אור ברסלב
המקנה - קונטרס אחרון פתיחה › סימן נט

המקנה - קונטרס אחרון· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

פתיחה · סימן נט

סימן נח

סעיף א

המשיא בנו גדול וכו' ולא שייר וכו': הרמב"ם הביאו הח"מ סימן י' ודברים אלו כהלכה שאין לו טעם והנה תוס' בב"ב דף קמ"ד ד"ה כהלכתא כתבו קצת טעם דכיון שפנה הבית סמכא דעתיה דבן וכו' כלומר אע"ג דלא פי' הוי כאילו פי' אבל אכתי הוא בלי טעם דבמאי קנה כיון שלא עשה בו שום קנין דבחזקה בעינן ג"כ נעל פרץ וגדר ומיהו י"ל דקנה מדרב גידל כמ"ש הב"ש סימן נ"א ס"ק זי"ן שמדייק הריב"ש מרמב"ם דאם לא פסק אלא בשעת נשואין נמי מהני והא דבעינן הכא דוקא בנו גדול דאז אמדינן דעתיה מרוב שמחתו דגמר ומקני וכבר כתבנו לעיל סי' נ"א ס"א דההוא הנאה ה"ל ככסף שהקרקע נקנה בו והא דקונה כלי הבית היינו מדין אגב או חצירו ואף דבשייר כלי אחד כתב בסעיף ב' דקנה כלי הבית אף דלא קנה הבית מ"מ י"ל כמ"ש בר"ס נ"א דההוא הנאה עדיפא מכסף וקונה אפי' מטלטלי כעין שכתב הב"י בסי' ק"צ בשם תוס' ע"ש. עוד י"ל דקונה המטלטלי מדין מקומו שהוא כמושכר או מושאל לו לזמן החתונה:

שם אבל אם שייר אפי' פך אחד וכו' ומלשון זה משמע שאעפ"י שלא אמר בפירוש שאין מקנה לו זה הפך ממילא הוא כן שאין הכלי נקנה אלא אם ייחד לו בפירוש גם את כלי הבית ואז אם ישייר כלי צריך להתנות שאין מקנה לו זה וכמ"ש בסעיף שאח"ז שאם ישייר לעצמו כלי אחד וכו' והנה בח"מ סימן רי"ד סי"א כתב דמכר הבית לא מכר דברים שאינם קבועים וכו' ואם אמר כל מה שבתוכו קונה הכל אבל לא גג ויציע וכו' לפ"ז צ"ל דהא דמיבעיא בגמרא בשני בתים זה לפנים מזה אע"ג דהכא ל"ק בסתמא אפי' כלי שבבית מכ"ש לא קנה את החדר שלפנים הימנו היינו שמיבעיא ליה כשייחד לו שניהם אפ"ה לא קנה אלא עיקר הבית וכן משמע מלשון הגמרא שייחד לו הבית והעלייה וכן משמע מלשון הרמב"ם וש"ע דייחד לו שניהם אבל הרשב"ם פירש ייחד לו בית ועליה שייחד לו בית שיש עליו על גביו משמע אם ייחד גם עליה קנה שניהם ולפ"ז אפשר לומר דכשמייחד הבית סתם ובתוכו כלי הבית שהם תשמישי הבית הוי כאלו אמר כל מה שבתוכו מדלא קמיבעיא אלא אם קנה עליה והחדר דגרע טפי מכלים שבתוכו והטעם בזה משום דקי"ל שם סי' רט"ו ס"ו דבנותן מתנה אפי' לא פירש ואמר כל מה שבתוכו קכה כולן דהיינו כלים השייכים לבית כמ"ש הסמ"ע שם סק"מ דכל שלא הוצרך התנא להזכיר וכו' ודאי לא קנה ג"כ המקבל מתנה ע"ש ולפ"ז הא דכתב התוס' דההוכחה כיון שפינה הבית היינו שפינה הדברים שאינם שייכי' לתשמישי הבית ולא הניח אלא דברים השייכים לתשמיש הבית וכן משמע מלשון הנהו דברים שהזכירו אמוראים אוצרו ושובכו וכיוצא בהן שאינם שייכים לבית משמע השייכים הם בכלל הבית ולפירוש הרמב"ם ז"ל צ"ל אף שייחד בפירוש כלי הבית מ"מ אם יש מדברים שאינם שייכים לבית אינם בכלל ועיין במ"ש לקמן סעיף ג':

שם וי"א אף לבתולה וכו' ובאמת יש לתמוה הא גברא ערוכה היא בב"ב דף קמ"ח ודוקא בתולה וכמו שהקשה הח"מ. ולכאורה היה נראה דמה שחלקו בזה בין בתולה לאלמנה הטעם הוא משום דכתב רש"י במגילה דף ה' ע"ב ד"ה בית חתנות לבנו כשמשיא בכו ראשון היה בונה לו בית ועושה חופה בתוכו וכן בתענית דף י"ד ע"ב פירש"י בית חתנות לחופתו א"כ כיון דכתב הרמב"ם ש"ע לעיל סימן נ"ה שעיקר החופה שיכניסנה לביתו ויתייחד עמה וכמ"ש שם דבעינן דוקא חצר שלו ולא של אחרים א"כ מסתמא מקנה לו הבית שיהא שלו בשעת חתונה וממילא בבנו הראשון אמרינן שמקנה לו לעולם א"כ לדעת הפוסקים בסי' נ"ה דמחלקים בין בתולה לאלמנה מהא דאמר בירושלמי הלין דכנסין ארמלין וכו'. וכתב הב"ש שם דס"ל לרמב"ם דאין האלמנה נקנית בחופה אלא בביאה ממש א"כ י"ל דהיינו טעמא דבאלמנה אינו מקנה לו הבית ולפ"ז לדעת הפוסקים דאין מחלקים בין בתולה לאלמנה וכמ"ש שם דס"ל דמוכח מכמ' סוגין דלא כהירושלמי דאף בבעולה קונה חופה בלא ביאה א"כ י"ל דרבי חנינא דאמר דוקא בתולה ס"ל כירושלמי ולא קיי"ל כוותי' אך מדלא הזכיר סברא זו בב"י משמע דט"ס הוא כמ"ש הח"מ:

סעיף ב

אבל אם שייר כלי בית וכו' בירושלמי ר"פ אעפ"י רבי חזקיה בשם ר' יהושע לכן צריכה אפי' שאולין מן השוק אמר ר' אבוהו אם אמר לו לשאולין לא זכה בהן נראה פירושו דאם היה בבית כלי ששאל אביו כיון דקי"ל אין השואל רשאי להשאיל א"צ לשייר אותו דממילא הוי שיור ולא קנה את הבית וע"ז אמר אם אמר לו לשאולה שהודיע לבנו שהכלי הזה הוא שאול אפ"ה לא זכה דעכ"פ הוי שיור וצ"ע שלא הביאו הפוסקים:

סעיף ג

וכן אם ייחד לו בית ואכסדרה וכו'. הוא איבעיא דלא איפשיטא בב"ב שם דף קמ"ד בבית זה לפנים מזה וכן בית ואכסדרה וכ' הב' דמספיק' לא מפקינן ממונא ולפ"ז נראה דאם ייחד לו ב' בתים ובשני שייר איזה כלי י"ל דנ"מ בהיפוך אם הוא בכלל בית כיון ששייר באחד מהן ל"ק שניהם וכן משמע אלשון הב"י שם שכתב דאם היה האוצר של האב כשהוא לאותו בית ל"ק הבית אבל אי נימא דאין הבית בכלל א"כ אף ששייר בו אין בזה גרעון לבית שנשאת בו לפ"ז קשה דלא ה"ל להרמב"ם לפסוק בסתם לא זכה באכסדרא ובבית הב' משום דאין מוציאין מספיקא הא איכא נ"מ להיפוך דלא קנה כלום אך נראה דתליא בפלוגתא שכתבנו לעיל לשיטת הרמב"ם דאיבעי' אלו היינו שייחד בפי' שניהם אפ"ה מיבעיא ליה אם לא קכה אלא החדר שנשא בו וממילא דאפי' אם שייר באחד מהן אין בזה גרעון לחדר הב' אפי' אי נימא דקנו שניהם היינו משום דייחד שניהם אבל אם שייר אחד אין בזה גרעון לשני דאינו בכללו. וא"כ אין נ"מ בהיפוך אבל לפירוש רשב"ם שלא ייחד לו אלא הבית שיש עליה ע"ג א"כ גם בית אלו נמי מיירי בהכי שלא ייחדו לן אלא הבית ומיבעי' ליה אם הם בכלל בית כמ"ש לעיל ושפיר איכא נ"מ להיפוך די"ל דהשיור בהן הוא שיור לכל הבית ובאמת ברמב"ם לא כתב אוצר פתוח לתוכו ואדרבה משמע ברמב"ם גבי שני בתים שאפי' נשא בבית החצון אף שיש לאביו דרך עליו לבית הפכי מי אפילו קנה בית החצון וה"ה אם אוצרו פתוח לתוכו וצ"ע:

תוכן העניינים

המקנה - קונטרס אחרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה