מעלה ג' - ואהבת לרעך כמוך · לאהוב את הזולת
א. צריך להתפלל במוצאי שבת קודש קודם הבדלה, את תפילת הצדיק מברדיצ'וב זיע''א, על אהבת חברים [מובא בסוף הספר].
ב. יש לכוין היטב בתפילת העמידה באלוקי נצור, שהיא תפילת מר בריה דרבינא (ברכות יז.), שנזכה למידות טובות.
ג. לכוין באמירת 'שים שלום', על משפחתו, על קרוביו ועל הקהילה כולה, שיהיה שלום בין כולם.
ד. תפילת העמידה נאמרת כולה בלשון רבים, וצריך לכוין באמת על כל עם ישראל, ולכלול את עצמו עם הציבור, וכך התפילה מתקבלת יותר (שבת יב:). וכן כשאומרים בתפילה ''ותהי לרצון תמיד וכו''' יש לכוון שיתקבלו תפילות כל עם ישראל תמיד, וזה חלק מאהבת ישראל (כמש''כ הגר''ש דבילצקי שליט''א בספר אני לדודי).
ה. הגויים נענשים למרות שהם עושים מעשים שהתוצאה שלהם טובה לעם ישראל, בגלל שהם לא מכוונים לטובת עם ישראל אלא לטובת עצמם (ע''ז ב:). ומכאן לומדים שכשעושים מעשים טובים צריך לכוין לטובת עם ישראל.
ו. בכל פעם שרואים יהודי, יש לכוין לקיים מצוות עשה מן התורה (ויקרא יט, יח) ''ואהבת לרעך כמוך''.
ז. בעטיפת טלית, שצריך לכוין לזכור את כל מצוות ה' יתברך (או''ח סי' ח ס''ח), אמר רבינו שלמה זלמן אויערבאך זיע''א, שהוא מכוין לזכור גם את כל המצוות שבין אדם לחבירו, ולעשותם באהבה. וכן יש לכוין לפני תפילת העמידה, לקיים מצוות אהבת ישראל זה לזה כמלאכים (בן איש חי פרשת בשלח ש''א, והליכות עולם שם).
ח. לפני פרשת העקידה בשחרית, יש להתחזק באהבת ישראל (האר''י ז''ל).
ט. אוהבים רק בגלל ציווי ה', ולא משנה איך האדם נראה. ואסור לבדוק, להחליט ולקבוע, על פי סגנון לבוש או דיבור, או על פי הצורה החיצונית של האדם. כי גם מי שנראה לא מכובד, יתכן שיש לו לב נקי, והוא צדיק וקדוש כמו הבן איש חי והחפץ חיים זיע''א.
וכמו שאמר ה' יתברך לשמואל (שמואל א' טז, ז) ''האדם יראה לעיניים וה יראה ללבב''. וזה דומה לתעמולה מסחרית, שעושים אריזה המושכת את העין, ואנשים קונים, ולא מדקדקים בטיב המוצר ובתועלת האמיתית שיש בו.
י. אפילו דיין שדן דין אמת לאמתו, מושפע כאשר יש תובע ונתבע שאחד מהם הדור בלבושו, ולכן אסור לו לדון אותם במצב זה (שבועות לא.). ועל אחת כמה וכמה אנשים פשוטים כמונו, המושפעים מחיצוניות ומפרסום ומפעולות כל שהן, והאמת נעדרת (סנהדרין צז.). וזה סימן של עלמא דשיקרא, ואסור להתנהג כך.
יא. צריך לאהוב ולכבד כל יהודי, ולא רק עשיר, מכובד, עדין, בן של רב גדול, וכדומה, אלא לאהוב את כולם ללא הבדל.
יב. ''בנים אתם לה' אלקיכם'' (דברים יד, א). גם כאשר אין ישראל עושים רצונו של מקום, נקראים בנים לה' (כדעת רבי מאיר), וצריך לכבד גם את מי שלא זוכה לעבוד את ה' (קידושין לו.). ואפילו צריך לאהוב את הרשעים ולקרב אותם (שו''ת הרשב''א ח''א סימן קצד).
יג. גם בבית המרחץ ובבית הכסא, יש לקיים מצות אהבת ישראל (יסוד ושורש העבודה שער הגדול פרק ז).
יד. לכוין תמיד לקיים שש מצוות תדיריות בבין אדם לחבירו שהן: לא תקום (ויקרא יט, יח), לא תטור (שם), לא תשנא (שם, יז), הוכח תוכיח (שם), בצדק תשפוט עמיתך (שם, טו), ואהבת לרעך כמוך (שם, יח) (על פי ביאור הלכה סימן א). ויש עוד מצוות הקשורות לזה, לא תלך רכיל (שם, טז), לא תעמוד על דם רעך (שם).
טו. לאהוב את התלמידים (רמב''ם פ''ה מהל' תלמוד תורה הי''ב). וזו אהבת ישראל באופן מיוחד יותר מאהבת כל אדם.
טז. אהבת ישראל כוללת, ספרדים, אשכנזים, תימנים, מרוקאים, פרסים, אתיופים, גרוזינים, וכן את כל העדות כולם, ויש לשבח לעזור ולסייע לכולם. ומכאן יש ללמוד שלא מתאים לדאוג לאנ''ש דהיינו אנשי שלומנו בלבד, כי בשמים אוהבים את כולנו שווה בשווה, והכל זה נסיון מה יתברך איך נתנהג.
יז. בכלל אהבת ישראל, כל הדרכים בעבודת ה', ליטאים, חסידים, ספרדים - שיטת בית יוסף, ספרדים - שיטת בן איש חי, חרדלי''ם, כל מי שאין מצוה או היתר בתורה לשנוא אותו. ולכן אסור לפסול ולגנות חס ושלום את מי שהשקפתו שונה משלנו, וגם אין בזה תועלת כלל וכלל.
יח. לא לזלזל בשום דבר בעולם, לא בנוסח תפלה שונה משלנו, ולא במנהגים שונים משלנו. רק על מה שנגד התורה, צריך למחות ולזעוק.
יט. אין היתר לשנוא את השני, גם כשיש נזק, או בעיה מסויימת. לכל בעיה יש דין תורה, והנוהג שלא על פי דין נכשל בשנאת חינם.
כ. גם מי שעושה שטויות, צריך לאהוב אותו. וצריך להתפלל, שיצליח במעשים הטובים שלו, ובמעשים הלא טובים [כלפי שמיא] שלא יצליח (כתובות יז.).
כא. כתוב בתורה (שמות כג, ה) ''כי תראה חמור 'שונאך', רובץ תחת משאו, וגו', עזוב תעזוב עמו''. ושאלו חכמינו הקדושים זכרונם לברכה (פסחים קיג:), איך שייך שיהיה מותר לשנוא אדם לפי התורה? וביארו, שמדובר באדם שעשה עבירה, שאז יש מצוה לשנוא אותו. ורואים, שלמרות שהוא עשה עבירה, מצוה לעזור לו, כי זה לא שנאה של נזק ונקמה, אלא רק לשנוא את מעשיו הרעים, וצריך לעזור לו במצוקתו.
ומכאן יש ללמוד, שאפשר לשנוא ולאהוב ביחד, ואין קשר בין הדברים. שצריך לאהוב את העובר עבירה, ולהציל אותו וללמד עליו זכות, ולשמור על כבודו כפי הצורך, ומאידך לא להתקרב אליו בתורת מחאה על מעשיו הרעים, רחמנא ליצלן. והאריך בזה רבינו חיים שמואלביץ זיע''א בשיחות מוסר (שנת תשל''ב, נב).
כב. האור החיים הקדוש (פרשת קדושים) על הפסוק ''לא תשנא את אחיך בלבבך'', כותב: ''כל שירחיקהו מלבו קצת הנה הוא יורד ממדרגת אח, והרי הוא עובר משום לא תשנא'' דהיינו אפילו לא שונאהו ממש אלא מוריד קצת באהבתו, עובר בלאו דלא תשנא. ועוד כותב רבינו האור החיים בפרשת ויגש שיוסף הצדיק כדי לא לפגוע באחיו לא שלח לאביו הודעה שהוא חי, שעל ידי כך היה מגלה יעקב את מכירת יוסף והם היו מתבזים ומסתכנים, כל כך הקפיד יוסף הצדיק על כבוד אחיו למרות מה שעשו לו.
ומאידך כותב האור החיים ששונאי ה' והאפיקורסים אסור לאהוב אותם ואדרב צריך לשנוא אותם. וכך כותב רש''י (משלי ט, ז) אסור לדבר עם המסיתים ואפילו להוכיחם ולקרבם. וצריך לשקול בשקל הקודש כיצד לאהוב ולהוכיח ולעורר ליראת שמים אנשים רשעים כאלה.
כג. ''שמור לי ואשמור לך'' ''תעזור לי ואעזור לך'' זה לא אהבת ישראל אלא אהבת עצמו, שאדם דואג לעצמו ולצורך עצמו הוא עושה משהו למען האחרים. וזה נגד רצון ה' יתברך, שבתורה הקדושה אנחנו לומדים שצריך לאהוב כל יהודי ולסייע לו גם אם לעולם לא עשה ולא יעשה לנו טובה כל שהיא, וגם אם הוא לא חבר שלנו ולא בקהילה שלנו ולא מאנשי שלומנו. ויותר מזה, אפילו אם הוא עשה לנו רעה, צריך להיטיב לו כמו לכולם, שנאמר (ויקרא יט, יח) ''לא תקום ולא תטור''. ופעמים שאף צריך להיטיב בדוקא לשונא יותר מלשאר כל אדם כדי להכניע את היצר הרע (ב''מ לב: ובתוס').