אור ברסלב

המאיר לארץ על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

חלק א · סימן כב

סימן כא

סעיף א

ס"ק א

קנה. תוספתא (סוף ברכות).

ס"ק ב

דלא. מנחות (דף מ"ד ע״ב ד"ה ואילו) דאף דבשעת הקנין י"ל לברך, י״ל דהא א״א ללובשו קודם לכן ולא נגמר הבגד עד שנעשה בו ציצית, ועי׳ במגן אברהם (סק"א) וזה למ"ש במג״א (סי׳ רכ״ג סק״ו סי׳ תקנא סק״כא סי׳ ת"ר סק״א) דאם נתנו לאומן לתקן מברך בשעת לבישה, אבל למ"ש הט"ז (בס׳ תכ״ג) דיברך בשעת קנין לא שייך זה. אך בל״ז בא״ר (סי׳ תרע"ג) בשם רש"ל דקנה מנורה של כסף ולא ברך שהחיינו עד יום ב' של חנוכה בשעת הדלקה ועי׳ בס׳ נאמן שמואל (ס"ו).

ס"ק ג

ברכת. ע"ת. וכן מבואר לענין סוכה שופר לולב מגילה כיסוי מילה פ״ה, דיברך ברכת המצוה תחלה. אך נראה דיש חילוק בזה דלדעת הרמב"ם דאפי' על טלית ישן מברך, י"ל שהחיינו אחר ברכת המצוה כמו בכל המצות אבל לדעת הש״ע על קנין הבגד מברך י״ל שהחיינו קודם כמ"ש (בס׳ תרמ״ג) דביום א׳ מברך סוכה זמן לפי שהזמן חוזר על הסוכה אבל ביום ב׳ יברך זמן סוכה, (כמ״ש ס׳ תרס״ה) לפי שאינו חוזר על הסוכה ומעתה צ"ע דהא הע״ת החזיק לדינא כרמב״ם, ואמאי פסק דשהחיינו תחלה וברכ"י פסק שיברך שהחיינו אח״כ וגם זה אין עולה לדידיה דהחזיק בדעת הש״ע ולדינא למה שכתב' בארץ יהודה כהש״ע יש לומר שהחיינו תחלה אבל בלובש ציצית פעם ראשונה שאז מברך על גוף המצוה יברך להתעטף תחלה.

ס"ק ד

אבל. דלא כע"ת וא״ר וט"ז שס״ל כרמב"ם ועי׳ באר"י.

ס"ק ה

אך. כמו בכיסוי ביור״ד (ס׳ כח) ועיי״ש, ולא כחוות יאיר (סי' רכ"ז) ועי׳ תשובת פאר הדור (סי׳ מ״ט) וכ״כ הט"ז.

תוכן העניינים

המאיר לארץ על ארצות החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה