אלא בגלל שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין (ב''מ ל:).

י. העושה לפנים משורת הדין, הרי זה נחשב לקרבן, ואשריו (מס''י פי''א).

יא. אנחנו מבקשים בבוקר בתפילה: ''ותכנס לנו לפנים משורת הדין''. והעושה כן בפועל, יתנהגו עמו כך גם משמים, מידה כנגד מידה (סנהדרין צ.).

יב. מסופר על רבינו בן ציון אבא שאול זיע''א, שפעם ניגש אליו בחור מישיבת פורת יוסף וסיפר שמצא שטר של חמישים לירות שהיה סכום נכבד בימים ההם, ושאל מה הדין? והאמת היא שההלכה היא ''הרי אלו שלו'', והיינו שאינו צריך למצוא את המאבד מכיון שאין סימנים לכסף מזומן, ויכול להשאיר את המציאה ברשותו ולהשתמש בה. אבל הרב לא אמר לו כך, אלא הוציא שטר של חמישים לירות מהכיס ואמר לו: ''הא לך מתנה ממני, ועתה, לך לבית המדרש ותחפש מי איבד את הכסף''.

עלה הבחור לבית המדרש, וראה אדם קשה יום, שמחפש שטר של חמישים לירות שלקח בהלוואה מגמ''ח, והנה אבד לו, מיד החזיר לו הבחור את השטר, והשיב את נפשו.

אמר לו הרב: זה מה שכתוב (ב''מ ל:) ''לא חרבה ירושלים, אלא בגלל שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין''. שאין הפירוש ''הרי אלו שלו'' ואסור להכריז, אלא שכך הדין, אבל תמיד צריך לעשות לפנים משורת הדין (האיר המזרח ח''ב עמ' שנו).

יג. מעשה בזוג שהיה ביניהם ריב על דבר של מה בכך, ומכח הגאווה שלהם כבר באותו יום ניגשו לסדר גט. ואחרי שניתן הגט חזרו בהם ורצו להמשיך את חייהם במשותף, אבל הבעיה היתה שהוא כהן והיא אסורה לו בהיותה גרושה, ונמצא שבגלל פזיזות וחוסר מחשבה נכונה אין רפואה למכתם.

יד. דיין אחד מתל אביב סיפר: כל יום עשרים זוגות מתגרשים, כל חודש ארבע מאות זוגות, כל שנה חמשת אלפים זוגות. ורובם ככולם על שטויות והבלים, שלא יודעים לוותר.

טו. שר אחד מהממשלה ללא תורה ומצוות, נפגע מחבריו שנטשו אותו, פרש מכולם, הסתגר בביתו תקופה ממושכת כשהוא שבור ורצוץ, עד שהגיע לדיכאון ומת.

טז. מסופר בגמרא (עירובין נד:) על רבי פרידא, שעשה מעשה מיוחד, ורצו לתת לו שכר מהשמים. ושאלו אותו מה הוא מעדיף, שיוסיפו לחייו ארבע מאות שנה, או שהוא וכל בני דורו יזכו לחיי העולם הבא? והוא בחר באפשרות השניה, שהוא וכל אנשי דורו יזכו לחיי העולם הבא. וכשראה כך הקדוש ברוך הוא שויתר על תועלת עצמו ובחר בתועלת כלל הציבור, אמר שיתנו לו גם אריכות ימים וגם חיי העולם הבא לו ולכל דורו.

יז. בני גד ובני ראובן נבהלו להזדרז לקבל לנחלה בעבר הירדן, ובסוף הלכו ראשונים בגולה (רש''י משלי כ, כא).

יח. בספר חסידים (סימן קסג) כתוב, אם נצחת אל תשמח, שבעולם הבא תהיה מנוצח, חס ושלום.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה