מעלה א' - אהבת ה' יתברך · השכר והעונש במעלת אהבת ה' יתברך
נד. מי שזוכה לאהבת ה' יתברך באמת, גם בשמים אוהבים אותו, כי כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה (סנהדרין צ.).
נה. בשמים אוהבים לראות שיהודי אוהב את ה' יתברך. וזה מרומז בפסוק (ישעיה מא, ח) ''זרע אברהם אוהבי'' שהשבח של אברהם הוא שהוא אוהב את ה' יתברך, ולא שה' אוהב אותו (מרן החיד''א זיע''א).
נו. מי שהוא זהיר בלמוד התורה ומשים דברי תורה על לבו, הוא זוכה עבור זה לאהבת ה' יתברך. כדאיתא בספרי על הפסוק (דברים ו, ו) ''והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך'' וזה לשונו: לפי שהוא אומר (שם, ה) ''ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך'' איני יודע באיזה צד אוהבים את הקדוש ברוך הוא, תלמוד לומר ''והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוות היום על לבבך'' שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו (שמירת הלשון שער התורה ספ''ג).
וזה מעלת אברהם אבינו עליו השלום שהיה הולך מעיר לעיר וממקום למקום לחזק אנשים באמונה בה', ולא כמו שם ועבר שאמנם היה להם ישיבה אבל לא הלכו בעצמם לאנשים כדי לחזק אותם אלא מי שבא ברוך הבא, ולכן לא זכו להגיע לדרגה של אברהם אבינו (כסף משנה פ''ק דע''ז).
נז. בזוהר הקדוש (ויקהל קצח.) על הפסוק בתהלים (קמו, ה) ''אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו'' כתוב: אל תקרי שׂברו בשׁין שׂמאלית, מלשון תקוה, וכמו ''עיני כל אליך ישׂברו'' (תהלים קמה, טו), אלא שׁברו בשׁין ימנית, לשון ''שׁבר רגל או שבר יד'' (ויקרא כא, יט). כלומר, מרוב אהבה לה' יתברך, הוא מוכן להישׁבר לחתיכות לכבודו.
נח. בזוהר הקדוש (חיי שרה קכד:) כתוב: ''כל המכוין לבו בקריאת שמע בפסוק ואהבת את ה' אלקיך'' ומוסר נפשו על קדושת שמו, מעלה עליו הכתוב כאילו נהרג עליו בכל יום, ונוחל ארבע מאות עולמות לעולם הבא.
נט. בנביא ישעיה (מג, ז) כתוב ''כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'' כלומר, הכל נברא לכבוד ה' יתברך (סוף מסכת אבות). וכתב הרמב''ן (שמות יג, טז) ''כוונת כל המצוות, שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו' דהיינו שהאדם נברא רק בשביל לומר לה' יתברך ''אני שלך''.
ס. המשכן וכליו מפורטים בתורה באריכות חמש פעמים ברציפות זה אחר זה (פרשיות תרומה תצווה ויקהל ופקודי), והסיבה לכך היא ''כבוד שמים'' כמו אדם שמתלהב מדבר מסוים שקנה שהוא מרבה לשבח אותו ולספר עליו וחוזר על זה הרבה פעמים (רמב''ן ויקהל לו, ח).
סא. בכל חומש בתורה רואים כבוד שמים: בחומש בראשית (ד, ג) קין זלזל בכבוד שמים והביא קרבן פשוט, ואילו הבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן. וכתוב בתורה (שם ד, ד-ה) ''וישע ה אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה''. ויותר מכך, הבל נענש בגלל שלא לימד את קין איך לכבד את ה' שהרי לא הוכיחו ולא עוררו להרבות כבוד שמים והבל ידע לכבד ולכן נענש ומת. (עיין בספר אורות החומש ס''פ בראשית).
בחומש שמות (כה, ג) בתרומת המשכן, עם ישראל נצטווה להביא זהב וכסף ונחושת כדי להראות אהבה לה' יתברך. וכמו שמרומז בפסוק בשיר השירים (ג, י) ''עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה'' והכונה לאהבת ה' יתברך (מדרש רבה ר''פ תרומה).
בחומש ויקרא (א, ח) ''וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר'' ופדר זה השומן, שתפקידו היה לכסות את בית השחיטה משום כבוד המקום שלא יראה בית השחיטה פרוע ולא נאה (רמב''ן שם).
בחומש במדבר (י, לג) ''ויסעו מהר ה''' כתינוק הבורח מבית הספר (ילקוט שמעוני סוף רמז תשכט). שה' כעס על עם ישראל על שהלכו בצורה של פגיעה בכבוד שמים (ועיין בתוס' שבת קטז. בד''ה פורענות שהביאו מדרש זה).
בחומש דברים (כא, כג) ''לא תלין נבלתו על העץ, כי קבור תקברנו ביום ההוא, כי קללת אלקים תלוי''. ופרש רש''י קללת אלקים, בזיון של מלך, שרואים הנה פלוני החצוף שעשה עבירה פלונית.
סב. על הפסוק (דברים ו, ה) ''ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך'', דרשו חכמים בספרי: ''בכל לבבך'' כנגד אברהם אבינו עליו השלום שאהב את ה' יתברך יותר מבנו יחידו, שהרי היה מוכן להקריב את יצחק אבינו לה' על גבי המזבח. ''ובכל נפשך'' כנגד יצחק שאהב את ה' יתברך יותר מעצמו, שהיה מוכן להיות הקרבן על גבי המזבח. ''ובכל מאדך'' כנגד יעקב שמאס בעושר ובחר להיות ''איש תם יושב אהלים'' (בראשית כה, כז).