הודעה בקשה ואזהרה
זכיתי למעלה משלשים שנה לזכות את הרבים כפי הכוחות שחנני ה' יתברך, לכוון את הנוער לישיבות הקדושות ולחזק את הצעירים, ולמסור שיעורי תורה לצבור הרחב בהלכה ובמוסר יום יום. וגם לחזק מדרשות לבנות בעלות תשובה מצויינות שזכו להקים בתים קדושים בישראל עם בעלי תשובה מצויינים ומוצלחים והכל לכבוד ה' יתברך. גם לרבות אברכים שגדלו והקימו קהילות לתפארת, וכן בני תורה מופלגים בהוראה ובהנהגה בקהלה בעיירות מסויימות. וכאשר לפעמים היו כעין מחלוקות בינם ובין גבאים מסוימים או חכם מסוים שהיה לפני כן, ויתכן שבשליחות התורנית להציל ולחזק נפגע מהדברים גבאי מסויים, או חכם תורני, או מרא דאתרא שבאותו מקום, וקשה לצאת ידי חובת כולם ובודאי שהכוונה באופן מעשי לשם שמים. והיינו מתערבים לבקשתם ליישב ההדורים, והעשייה במסירות ובדייקנות שלא לפגוע חס ושלום. ואם מאן דהוא נפגע באתי וביקשתי סליחה ומחילה ואפילו ברבים, וכשזה חכם תורני נישקתי ידו ופייסנו. והכל לשם שמים, להרבות תורה ולהציל מה שניתן להציל. וכידוע בזמן הזה אין דין מרא דאתרא ולא כלום, וכאשר עשינו על פי דברי גדולי ישראל שליט''א יש לנו ביטוח שזה האמת וזה רצון ה' יתברך וזו השקעה לדורות. ואשרינו שזכינו לכך וזו הודעת אמת.
שאלתי ובקשתי, יתכן שיש כאלה שעדיין מקפידים ועושים פרצופים ואינם שמים על לב עיקר וטפל אמצעי ותכלית, כבוד עצמו וכבוד שמים, כך שלמעשה אינם צודקים כלל. ופעם המלצתי לפטר מורה בתלמוד תורה באמצע השנה, וכמובן קיבל מהנהלת התלמוד תורה משכורת חודשית עד סוף השנה, שהתלמידים לא יפסידו לימודים מהחוק המטופש שאין לפטר באמצע שנה. וכן מנהל תלמוד תורה שעזב והיה תביעות בדיני ממונות בבית דין, והמלצתי לבוא לקראתו ולהגיע לפשרה ושלא יהיה בצער, והעיקר להרבות שלום ולקדש שם שמים. ולפעמים בבית המדרש כולל אברכים היה צורך לשינויים, והרואים מקפידים וזועקים וטוענים כאילו הם בעלי המקום. ולפעמים גם תומכי תורה מנדיבי העם מקבלים לשון הרע והצאת שם רע. ופלא שמקשיבים לעמי הארץ ונכשלים ומפסידים הכל. כי לא זכו לביטול לדעת תורה, ''רוממת אל בגרונם וחרב פפיות בידם''. ובספר הזה ''הנהגות אהבת ישראל'' ניתן לראות עד היכן הדברים מגיעים. ואוי לנו מיום הדין, כאשר מחפשים אתרוג מהודר וכשרות מהודרת, ובין אדם לחבירו כאשר כל פרט אסור מהתורה לא שמים על לב. ומעניין מי אלה הרבנים שלהם שגדלו תלמידים כאלו. וזו בקשתי מהם לקרוא בספר קטן זה על מעלות באהבת ישראל, ובודאי יהיו רגועים ויסירו מליבם קפידות וטענות. ואם באמת עדיין קשה עליהם, לתבוע מיד לדין תורה, ולא לשמור בלב, ''אלקים ניצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט''.
לדוגמא, פעם אחת בא אלי איש מסוים אוהב תורה וירא שמים שעזב בית כנסת פלוני בגלל סכסוך ובא אלינו. ואמרתי לו אל תעשה כן, תחזור לשם ותשלים איתם ותתפלל ותחזק אותם. ותבוא אלינו לשיעורי תורה וכיוצא בזה, כי צריך לבטל את הברוגז ולא לקיימו. ופעם אחת אברך יקר עזב בית כנסת מסויים שהיה רב באותו מקום, והגבאים באו אלי, וזכו לאברך אחר המזכה אותם ומתאים להם. וזה הראשון פתח במקום אחר והקפיד שעזרתי למקום הראשון, ופייסתי אותו, כי הגבאים והקהל מבקשים תורה ופחדתי מהפסוק ''לא תעמוד על דם רעך'' וכל שכן על נשמת רעך, והתפייס לחיים טובים. וזכינו לשתי קהילות. וכן קהילות נוספות בערים אלעד, אשדוד, בת ים, אזור, תל אביב. אשר באופן פרטי ממש מנהלים החכמים וראשי הקהילות עוצמה רוחנית תורנית, והקהל והתושבים והנוער מתחזקים ברוחניות על הצד הטוב ביותר. ואם על משה רבינו היו טענות, אז מה נענה אנן יתמי דיתמי, מה נאמר מה נדבר ומה נצטדק. ועל זה נאמר ''הוי עז כנמר'', עזות דקדושה, כפנחס בשעתו לכבוד ה' יתברך.
אזהרה להבא, מזהיר את עצמי וחברים המקשיבים וכולנו יחד, להיזהר מאד מאד מאד מלהיות אדיש כאשר ניתן להרבות תורה ויראת שמים. כאשר אפשר לקרב רחוקים לתורה, כאשר ניתן להוסיף שיעור תורה, כאשר ניתן לקדש שם שמים, ולהציל עוד ועוד נשמות מעם ישראל. לא להיות אדיש, לא לזלזל, לא להתייאש. לפעמים לכוון באצבע מלה טובה, מלות חיבה, סבר פנים יפות, לבקש שמו ושם אימו ולשלוח לגדולי ישראל שליט''א לברכו. ובזה העגלה נוסעת וכולם בעלייה רוחנית ומתרבה כבוד שמים לדורות.
עצה טובה להשגות כאלה, לדעת תמיד: הגשמיות הכל בידי שמים בלבד ואין לשנות כלום, כך שלא צריך לדאוג על כבוד, כסף, פרסום, תפקיד, משרה, שררה, זה בידי ה' יתברך. תפקידנו לדאוג לרוחניות של עצמנו, משפחתנו, קהילתנו וכל הנלוים אלינו. לשמוע, לראות ולחשוב מה ניתן לעשות עוד ועוד ברוחניות לכבוד ה' יתברך, ''כל מה שברא הקב''ה בעולם לא בראו אלא לכבודו'' (סוף מסכת אבות).