אור ברסלב
המשתמטים מה אומרים מנהיגי הציבור?

המשתמטים

מה אומרים מנהיגי הציבור?

שאלת השאלות?

דעתם של מקימי ומייסדי המדינה!

התנועה הציונית בחרה להקים מדינה יהודית דווקא בארץ הקודש - ארץ ישראל. מדוע בחרו דווקא בארץ ישראל ולא באוגנדה או בכל מדינה אחרת? מכיוון שמובילי התנועה והוגיה הבינו שאם הם מעונינים להביא את העם מכל הגלויות אל ארץ אחת עליהם להתחבר להיסטוריה וליצור המשכיות. העם היהודי ציפה מאז צאתו לגלות לשוב לארץ. בכל תפילה הוא ביקש: "ותחזינה ענינו בשובך לציון"... "ולציון עירך ברחמים תשוב... ובנה ירושלים..." הכיסופים בני אלפי שנים לשוב לארץ אבות הם אלו שיכלו להניע את העם על כל פזורותיו להכיר במרכזיותה של מדינה יהודית חדשה. משום כך ידעו מנהיגיה לכבד כמה סממנים יהודיים בציבוריות של אותה מדינה. בכלל זה החליטו להכיר במעמדם של "לומדי התורה". ולא תמכו כלל בגיוס בני הישיבות, ולעיתים אף עודדו את אי גיוסם. להלן לקט מדבריהם:

דוד בן גוריון (ראש הממשלה הראשון)

"התשובה על השאלה מדוע הסכים בן גוריון לשחרור בני הישיבות מחובת הגיוס... מהדברים שאמר הוא עצמו וממקורות אחרים, אפשר לסכם כדלקמן - לאחר השואה חובה על מדינת ישראל לדאוג להמשכיות ערכי הדת והמסורת, כפי שהם משתקפים בישיבות. מוטל על מדינת ישראל להיות מרכז רוחני – דתי לעם היהודי כולו, והישיבות בארץ ישראל צריכים לספק מנהיגים רוחניים (רבנים) לעם היהודי". עפ"י פרופ' מנחם פרידמן החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מובא ב"החברה החרדית" עמ' 55.

עוד מדברי דוד בן גוריון: בנאומו בכנס העצמאות על הכרזת מדינת ישראל אמר: "אם ישאלו אותנו באיזה זכות אנו על אדמות אלו? [ארץ ישראל], נענה להם שכך כתוב בתנ"ך שלנו "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".

מנחם בגין (ראש הממשלה)

כשנשאל מה בני הישיבות עושים? ענה לשואל: שתוק! אלו מחזיקים את היהדות בלעדיהם לא היו ולא נשארו יהודים". שמעתי מפי סבי הרה"ג רבי יוסף שטרית שליט"א - ראש ישיבת "עטרת חיים". שסיפר לו בחור שאביו היה לומד עם מנחם בגין.

גולדה מאיר (ראש ממשלת ישראל)

"אינני אדם שומר מצוות, אבל איש לא יוכל לעקור מלבי ומהכרתי במשך דורות, אלמלא הדת היינו ככל הגויים שפעם היו ואינם". דיון על חוק השבות בכנסת, סוף תש"ל.

משה דיין (שר הבטחון)

לא הייתי מציע למדינת ישראל להסתבך עם חוגים המאמינים אמונה שלימה בלימוד התורה, ולגייס אותם על כרחם לצה"ל... בשום פנים איני יכול להתעלם מהעובדה שלימוד תורה בעם ישראל במשך 2,000 שנה נהפך יסוד חייהם, ולא הייתי מציע שבגלל גיוס קומץ קטון של בני ישיבות ננפץ אמונה זו". בהרצאה לסטודנטים בי-ם, "הצופה", ט' בשבט תשכ"ח.

יצחק שמיר (ראש הממשלה)

"לא תיפול ארצה אף שערה אחת מראשו של בחור ישיבה שתורתו אומנותו". דברי שר התחבורה חיים קורפו בהצעה לסדר. מובא בדברי הכנסת תשמ"ח עמ' 834, י"ח כסלו תשמ"ח.

אריאל שרון (ראש הממשלה)

"הצבא מגן על עם ישראל בהווה, בני הישיבות מגינים על העם בעתיד". ממאמרו של הרב נויגרשל "סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד".

שמעון פרס (ראש הממשלה ושר הביטחון, כיום נשיא המדינה)

"מוסד הישיבה החזיק מעמד בעם ישראל 2,000 שנה. לא ייתכן שדווקא במדינת ישראל יסלקוהו".

"מר פרס התריע נגד השנאה העצמית כלפי הדת היהודית שלנו, בעוד שלהבדיל אילו הייתה בארץ כת בודהיסטית שהייתה מסרבת לשלוח את בניה לצה"ל, בנימוק שזה עקרונות דתם, היה הציבור מקבל זאת בהבנה. גם בארצות רבות מבינים זאת, ובארה"ב למשל אין מגייסים את בני הישיבות. לבסוף קרא לציבור לא לעסוק בנושא מתוך שיסוי, אלא ללמוד את הבעיה בצורה תרבותית, להיכנס לביקור לישיבות ולשוחח עם התלמידים, וכך בצורה כזו, לקבל תמונה על העניין". בערב שנערך בבית הפרקליט בת"א. התפרסם בעיתון שערים בי"ד שבט תשכ"ח.

אהוד ברק (ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר)

"אין לנו שום ספק. זה לא עניין אפילו שבאמונה, אלא ממש עניין שבעובדה שלימוד מורשת ישראל יותר מאשר אנחנו שמרנו עליו הוא שמר עלינו, והעביר את הזיק הזה של רציפות, דרך כל הגזרות והשמד והפורעניות והחורבנות, והביא אותנו עד הלום. ואפילו, אילו רק הטעם הזה היה עומד, אז היה צריך לקיים לימוד התורה, קל וחומר שאנשים מאמינים אומרים, שזה גם מה שיבטיח לעתיד לבוא את הרציפות הזאת... לכן באמת אנחנו נסייע בעניין הקמת הקמח, כדי שתוכלו לגבות את לימוד התורה".

ואני אומר, זה לא רק עוצמה של שינון. זה עוד מאבי למדתי, שפה בעניין הזה, זה הרבה יותר מזה, זה עוצמה רוחנית ואינטלקטואלית, שמייחדת את עם ישראל ומקרינה אל הכוחות שלו וליצירה שלו בכל תחומי החיים ובכל תחומי ההוויה, גם מעבר ללימוד תורה. וגם על הדבר הזה באמת תבורכו ובאמת שה' יהיה אתכם". הדברים נאמרו במהלך סיור מיוחד שערך במוסדות תורה בני ברק לפני הבחירות, תשנ"ו. נאום מוקלט 'מנוף'.

דעתם של אנשי צבא בכירים

גם אנשי צבא בכירים התבטאו ברוח דומה לגבי גיוס בני הישיבות:

סא"ל במיל' משה גרין

"אני מאמין בשתי דרכים לשירות המולדת והעם, האחת בצבא והשנייה בצבא השם. אני חושב ששירות בצבא השם קשה יותר". "דבר" 7.12.88.

סא"ל במיל' נח הרץ (טייס חיל האוויר שהיה בשבי הסורי ואיבד את רגלו)

"לומדי התורה הם מערכת הנשק בצה"ל, שבזכותה צה"ל מנצח וינצח במלחמות שהיו, ובע"ה לא יהיו. בלי תורה אין עתיד".

לסיכום: קברניטי המדינה הבינו היטב שכדאי הוא המחיר של אי-שוויון בנטל כדי לשמר את הסממן היהודי המובהק של לומדי התורה. גם אלה שלא האמינו בכוחה של תורה ושלא חשבו שהעיסקה כדאית בשל ההגנה שמספק לימוד התורה על כל אזרחי ישראל, גם הם סברו שמבחינה לאומית ציונית כדאי הוא המחיר, מכיוון שהוא מחזק את הדימוי של מדינה יהודית בקרב היהודים ובקרב אומות העולם.

מדוע פטר בן גוריון את בני הישיבות מחובת הגיוס?

יש הטוענים שבן גוריון פטר מחובת הגיוס מפני שמספר בני הישיבות היה קטן (כמה מאות). וכיום, שיש עשרות אלפי בני ישיבות אין הצדקה להמשיך את ההסדר הזה כי לזה הוא בודאי לא התכוון.

טענה זו מוזרה מפני כמה סיבות:

א. כי לא מחשבים על פי מספרים נתונים שכאלה אלא על פי אחוזים. נכון שהיום גדלה כמות של בני ישיבות אבל במקביל גם כמות החיילים והאזרחים במדינה גדלה. אחוז בני הישיבות באוכלוסיה לא השתנה!

ב. בן גוריון לא דיבר על מספרים הוא דיבר על עיקרון של דחית שירות עבור בני הישיבות, בשל היותם בני ישיבות.

ג. הפטור שניתן בשנת 1948 למאות בני הישיבות היה שווה הרבה יותר ממה שאנו חושבים היום, לפי הישוב אז כל חייל היה שווה הון למדינה.

האמנם פטור?

חשוב לציין ולהדגיש שלא מדובר בפטור אלא בדיחוי! אין מדובר רק בעניין סמנטי כאשר מדברים על דיחוי זה דומה לעוד אוכלוסיות שמקבלות דיחוי בתנאים מסוימים כגון: עתודאים או ישיבות ההסדר. הבחירה לציין את הדיחוי של בני הישיבות כפטור (אולי שלא במתכוון) משמשת ככלי להסתה. כאילו לא מדובר בדחייה על תנאי אלא בפטור גורף. הדחייה אינה אוטומטית, החותם מתחייב ללמוד תורה, ושלימוד זה הוא כל אומנותו, בלא עיסוק נוסף לפרנסתו. מי שירצה לשפר את תנאיו הכלכליים ומי שלא יוכל להתמיד בתלמודו יאלץ להתגייס. ויש רבים כאלה בצבא כיום והיו גם מאז שנוסד ההסדר הנ"ל. האם להסכם כזה אפשר לקרוא השתמטות? מי שהכריז על תורתו אומנותו כבול בשלשלאות לבית המדרש, חתום על חיי צנע ללא פשרות. האם זה כל כך פשוט? כך נוהג מי שרוצה להשתמט משרות של שלוש שנים, בוחר לכבול עצמו למסגרת נוקשה ומצמצמת לכל חייו??

פעמים רבות מוצגות הטענות כלפי השתמטות החרדים מזוית אחרת:

"למה שלא תעשו כמו ישיבות ההסדר הרי הם משלבים גיוס ולימוד התורה למה שלא תנהגו כמותם?"

לעיתים נשמעת הטענה הזאת דווקא מהדתיים עצמם כאשר הם משתמשים לחיזוק דבריהם בציטוטים מחז"ל מפסקי הלכה של הרמב"ם וגדולים אחרים. כדי להפריך את הטענות האלה מכל וכל נקדים ונצטט את מה שאמרו גדולי רבני הדתיים הלאומים וביניהם גם כאלה שתמכו בישיבות ההסדר ואף היו שותפים להקמתן.

דעתם של רבני המזרחי על הדיחוי

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

"אבל חוק הוא לישראל שחובתו היותר קדושה השומרת את חייו הרוחניים ממיתה אכזרית היא, שיימצא בעריו ומדינותיו חלק רשום מקודש לתלמוד תורה, ששום לחץ מדיני לא יוכל להסיר מאיתנו את החובה הקדושה הזאת. והצלחת המדינה תלויה במלחמתה ע"י מה שנמצאים בה ת"ח העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים". אגרות הראי"ה, חלק ג' דף פ"ח אגרת תת"י.

הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו של הראי"ה קוק)

"אלה שמוכנים ומוכשרים להתגדל מאוד במעלות התורה והדרכתה, צריכים להיקלט ולהיקבע בישיבות הגבוהות למשך תקופות שנים". בשיחות הרב, פרק ראשון ישיבה וצבא, בתשובה 303.

"מי שלומד בישיבה לא צריך ללכת לצבא". הוא דפק על השולחן וכמעט צעק: "תורה מגנא ומצלא". (דברי הרב צבי יהודה לתלמידי ישיבת 'כרם דיבנה'). לפי עדותו של הרב דוד שפירא "הצופה" בראיון לעיתונאי שאול שיף 15.5.98.

הרב יעקב משה חרל"פ (תלמיד הראי"ה קוק)

"ולזאת דעתנו דעת תורה, שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ה', ואין עליו שום חובה להתייצב, להיפקד ולהירשם לשום עבודה של פלוגה אחרת". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.48.

הרב שלמה יוסף זווין

"דבר נפל בישראל, ודבר חמור מאוד. בוועידה הארצית של המפד"ל הוחלט ברוב דעות גדול לדרוש את גיוסם של בני הישיבות לצבא. את אשר לא העז לעשות ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, ואת אשר לא ההינו לעשות כל שרי הביטחון שחנו מאז ועד עתה ועד בכלל, הרהיבו עכשיו חברי ועידת המפד"ל. אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה! וכו'.

אף אומות העולם יודעות שלתלמידי הישיבות יש לתת דחייה לגיוס כל משך זמן לימודם בישיבה. כך נוהגת ארה"ב מקום הריכוז היותר גדול של יהודים, וכך אף במדינות אחרות. להחלטה זו תוכל להיות השלכה שלילית ביותר אף בחו"ל. "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?". דבריו נאמרו בישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל. הובאו ב"הפרדס" חוברת ח' שנה מ"ז עמ' 7.

הרב אברהם שפירא (הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז)

בתשובה לשאלה מה עדיף, ישיבת הסדר או ישיבה רגילה?: "פשיטא ששניהם חשובים ויקרים, אולם ככל שמרבים בתורה - עדיף". במכתב מאלול התשמ"ה , המכתב בידי הרב בנזירי.

הרב משה צבי נריה (מייסד וראש ישיבות בני עקיבא, אבי דור הכיפות הסרוגות)

במאמרו, 'בני הישיבות וגיוסם'. יהא ברור: בני הישיבות בזמננו אינם רואים את שחרורם כזכות אלא כחובה, וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחייה לשחרור - לא משוחררים הם, אלא משועבדים הם למשמרת - הקודש בישראל. כל זמן שהם ממשיכים בלימודם, בגיוסם לתורה - אין מגייסים אותם לצה"ל, כדרך שאין מגייסים חייל שבחיל רגלים - לחיל האוויר".

הרב חיים דוד הלוי (רבה של תל אביב)

"ערך וחשיבות לימוד התורה עד כדי פטור משירות צבאי הוא דבר שביסוד האמונה העמוקה שבלב. הרואה בלימוד תורה השתלמות מקצועית בלבד לא יבין שחרור לומדי תורה משירות צבאי, אך היודע ומאמין במעמקי ליבו, כי נשמת רוח חייה של האומה קשור ואחוז בלימוד התורה, וכי במידה שעם ישראל מרבה בלימוד תורה מגדיל ביטחונו מכל צר ואויב, יבין לאשורו שחרורם של לומדי תורה משירות צבאי". עשה לך רב, חלק א', שאלה כ"א.

הרש"ל הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו

"כל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף. לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משירות צבאי". כתשובה במכתב מב' חשון התשמ"ו, המכתב בידי הרב בנזירי.

הרב שאול ישראלי (ראש ישיבת מרכז הרב)

"אדם היושב ולומד תורה, מקים את העולם לא פחות מאשר צבא. בשעה שיושבים ועוסקים בתורה אין להסיח הדעה ממנה. לימוד התורה מצריך את כולו של האדם, וגם אם בגלל התקדמותו בלימוד התורה לא ישרת בסופו של דבר כלל בצה"ל, אין לפגוע משום כך בלימוד התורה ובלומדי התורה". הצופה", א טבת, התשמ"ז.

הרב צוקרמן (זקן ראשי ישיבות בני עקיבא)

"צריך לפטור את בני הישיבות מהצבא, כדי שימשיכו ללמוד תורה". מתורתו אומנותו: בראיון לקול ישראל במוצ"ש פר' פנחס התשע"ב.

הרב שלמה אבינר

"המתכונת בישיבות התיכוניות וההסדר הם מבחינת ברירת מחדל, הייתי רוצה שהדור הצעיר יתחנך במתכונת המצויה בישיבות השחורות". פורסם באחד המגזינים, וכך גם נוהג כיום בישיבתו שבה לומדים רק תורה.

לסיכום ניתן לומר: כי גם הרבנים הראשיים לישראל, גם גדולי רבני הדתיים הלאומיים רואים בישיבות ההסדר - ברירת מחדל ובלימוד ללא הסדר – אידיאל.

להלן עוד כמה ציטוטים בעניין מרבנים ידועים אחרים:

הרב צבי פסח פרנק (רבה של י-ם)

"ולזאת יצא מאיתנו דעתנו דעת תורה בתור הלכה פסוקה, שכל בן ישיבה, חובש ותופש בית המדרש, אל יתייצב, ויפקד וירשם לכל דבר הקשר לשמירה, גיוס וכד'. וחלילה לפקפק בזה כלל וכלל, וכל שכן להיכנס בזה בדיונים ובויתורים וכו', ולחפש היתרים בזה, אפילו גם לשעה קלה". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.49.

הרב איסר זלמן מלצר

"לזאת הנני פונה לראשי המפקדה להודיעם דעת התורה המסורה לנו מסיני ושבעבורה באנו באש ובמים בכל הדורות ואנו קיימים, לא לשלוח יד בבני הישיבות. וכל אלה אשר תורתם אומנותם, חלילה להוציאם ולנתקם מאוהלי התורה ולשעבדם לצבא המלחמה ואימונים ולשאר עבודות, וידעו נאמנה שכל מי שמוסר נפשו וחייו לשקידת התורה הנהו איש צבא מלגיונו של מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו, וכל אלה העומדים במערכת הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה.

וכמו שאמרו רז"ל 'מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם – מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה'. כל בעל נפש שהוא מסור ללימוד התורה אינו ח"ו בכלל משתמט אלא נהפוך הוא, עבודה גדולה הוא עושה לניצחוננו המלא שאנו מקווים לו". כרוז מתוך עיתון "היומן" 5.5.49.

הרב הראשי הראי"ה הרצוג

"ואולם זאת עליי להגיד לכם... שאם תדונו את הקבועים באוהלה של תורה, נשמת ישראל, יסוד נצחיותה, כמשתמטים סתם ותכריתו אוכל מפיהם, יהיו נימוקיכם מה שיהיו, אני אצא נגדכם במחאה גלויה, חריפה, לעיני כל ישראל. אין לכם רשות להשתמש באמצעי של כפייה דרסטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תורתנו הק' בירושלים עיר קדשנו, אשר מהם תצא תורה לארץ ישראל ולכל ישראל". קטע ממכתב ששיגר לראשי מרכז המפקד לשירות העם, כ"ח בניסן תש"ח.

תוכן העניינים

המשתמטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה