המאיר לארץ על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק א · סימן יח
סעיף א
ס"ק א
להרמב״ם. (פ״ג מה' ציצית) מפ׳ כסות לילה שמתכסה בה בלילה וכדבריו משמע ברכות (דף יג) ויאמר אינו נוהג אלא ביום ובגמ׳ שם (דף יד ע"ב) ומיושב קושית התוס׳ (שם ד״ה ויאמר) ובקדושין (דף לד ד״ה ובתפילין) ומנחות (מ' ע״ב ד״ה משום) וש״ס שלנו חולקת על הירושלמי (פ"ק דקדושין) אמר ר' אילא טעמיהון דרבנן שאם היתה מיוחדת ליום ולילה חייב בציצית וזה מוכרח מסוגיא דמנחות (דף מג) כמ"ש באר״י (ס' יז סק״א) וכן ממ"ש במנחות (דף מג) בעובדא דרב יהודה מדרמי וכולי אמאי מברך כל צפרא מוכרח כרמב״ם כמ״ש בשו״ת ש״א (ס' ל') ועי' באר״י לעיל (ס"ס ח׳) ולפ״ז ממ״ש מנחות (מ' ע״ב) זבחים (יח) שבת (כה ע״ב) שגזרו על הסדין משום כסות לילה מבואר דאם לובש כסות יום שיש בו ציצית כלאים בלילה עובר עליו ובאר״י הארכתי בפרט זה שהר״ת בתוס' מנחות (מ' ע״ב ד״ה תכלת) דייק ממ״ש ואפי׳ בוא' דתרי מילי אתי לאשמיעינין כמו ביומא (מו) ואין זה מוכרח דהא (בדף לט ע"ב) צו״פ פוטרין בכ"מ אפי׳ בשיראין מוכח שאין דיוק זה דוקא ובאמת בתוס׳ חולין (דף ק״י) לא הזכירו דיוק זה ובאר״י כתבתי עוד דאפי׳ יהיה זה מוכרח י״ל שמואל לשטתו דס״ל כלאים בציצית הותרה לגמרי עיי"ש ולמ״ש באר״י (ס״יז סק״א) י"ל שמואל לשטתו דס״ל ציצית ח"ט הוא. ולדידי׳ כסות יום בלילה חייב גם להרמב״ם אמנם בל״ז אין דברי ר״ת מובנים לשטתו דס״ל דכסות יום חייב בלילה וא״כ מאי קמ״ל דאין בה משום כלאים ועוד להתוס׳ בחולין (שם) דלא דייקו לישנא ואפילו מנ"ל לגמ' במנחות (שם) לפרש ואפי׳ בטלית פטורה הטיל למוטלת דלמא הפי׳ טלית יום בלילה או טלית שאולה לפי׳ התוס׳ במנחות (שם) (חדדא) [ארצות החיים זולצבאך: דחדא] מכלל חברתה אתמר היינו קמייתא מכלל בתרייתא גם לר"ת במנחות אין מובן מדוע טלית פטורה דהיינו הטיל למטלת רבותא יותר מכסות יום בלילה או טלית שאולה וגם לשטת ר״ת דכסות יו' בלילה חייב בציצית ק' דלמא תכלת א"ב משם כלאים היינו כסות יום בלילה ואפי' טלית פטורה היינו טלית שאולה שהוא רבותא יותר שפטור לגמרי ואפ"ה א״ב משום כלאים סוף דבר דבריו צריכים תלמוד ועי׳ בפי׳ הראב"ד למס' תמיד מ"ש עליו בזה אלא שדבריו מגומגמי' במקצת וכן הראב"ד לא השיג על הרמב"ם בזה אלא באר״י נסתפקתי דאלו בטלית שאולה יפלוג הראב"ד לשטתו (בסוף כלאים ופ"ח מהלכת כה"מ) עיי״ש וכן בתר״י ריש ברכות וברוקח ובספ׳ יראים מפרשי שמא יתכסה בה בלילה וכדעת הרמב"ם ז"ל [וכן מבואר מדעת ר׳ אליהו מפריש שהי׳ מטיל ציצית לסדין עי׳ באגור ועי' (ס״ק י״ג) ובתוס׳ ברכות (מ"ד ד"ה ולבני) מנחות (ל״ו) סוכה (לט) נדה (נ"א) בשם ר"ת דהוה מצי למימר שמ״ש יש טעון ברכה לפניו ולא לאחריו הוא ציצית וק׳ הא לר״ת ציצית נוהג בלילה בטלית של יום ואיך יתכן לברך כשמסלק טליתו כיון שטלית זה חייב גם בלילה וצריך לדחוק שמפני שאין מחויב ללבוש בלילה דוקא טלית של יום נגמר מצותה].
ס"ק ב
ולהרא"ש. מפרש כסות לילה כסות המיוחד ללילה לתי' ב' של ר״ת והביא ראיה מהירו׳ (פ״א דקדושין) והספרי וכ"כ סמ"ג בשם ריצב״א [וכ"כ הרא״ש והרי"ו בשמו וכ"כ הרשב"א בתשובה (סי׳ רצח) ובסה"ת ה' תפילין (סי' רי״א) וכ״ד האגודה [פ׳ התכלת].
ס"ק ג
וספק. בב"י בשם הגמיי׳ רש״י כרמב"ם ור"ש כר״ת. ובהגמ״יי לפנינו איתא בהיפוך והנה רש״י במנחות (מ׳) פי׳ כסות לילה שמא יתכסה בלילה אבל בשבת (כ"ה וכ"ז) זבחים (י"ח) פי׳ המיוח' ללילה ומוכר׳ שס"ל כשטת הר״ן (פ"ק דקדושין) שכתב דאין פטור אלא המיוחד ללילה ולובשו בלילה וממילא מ"ש במנחות (מ') שמא יתכסה בלילה היינו בטלית שהוא מיוחד ללילה ומ"ש באינך מקומות המיוחד ללילה היינו וגם יתכסה בה בלילה וכן הוא לשנויא בתרא של ר״ת.
ס"ק ד
אבל. לבוש ולא כמ"ש הברכ"י בשם ר׳ ישעיה הראשון בתשובותיו כ"י שעובר על ב״ת ועי׳ מ״ש בשמו לעיל (ס׳ יג ס״ק ז') דמשמע שמפ׳ כן דעת הריף בתשובה עיי״ש ומדברי הרמב״ם בתשובת פאר הדור (ס׳ סב) מבואר להיפך ועכ"פ לדידן כיון שעושה כן משום ספק מצוה ליכא ב"ת כמ״ש התוס׳ בר״ה (דף כא) ובפרט למ"ד מצות אין עובר עליהם אלא בזמנם.
ס"ק ה
ואסור. א"ר.
ס"ק ו
תפ״ע. כ"כ בפסקי מהרא״י (סימן קכ"ח) ונראה ראיה לזה ממ"ש בברכות (דף יד) עמש״ש ויאמר אין נוהג אלא ביום אר״י א׳ רב לא יתחיל ואם התחיל גומר וק׳ למ״ש תוס' (ריש ברכות) להביא ראיה לסברת ר״י דזמן ק״ש של ערבית הוא קודם צה"כ ממ״ש ברכות (כז) דרב צלי של שבת בע״ש ומסתמא היה קורא ק״ש וא״כ לרב שס״ל דזמן ק״ש הוא קודם צה"כ ואז עדיין זמן ציצית אמאי אמר דאין להתחיל פ׳ ציצית בלילה וע״כ דתיכף בשעת תפילת ערבית אין לברך על הטלית וראיתי בשאלתות (פ׳ וישלח) מ״ד נר חנוכה משמאל כי היכי דלהוי מזוזה מימין ונ"ח משמאל ובעה"ב בטלית מצויץ ביניהם עכ"ל מבואר שמצותו גם אחר שקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק וי״ל דסובר כרא״ש דכסות יום חייב בלילה וכמ״ש בהגהת סמ"ק ה׳ תפילין שלהרא״ש יוכל לברך בלילה ועי"ל (ס"ק י"ז)].
ס"ק ז
ומי. מהרא״י (שם) ונראה דמצינו כיוצא בזה כמה מצות שי״ל תשלומין ברכות (כח) גבי תפלה עירובין (יט ע"ב) גבי ת״ת, חגיגה (ז') גבי חגיגה וכיוצא בהם.
ס"ק ח
ונוהגים. ל״ח.
ס"ק ט
ובת"צ. ב״ח, ושכ"ג כ׳ שלא נהג כן וא״ר כתב דאנו גרירים אחר דעת הב"ח בזה.
ס"ק י
ובליל. תשב״ץ ועי' בשו״ת רדב"ז. [(ח"ד סי' רמד) וכן הביא הכנה״ג בשם מהרי״ו (סי׳ קצא וקצב) וכ״כ הלבוש ומ״מ (סי׳ תתסד) וברכ"י בשם מהרח״ו וכן ברמ״א (סי׳ תרי״ט) ועי׳ ב"ד (ס"ט) ובס' מגלת ספר (דף ז' ע"ב)].
ס"ק יא
ואין. לפי שדומים למלאכים לובשים לבנים וכולי ב"ח.
ס"ק יב
וכן. שכ"ג.
סעיף ב
ס"ק יג
סדינים. כ"כ הרא״ש והנה הרא״ש לשטתו דסובר דכסות לילה פטור אפילו ביום, אבל לשטת הרמב"ם י״ל דחייבים בציצית וכ"כ הגמ״יי וכן בס׳ יראים כתב שחייבים בציצית. ור׳ אליהו היה עושה להם ציצית, [וכן באגור בשם הרוקח] ועי' בס"ק שאח"ז.
ס"ק יד
משום. כ"כ המרדכי וכ"ה בספרי כסותך פרט לסדין פרט לכר. ומ״ש הלבוש בזה תמוה. דסדין בציצית דאפלגי ב"ש וב"ה מיירי בעשוי ללבישה. [וראיתי ברי״ו כתב שלמ״ד ח״ט הוא מברך בעשייתו וצ״ע מה בכך הא אף למ"ד ח"ט בעינן שיהיו ראוי ללבישה ונראה שיש שם טעות הדפוס וזה צ״ל למעלה אחר מ״ש שאין לברך על עשיית ציצית ע״ז כתב שלמ"ד ח"ט צל״ב דעשייתה גמר מצוה (עי' ס׳ כב)].
ס"ק טו
ומ"מ. מג"א דהא בתוס׳ (דף מא) כתבו שאין לחלק בין הצעה ללבישה גם במ״ש במרדכי דאין מחייב בציצית בדרך העלאה מדברי תוס׳ יבמות (דף צ' ע״ב ד"ה כולהו) לא נראה כן, דא״כ איך דחי עשה דציצית לאו דכלאים הא על הלאו עבר משעת העלאה והעשה אין מקיים עד הלבישה עי׳ באר״י (ס״ח סק״ב) מ״ש בזה ולפ"ז הדק"ל ומ״ש המג"א שזה רק בסדין של צמר לא ידעתי דהא גם בשל פשתים רבים סוברים דחייבים בציצית וטוב לעשות קרן עגולה בכל הסדינים.
סעיף ג
ס"ק טז
משיכיר. כ"ד הרמב"ם ועיין מנחות (מג) ורבנן האי וראיתם אותו מאי עבדי לי׳ וכולי. ד״א כיון שנתחייב וכולי, משמע כן ועי׳ רש״י שם אך י"ל כיון דפסקינין כר"ש וראיתם לפרט לכסות לילה ולא מוכח מידי ועוד הא פסקינין לקמן (ס' ל' וס' נח) לגבי ק״ש ותפילין משיראה את חברו ברחוק ד״א ויכירנו, ועי' בארץ יהודה (ס׳ יז ס"ק א').
ס"ק יז
וכן נוהגים. מרדכי (פ״ב דמגילה) ועי׳ בא"ר הקשה דלפ"ז גם אחר תפ"ע י״ל וכ"כ במג״א וכ"ה בפסקי מהרא״י (ס׳ קכא) ועי׳ מ״ש לקמן (ס׳ ל'). [ובא״ח כתב בשם הר״י מקורביל כשעומד לסליחות או משכים לצאת לדרך יברך וצ"ע].
ס"ק יח
ימשמש. עי׳ לעיל (ס"ח סק״צו) מ"ש בזה.