אור ברסלב

המאיר לארץ על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

חלק ב · סימן כו

סימן כה

סעיף א

ס"ק א

אם. משנה מהתכלת (דף לח) וכמסקנת הגמ׳ שם דלא גזרינן שמא יפשע כמ"ש כל הפוסקים. וגם הרמב״ם בחבורו חזר בו ממ״ש בפי' המשניות.

ס"ק ב

שכל א'. דאף שמצינו מצוה אחת ואין מעכבים כמו תכלת ולבן לא מצאנו ב׳ מצות מעכבות זו את זו ועי׳ במ"ל (סי' י״ג סק״ב) וסרה קושי׳ הע״ת.

ס"ק ג

וה״ה. הב״י הביא בשם הגהת סמ״ק שכתב איתנהו מעכבים, נראה שפי׳ כן מ"ש בתוס׳ דמנחו׳ (פ״ו) תש"י וש"ר מעכבות זא״ז אם אין לו אלא א' מניח, שר״ל מעכבות בי"ל שתיהן ונמצא דוגמתו (באיסורים) [לוח התיקון: באימורים] כמ״ש בפסחים (דף נט) ושם (דף ע"ז) ומה (איסורים) [לוח התיקון: אימורים] דכי ליתניהו לא מעכבי וכי איתנהו מעכבי וכן ביבמות (דף ק״ל) וכן בתוס׳ מנחות (דף מ"ד: ד"ה אלא) בשם הספרי הרי שמצא פרים ולא מצא אלים שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולם ת״ל שבעת ימים תקריבו אפי' א׳ מהם יכול אפי' כולם מצוים ת״ל וכו' וכן כתבו (שם דף מ"ה ד"ה ומנין) אבל הרד״א פי' התוספתא לענין קדימה וכמ״ש באר״י והטור כתב ואפי׳ אם י״ל שתיהם בא להוציא מדברי הסמ״ק עי' בב״י שנתקשה בדברי הטור האלה:

ס"ק ד

כגון. כן פי' המג״א:

ס"ק ה

או. כן פי׳ הרא״ש ורי״ו ועי׳ במג"א ובכ״מ, ולמ"ש שהולך בשיירה ניחא:

ס"ק ו

ונראה. באר״י פלפלתי בזה, אמנם מה שדקדקתי מדברי התוס' יומא (דף ל״ג) ממה שפירשו ונעבד לתדיר דזה במצוה א' אבל בב׳ מצות א"מ עדיף מתדיר הנה בתוס׳ מגילה (דף ו') תי׳ תרוצים אחרים, וכן בס' שיח יצחק יומא שם ובס' למודי ה׳ (למוד כ"ב) פי' אחרים בדברי התוס׳ ומ״מ זה מוכח מקושי׳ התוס׳ שהקשו בפשיטות ל״ל קרא תפ"ל דא״מ אע"ג דיסוד דרומית תדיר וכן דייק כן בס' קרבן נתנאל (סוף מגילה) ובהגהת נתיב חיים (סי' תרפ״ד). והנה למ״ש הרדב״ז (ח"א סי׳ תקכ"ט) דא״מ על המצות הוא מדרבנן דקרא ושמרתם את המצות הוא אסמכתא פשיטא דמקודש ותדיר שהקדמתם מדאו' עדיף, אמנם מקושיות התוס' ביומא (דף ל״ג) מגילה (ד״ו) זבחים (נ"א) [מנחות] (דף ס״ד) ל"ל קרא דאל פתח א"מ תפ״ל משום אין מעבירין מבואר דס״ל שהוא דאו׳. אולם למ״ש עוד שם דאם פגע בש״ר תחלה אין בכאן מעביר עה״מ כיון שהוא מחויב לקשור ש״י תחלה עדיין לא הגיע זמן ש״ר עד שיניח ש"י ומ״ש אין מעבירין עה"מ ר״ל כעין מעביר, וכ״כ ה״ר ירוחם וז"ל ויהיו כמו מעביר, וזה ברור דהיכא דקרא קא יהיב סדרא לא שייך א״מ דהא מערכה שני' קודמת לסידור שני גיזרי עצים אע״ג דב׳ גזירי עצים הם (כמערכה) [לוח התיקון: במערכה] ראשונה שייך מעביר מינה, וכן מפסיק בין הטבת הנרות לכ"א כדאי' לי׳:

סעיף ב

ס"ק ז

אם. שני המנהגים התבארו בסי׳ כ"ה סע"ו:

ס"ק ח

ואם. ברא״ש ה"ק (סי' י"ד וסי׳ ט"ו) משמע דעל מצות לא קאי אש"י וכ״מ ממה שפי׳ הרא״ש שמ״ש בה' תפילין עתיקתא שכל תפלה טעונה ב׳ ברכות תפש״ר קאמר, וכ"מ בתשובות מהר״ם ברשב"א (סי׳ תתע"ד) וכן רי"ו כתב דברכת ש״י שייכה אש"ר משמע ולא בהפך וכן משמע בשו״ת הרא״ש דלא כטור שכתב דברכה שני' חוזרות גם אש"י ובדרישה בשם ר״יאף פי׳ גם דברי הטור שר״ל שחוזרת אברכה ש״י ור"ל כי להניח קאי אש״י וש"ר וקרוב לזה בב"י (סימן כ"ה), אמנם בסמ״ק וסמ"ג וסה"ת מבואר דאש"י לבדו ג"כ יברך שתים וכן בא"ח בשם רב עמרם ובשם ה' תפילין עתיקתא וכן בט"ז בשם אחיו מהר"י הלוי וגם כיון שבל"ז דעת רבים שלא לברך רק ברכה אחת יש להקל בספק ברכות:

תוכן העניינים

המאיר לארץ על ארצות החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה