מה אומרים מנהיגי הציבור? · דעתם של רבני המזרחי על הדיחוי
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
"אבל חוק הוא לישראל שחובתו היותר קדושה השומרת את חייו הרוחניים ממיתה אכזרית היא, שיימצא בעריו ומדינותיו חלק רשום מקודש לתלמוד תורה, ששום לחץ מדיני לא יוכל להסיר מאיתנו את החובה הקדושה הזאת. והצלחת המדינה תלויה במלחמתה ע"י מה שנמצאים בה ת"ח העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים". אגרות הראי"ה, חלק ג' דף פ"ח אגרת תת"י.
הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו של הראי"ה קוק)
"אלה שמוכנים ומוכשרים להתגדל מאוד במעלות התורה והדרכתה, צריכים להיקלט ולהיקבע בישיבות הגבוהות למשך תקופות שנים". בשיחות הרב, פרק ראשון ישיבה וצבא, בתשובה 303.
"מי שלומד בישיבה לא צריך ללכת לצבא". הוא דפק על השולחן וכמעט צעק: "תורה מגנא ומצלא". (דברי הרב צבי יהודה לתלמידי ישיבת 'כרם דיבנה'). לפי עדותו של הרב דוד שפירא "הצופה" בראיון לעיתונאי שאול שיף 15.5.98.
הרב יעקב משה חרל"פ (תלמיד הראי"ה קוק)
"ולזאת דעתנו דעת תורה, שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ה', ואין עליו שום חובה להתייצב, להיפקד ולהירשם לשום עבודה של פלוגה אחרת". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.48.
הרב שלמה יוסף זווין
"דבר נפל בישראל, ודבר חמור מאוד. בוועידה הארצית של המפד"ל הוחלט ברוב דעות גדול לדרוש את גיוסם של בני הישיבות לצבא. את אשר לא העז לעשות ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ואת אשר לא ההינו לעשות כל שרי הביטחון שחנו מאז ועד עתה ועד בכלל, הרהיבו עכשיו חברי ועידת המפד"ל. אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה! וכו'.
אף אומות העולם יודעות שלתלמידי הישיבות יש לתת דחייה לגיוס כל משך זמן לימודם בישיבה. כך נוהגת ארה"ב מקום הריכוז היותר גדול של יהודים, וכך אף במדינות אחרות. להחלטה זו תוכל להיות השלכה שלילית ביותר אף בחו"ל. "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?". דבריו נאמרו בישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל. הובאו ב"הפרדס" חוברת ח' שנה מ"ז עמ' 7.
הרב אברהם שפירא (הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז)
בתשובה לשאלה מה עדיף, ישיבת הסדר או ישיבה רגילה?: "פשיטא ששניהם חשובים ויקרים, אולם ככל שמרבים בתורה - עדיף". במכתב מאלול התשמ"ה , המכתב בידי הרב בנזירי.
הרב משה צבי נריה (מייסד וראש ישיבות בני עקיבא, אבי דור הכיפות הסרוגות)
במאמרו, 'בני הישיבות וגיוסם'. יהא ברור: בני הישיבות בזמננו אינם רואים את שחרורם כזכות אלא כחובה, וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחייה לשחרור - לא משוחררים הם, אלא משועבדים הם למשמרת - הקודש בישראל. כל זמן שהם ממשיכים בלימודם, בגיוסם לתורה - אין מגייסים אותם לצה"ל, כדרך שאין מגייסים חייל שבחיל רגלים - לחיל האוויר".
הרב חיים דוד הלוי (רבה של תל אביב)
"ערך וחשיבות לימוד התורה עד כדי פטור משירות צבאי הוא דבר שביסוד האמונה העמוקה שבלב. הרואה בלימוד תורה השתלמות מקצועית בלבד לא יבין שחרור לומדי תורה משירות צבאי, אך היודע ומאמין במעמקי ליבו, כי נשמת רוח חייה של האומה קשור ואחוז בלימוד התורה, וכי במידה שעם ישראל מרבה בלימוד תורה מגדיל ביטחונו מכל צר ואויב, יבין לאשורו שחרורם של לומדי תורה משירות צבאי". עשה לך רב, חלק א', שאלה כ"א.
הרש"ל הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו
"כל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף. לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משירות צבאי". כתשובה במכתב מב' חשון התשמ"ו, המכתב בידי הרב בנזירי.
הרב שאול ישראלי (ראש ישיבת מרכז הרב)
"אדם היושב ולומד תורה, מקים את העולם לא פחות מאשר צבא. בשעה שיושבים ועוסקים בתורה אין להסיח הדעה ממנה. לימוד התורה מצריך את כולו של האדם, וגם אם בגלל התקדמותו בלימוד התורה לא ישרת בסופו של דבר כלל בצה"ל, אין לפגוע משום כך בלימוד התורה ובלומדי התורה". הצופה", א טבת, התשמ"ז.
הרב צוקרמן (זקן ראשי ישיבות בני עקיבא)
"צריך לפטור את בני הישיבות מהצבא, כדי שימשיכו ללמוד תורה". מתורתו אומנותו: בראיון לקול ישראל במוצ"ש פר' פנחס התשע"ב.
הרב שלמה אבינר
"המתכונת בישיבות התיכוניות וההסדר הם מבחינת ברירת מחדל, הייתי רוצה שהדור הצעיר יתחנך במתכונת המצויה בישיבות השחורות". פורסם באחד המגזינים, וכך גם נוהג כיום בישיבתו שבה לומדים רק תורה.
לסיכום ניתן לומר: כי גם הרבנים הראשיים לישראל, גם גדולי רבני הדתיים הלאומיים רואים בישיבות ההסדר - ברירת מחדל ובלימוד ללא הסדר – אידיאל.
להלן עוד כמה ציטוטים בעניין מרבנים ידועים אחרים:
הרב צבי פסח פרנק (רבה של י-ם)
"ולזאת יצא מאיתנו דעתנו דעת תורה בתור הלכה פסוקה, שכל בן ישיבה, חובש ותופש בית המדרש, אל יתייצב, ויפקד וירשם לכל דבר הקשר לשמירה, גיוס וכד'. וחלילה לפקפק בזה כלל וכלל, וכל שכן להיכנס בזה בדיונים ובויתורים וכו', ולחפש היתרים בזה, אפילו גם לשעה קלה". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.49.
הרב איסר זלמן מלצר
"לזאת הנני פונה לראשי המפקדה להודיעם דעת התורה המסורה לנו מסיני ושבעבורה באנו באש ובמים בכל הדורות ואנו קיימים, לא לשלוח יד בבני הישיבות. וכל אלה אשר תורתם אומנותם, חלילה להוציאם ולנתקם מאוהלי התורה ולשעבדם לצבא המלחמה ואימונים ולשאר עבודות, וידעו נאמנה שכל מי שמוסר נפשו וחייו לשקידת התורה הנהו איש צבא מלגיונו של מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו, וכל אלה העומדים במערכת הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה.
וכמו שאמרו רז"ל 'מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם – מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה'. כל בעל נפש שהוא מסור ללימוד התורה אינו ח"ו בכלל משתמט אלא נהפוך הוא, עבודה גדולה הוא עושה לניצחוננו המלא שאנו מקווים לו". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.49.
הרב הראשי הראי"ה הרצוג
"ואולם זאת עליי להגיד לכם... שאם תדונו את הקבועים באוהלה של תורה, נשמת ישראל, יסוד נצחיותה, כמשתמטים סתם ותכריתו אוכל מפיהם, יהיו נימוקיכם מה שיהיו, אני אצא נגדכם במחאה גלויה, חריפה, לעיני כל ישראל. אין לכם רשות להשתמש באמצעי של כפייה דרסטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תורתנו הק' בירושלים עיר קדשנו, אשר מהם תצא תורה לארץ ישראל ולכל ישראל". קטע ממכתב ששיגר לראשי מרכז המפקד לשירות העם, כ"ח בניסן תש"ח.