שאלת השאלות? · שאלות הלב
1. מדוע בני הישיבות ממיתים עצמם באוהלה של תורה בעוד שבני גילם מתים ממש בשדות הקרב?
2. מדוע דמם של בני הישיבות סמוק יותר מדמם של דתיים וחילונים אחרים?
3. למה לא רואים בבתי הקברות הצבאיים חרדים?
השאלות הללו מבטאות כאב וזעם שבשורשו מסתתרת שאלה אמיתית אחת והיא: 'מדוע אין שוויון בנטל'. הגיוס הצבאי בארץ רווית מלחמות גורר בעקבותיו לא פעם שכול כואב. שכול שלא נבראו המילים לנחמו. ואף על פי כן אין השאלות הנ"ל מייצגות רצון אמיתי לשוויון בנטל המוות והשכול, כמו צורה זועמת וכאובה של דרישת שוויון בנטל. שהרי גם הורים שכולים לא יעלו שאלה דומה לגבי הטבחים בבסיסי צה"ל הם לא ישאלו מדוע לא רואים טבחים בבתי הקברות הצבאיים? באותה מידה לא שואלים מדוע אנשי מודיעין לא ממיתים עצמם בבונקרים של צה"ל בערי ישראל בעוד שחיילים אחרים מתים ממש בשדה הקרב. השאלות הללו לא נשאלות מפני ששוויון בנטל לא נמדד במכסת המתים מכל מגזר או מכל חיל וגם לא נמדד בשרות קרבי דווקא. השוויון בנטל מדבר על כך שעל כל האזרחים תוטל חובת גיוס אחידה ומחייבת.
ואכן זוהי שאלת השאלות:
מדוע חרדים, אזרחי מדינת ישראל אינם נושאים בנטל הגיוס לצה"ל?
איך הכל התחיל?