אור ברסלב
המדרש והמעשה דברים מפתחות ותוכן הענינים

המדרש והמעשה דברים· רבי יחזקאל ליבשיץ

מפתחות ותוכן הענינים

השמטות והערות

דברים בדין קרוב או פסול בדיינין אי פוסל כל הצירוף ועוד פרטים

יביא ד' המ"ר פ' שופטים ויבאר מלשונו דקרוב פסול לדון אף לחובה מדאיתקש לריבים, יביא ד' המ"ל בשם כנה"ג דקאו"פ מבטל את השאר בדיינין, יוכיח ד' רש"י סנהדרין ככנה"ג, יביא ד' רש"י יבמות שמבואר להיפוך וכמ"ש המ"ל ויבאר דלשי' רש"י מוכרח דלא ככנה"ג מעצם הסוגי', משא"כ לפי' התוס' שם, ישוב על קו' הקצ"ח אכנה"ג, הערה דפליגי בזה אמוראי בירושלמי הוריות, דפי' לזה דאין משם ראי' מתרי טעמי, עוד ישוב קו' הקצה"ח, יבאר דיש סמוכין לכנה"ג הנ"ל ממ"ר שופטים הנ"ל, מביא תשובת הרשב"א דיש סתירה לישוב הב' לקו' הקצה"ח הנ"ל:

ואתחנן בענין גידם ואיטר יד ורגל לענין תפלין ולענין חליצה

יבאר דפטור גידם מתפש"י תלוי בלימוד הנחה בשמאל, ושאין לפטור גידם מתפש"ר כמשמעות השאג"א, יוכיח דמ"ש הש"ס מנחות אם אין לו אלא ב' תפש"ר טולה עור וגו' דוקא בשתי תפש"ר ולא כשא"ל אלא אחת, יביא ספיקו של בעל ארה"ח ויוכיח מל' רמב"ם דאם א"א לו להניח אלא תפלה אחת יניח תפש"ר, יבאר דבר חדש בשי' הרמב"ם בענין נקטע לענין בהן ורגל דמצורע ואף לתוס' ור"ש דמחלקו במצורע, לענין יד דתפילין וסוטה ורגל חליצה מודו, ישוב בזה תמיהת התיו"ט וחו"י, יבאר גמ' דשבת ויבמות לענין תפלין וחליצה דהכל תלוי מהיכן ילפי' הנחה דשמאל בתפלין, ישוב שו' הנוב"י מתמיהות אחרונים:

עקב מהרהר או שומע כעונה, אי הוי הפסק לענין ברכות

ישוב קו' הפ"י דתהוי בהמ"ז לפני' מה"ת מסברא, משמי' דמר אבא הגז"ל, יבאר דלא כד' המנ"ח בענין שביעה שלא בכא"פ, הערה נגד ד' מחצ"ה בענין מי שבירך בהמ"ז באונס ע"י הרהור אם צריך לחזור ולברך, ישוב קו' הטו"ז על הב"י לענין ברה"ת לחלק בין כותב למהרהר, קושי' לרבינא דהרהור כד"ד למ"ל שומע כעונה, הא בלא"ה מהרהר, יבאר דאף לרבינא יש הרבה נ"מ בין שומע למהרהר, יביא שיטת ר"ח ורש"י דלענין הפסק שומע לאו כעונה, ושר"ח פליג, וישיב להשמטת השו"ע דעת ר"ת, יוכיח מסוגי' דהרהור כרש"י, ויסתור הוכחה זו, קו' זקני הג' זצ"ל על השמטת הש"ע ברייתא מפורשת דסח בין תל"ת חוזר מעוהמ"ל, תירוץ מספיק לזה, יביא חקירת הלק"ט לענין סח אחר שהעלה תפש"ר עד לאויר הראש אי אמרי' קלוטה כמי שהונחה, ויביא ד' הג' מוהרש"ק בזה, ויבאר שלא כד' שניהם, יחדש דאפי' לר"ח ורש"י דלענין הפסק שומע לאו כעונה, מ"מ במצוה שעיקר מצותה בשמיעה לכו"ע הוי השמיעה הפסק:

ראה בענין הסייגים לתורה

יביא סיוע לשי' הראב"ד נגד הרמב"ם פ"ב מממרים בענין הסייגים מש"ס סנהדרין כ"ט, יביא דבר תמוה לרמב"ם בפיה"מ פ"ד דמנחות בענין תפש"י ותפש"ר אי מעכבות זא"ז כשאין לו רק א' מהן, יסבור ענין מחלקת ר"מ ור"י בסוכה י"ד, אי הוי שעת הסכנה ראי', יביא כעין סתירה לזה מתוספתא פ"ב דברכות לענין ק"ש כשלא השמיע לאזניו, ויתרץ בטו"ט, דהתם ר"ע לשיטתי', יביא ד' התר"י ריש ברכות לענין אם ל"ק ק"ש עד חצות, והשגת השאג"א עלי', וד' אא"ז ז"ל לסייע לתר"י מביצה ט"ו. והסביר בזה הא דיומא כ"ח. קיים אאע"ה כו' אפי' ערובי תבשילין, יחדש דהנך תרי טעמי שנאמרו בתקנת ע"ת תליין במחלקת תר"י ושאג"א, ורבא ור"א לשיטתייהו, וכן מחלקת ר"מ ור"י בנסרים תלי' בהנ"ל, ישוב בזה דיוק ל' המשנה סוכה כ"ח, במעשה דר"י בן החורני, ישוב נכון לד' פיה"מ לרמב"ם והסבר נכון לד' ר"ח פ"ד דמנחות שם, דאזיל לשיטתי' לענין נוסח ברכת תפלין, יתרץ תמיהת הפ"י בסוגי' דכבתה, יביא ד' הרשב"א דיש ב"ת במונע לעשות מצוה, וקו' השאג"א עליו דא"כ ללקי למ"ד לשאב"מ לוקין, ותי' הג' מבריסק ז"ל בס' בית הלוי, ויסתור תי' עפ"י ד' הה"מ פ"ב מה' מא"ס:

שופטים בענין ערי מקלט ובענין טועה בדבר מצוה לענין חטאת

יבאר תרי לישני דש"ס מכות י' הזרח שמש כו' דהיינו מחלקת ריבר"י ורבי שם, ויבאר דהפרשת ערי מקלט ע"י משרע"ה ל"ה למעשה אלא בשביל דחביבה מצוה בשעתה, ביאור ד' הספרא פי"ט דפליגו תנאי בילפותא דחביבה מ"ב, דלטעמייהו אזלי, ביאור ד' הש"ס שבת י"ב בהא דרי"ש קרא והטה כתב אפנקסי' "קריתי והטיתי לכשיבנה ביהמ"ק אבוא חטאת שמנה", עוד ביאור לזה וישוב ד' הכ"מ פ"ת משגגות ה"ב מהשגת הלח"מ, ביאור ד' הספרי פ' שלח, יבאר דבע"ז לא יצוייר אשם תלוי למאן דבעי איקבע איסורא, מביא מתשו' הרשב"א סמוכין לדברינו, יבאר דבספק מלאכה בשבח ל"ש איקבע איסורא, ובאר דבין לכ"מ ולח"מ בדעת הרמב"ם אין חיוב חטאת בשבת כל שא"י איזה מלאכה עשה, שלא כד' המנ"ח מ' קכ"א, עוד ביאור הא דארי"ש "קריתי והטיתי כו' חטאת שמנה", עפ"י רמב"ם וראב"ד פ"ב משגגות ה"ד, עוד ביאור ל' קריתי כו' שמיותר, ביאור דקדוק עצום ברש"י כריתות י"ז, ראי' לרמב"ם פ"ב משגגות ה"ח מכריתות שם, דחוי לזה עפ"י ד' הלח"מ פ"ב משגגות, תמי' בד' הלח"מ הנ"ל, יחדש דבטבד"מ למאן דמחייב או באופן דחייב חטאת, צ"ל בת סלע דלא כשאר חטאות דסגי בבת דנקא, יפרש בזה הא דארי"ש "חטאת שמנה", ביאור ל' ר"א ביבמות צ"ב, שיקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמנה, עפ"י הנ"ל, ביאור יתור ל' ברמב"ם פי"ד משגגות, ביאור עפ"י הנ"ל לד' הש"ס מכוח י' וב"ר פ"ד אתה פתחת בתשובה תחילה כו', ויפרש עפי"ז ברייתא דשבת נ"ה, יבאר מחלקת ר"נ ורבנן במכות י' לענין מסירת כלי זיין, דפליגי במחלקת רבי ורבנן אי מזיד גולה, הערה לפי"ז בפסקי הרמב"ם וישוב לזה:

תצא (א) על הלאו דלא יוכל לשלחה באונס ובמוצש"ר

דקדוק בשינוי ל' הכתובים דאונס ומוצש"ר, ודקדוק עצום בתרגום יונתן שם, וישוב לזה, ביאור ד' הספרי פ' תצא התמוהים לכאורה, ישוב קו' התוס' חמורה ד', ויבאר עפי"ז ד' הספרי הנ"ל, דחי' לזה, קושי' ע"ד הרשב"א שהובא בר"ן פרק הזורק מירושלמי פ"ת דתרומות, ביאור השמטת השו"ע להך דרשב"א, ישוב קו' הנ"ל עפ"י תוס' גיטין ע"ת, קושי' על תוס' קידושין מ"ג שהוצרכו להוכיח מירושלמי הנ"ל ולא הביאו מתני' דגיטין ס"ד, ביאור שי' ר"מ מיוני להצילו מהשגת ר"ת שבתוס' קידושין מ"ה, ישוב לקושי' הנ"ל דממתני' דגיטין אין ראי', עוד ראי' לזה, יחדש דיש הפרש לדינא בין איסור שלוח דמוצש"ר לאיסור שלוח דאונס לענין גט במקום יבם, ומיישב בזה ד' הספרי ודקדוק ל' הכתובים, מייתי דבר פלא שהובא במנ"ח בשם בעל משנ"ח משם מהר"ם יפה, יביא סעד לדבריו מד' הספרי הנ"ל, חימה גדולה עליו מש"ס שבת נ"ב וכתובות ט', ישוב לקושיית תוס' ורשב"א פ"ק דמגילה:

תצא (ב) יביא שי' הרמב"ם פ"ה מיסוה"ת לענין יהרג וא"י ושי' הרמ"ך בכ"מ שם החולק עליו, יביא ראי' לרמ"ך מפשטי' דקרא, ויבאר בזה ד' הספרי התמוהים, דחי' לזה, ביאור דקדוק ל' הרמב"ם שם, וידקדק בל' הרמ"ך דנקט דוקא עע"ז, קושיא בגוף מחלקת הרמב"ם והרמ"ך איך משכח"ל להאי דינא, ישוב לזה עפ"י ספק מצוה בדין אונס, ויביא ראי' מסוגי' דריש כתובות, וכ"כ בהפלאה כתובות נ"א, ביאור עפי"ז דרך דרש סוגיא דר"ה כ"ט ב', יבאר דיתכן דפליגי בהאי דינא הרמב"ם והרמ"ך, דחי' לזה ויחדש דיתכן דהרמב"ם והרמ"ך לא פליגי, דרמב"ם נקוט רציחה דייקא, והרמ"ך נקיט ע"ז דייקא דעיקרו במחשבה, דתי' לזה מפשטות ל' הרמב"ם ורמ"ך, יבאר דיש ג' מיני אונסיה בהנך ג' עבירות דיוא"י, יבאר טעה ההבדל בין הנך ג' עבירות לשאר כל עבירות לענין להתרפאות לכתחילה, חקירה לרמב"ם בעבר עברה אחרת שלא נאנס עלי' רק על חברתה, מביא לפשוט זה מד' הרמב"ם שם ויבאר עפי"ז ד' הספרי תצא הנ"ל:

תבא

יביא שי' הרמב"ם דמה"ת אין כ"ג אוכל באנינות. מע"ש וקדשים, קושי' בש"ס יומא י"ג, קו"ע בש"ס מנחות ס"ז, תי' משמי' דאבא הג' ז"ל, דר"י לטעמי' בסוטה ז', ומיושב גם קו' ראשונה, יביא דינו של הט"ז דאין חכמים יכולין לאסור דבר המפורש בתורה, וד' השעה"מ שהביא ראי' מר' יוסי בע"ז מ"ג, הערה דפליגי בזה ר' יוסי ורבנן בסוטה ז', ומבואר דריו"ס סבר להיפך, יקשה לפי"ז ד' יהודה אדר"י מיומא י"נ, הערה בד' המ"ל לענין אנינות ברגל דהרי הוא כמבואר ברפ"ג דמו"ק, ביאור המקומות דאפקי' רחמנא ללאו בל' לא תוכל, ובלא תוכל לאכול בשעריך כו' בא לאפוקי איה"נ, ויסתור ד' המנ"ח בזה, ביאור נחמד לד' הספרי פ' ראה שם, סתירה בדברי ר"י בסברא דהוא עצמו כו' מחמץ לסוטה, יתרץ דד"ז תלוי אי אי' יחוד מה"ת כתוס' ורא"ש, או דרבנן כרמב"ם, ויבאר דבשני מקומות מצינו סייג מה"ת גבי חמץ לר"י, וגבי סוטה לרבנן:

נצבים על הקבלה והמסרת מרב לתלמיד

ביאור ברייתא דסוכה כ"ח מעשה בר"א כו', ישוב פרש"י בהא דר"א שמותי משום שברכוהו מקושיי' הרשב"א ז"ל עפ"י גמ' ב"ק צ"ב, עוד ראי' לרש"י מסוגי' דשבת ק"ל, ויבאר דת"ק וריבר"י בסוכה כ"ח פליגי בפי' הא דר"א שמותי או כתוס' בשם ירושלמי או כפרש"י, ביאור ל' הש"ס שבת ק"ל והי' הדבר קשה לחכמים כו', ביאור משנה פ"ה דעדיות משמי' דכ' אאמו"ר זצ"ל, יביא דבר חידוש בשם הרמב"ם והרע"ב שם דיחיד מפי רבים כרבים דמי ויבאר בזה ד' המדרש נצבים, יביא דבר חכמה מכ"א הג' מוהר"א נ"י בש"ס חולין מ"ד, ובאר ד' האדר"נ פל"ד, יביא קו' בעל חו"י סי' קכ"ה בהא דהדור קבלוה בימי אחשורוש, ותירוצו שם, ויתקשה בדבריו, תי' לעיקר הקושי' הנ"ל, יביא חידושו של בעל יד המלך פ"י ממכירה לענין מודעה במכר, יביא ד' כא"ז הגז"ל ביאור המד' קהלת, אין אדם שליט ברוח כו':

וילך בענין חיוב מצות כתיבת ס"ת על נשים

יביא ד' הרמב"ם בסה"מ דנשים א"ח במצות כתיבת ס"ת, ויביא תמיהת השאג"א מנ"ל זאת, יבאר דמקורו מש"ס ב"ב נ"ב, יבאר יתור ל' בש"ס שם בד' רבר"ה דאכל מיני' חמרא, יבאר דקטן הוי בכלל איסורין שבתורה אלא דאינו בר עונשין וכמ"ש המ"א בסי' שמ"ג, לכאו' יש סתירה להנ"ל מש"ס כתובות י"א וכ"ה ברמב"ם ה' עבדים, דמוכח לכאו' דקטן אינו בכלל איסורין שבתורה, ישוב לזה דהרמב"ם לטעמי' יש לו פי' אחר בש"ס שם:

האזינו

יביא מחלקת בה"ג ורמב"ן אי מחללין שבת אסכנת עובר, והר"ן פ' יוה"כ הקשה דאין נפ"מ לדינא דלא משכח"ל סכנת עובר בלי סכנת האם. ויביא ד' הג' מוהרש"ק דיש נפקותא במורידין ולא מעלין, יביא גם ד' כא"ז הגז"ל בישוב מתני' פא"ט בהמה שאכלה סה"מ כו' וכן ביו"ד סי' ס', דנפקותא להנך דמול"מ, דחי' לד' מוהרש"ק הנ"ל דהיא עכ"פ מחויבת להציל נפשה, ישוב ד' המשנה פא"ט הנ"ל דנפ"מ לקדשים שאין נאכלין, יביא ד' המנ"ח פ' קדושים דמקלל עצמו אפי' בא"ע מעשה עמך, קושי' לפ"ז בתוס' שבועות ל"ו, יביא עוד ד' מהרש"ק דהך מילתא אי מחללי' משום סכנת עובר תליא בילפותות דש"ס אי מושמרו או מוחי בהם, ובה"ג נקיט עיקר טעמא כדי שישמור כו' דחי' לדבריו מערכין ז', ומגוף ל' בה"ג מבואר היפוך דבריו, ביאור ל' הש"ס אילו הוינא התם כו', יביא ד' החת"ס יו"ד סי' רמ"ה בישוב ד' רמב"ם פ"א דמילה, תמי' על דבריו, ישוב לזה מבני הרה"ג יחי', ביאור גמ' דיומא דמנה ד' ילפותות, דכ"א מוסיף אחבירו ולא פליגי תנאי כלל, ביאור ירושלמי פ"ח דיומא ה"ה, יבאר עוד נפקותא בין ילפותא דרשב"מ לילפותא דשמואל ודאינך תנאי לענין חולה שאב"ס באי' שבת דרבנן, דהוא מחלקת רמב"ם ור"ן הובאו בש"ע סי' שכ"ח, יביא ש"ך יו"ד סי' פ"א דאסור למיספי לקטן איסור דרבנן בחולה שאב"ס, ויבאר בזה ש"ס כתובות נ' האי בר שית דטרקי' עקרבא כו', יעיר עוד בענין זה מפסחים קי"א, ובאר היטב ד' המ"ת האזינו אדם שחושש באזניו כו', יביא הערה נחמדה בפ"ה דאבות בהא דלא הפילה אשה כו', מכ"א הגאון ז"ל:

וזאת הברכה

יביא ש"ס מנחות ל', ח' פסוקים יחיד קורא אותם, ורמב"ם פי"ג מה"ת דאי"צ עשרה, יבאר טעמא דמילתא מפני חשיבות יתירא שבהן, יביא מחלקת ר"י ור"ש בהנך ח' פסוקי' מי כתבן, יביא ד' מהרש"א דמדייק בדר"ש מכאן ואילך משה כותב ולא אומר, שהוא תמוה לכאו', ישוב לזה עפ"י ד' הגר"א ז"ל בכונת תיבת "בדמע", יביא ש"ס תענית ט' עה"כ ואכחיד את שלשת הרועים כו' וביאור דברי הגמ' שם, יבאר דענין מה שמשתמשת התורה לפעמים בלשונות מושאלים אי"ז מוסכם ותלי במחלקת אי דברה תורה כלב"א, יבאר בזה מחלקת הר"ן והרא"ש בנדרים ס"ו, יבאר דבזה פליגי ר"י ור"ש בהנך ח' פסוקי' משום דלטעמיי' אזלו בהא אי דברה תורה כלב"א:

מסודר בדפוסו של ר' העניך פאלמאן, בפיעטרקוב (פולין)

סוף הספר

תוכן העניינים

המדרש והמעשה דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה