המאיר לארץ על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק א · סימן ה
סעיף א
ס"ק א
יכוין. ברכות (דף מ״ז) לא יזרוק ברכה מפיו.
ס"ק ב
שלא. לשון הכוזרי (מאמר ג' סי' ח׳) והאריך בזה בספר חסידים (סי' מ"ו) ובחובת הלבבות (שער אהבת ה' פ"ו) ועי' לעיל ס' א׳ ס״ק מ״ז.
ס"ק ג
ידלג. הגמ״יי (פ"ד מה' תפלה) והסמ"ג ד"מ.
ס"ק ה
יכוין. קדושין (ע"א) ופסחים (נ׳) לא כמו שאני נכתב אני נקרא.
ס"ק ו
ויכוין. טור ועי' באר״י (סק״ב).
ס"ק ז
וקודם. בחיי (פ' אמור) כי שם הוי' אין מתגלה אלא בהיכלו שהוא שם אדני (גי׳ היכל) שאז יפרוש סוכת שלום להיות המשכן אחד יחוד תורה שבכתב ותורה שבע״פ, קוב"ה ושכינתי' וביום הרחמים גוברי' והוי׳ קודם ובלילה שליטת הדין ונכלל הוי' באדני ולזה אדני קודם וכתבו גורי האר״י ז״ל שיצייר שם הוי' ובתוך ה' אחרונה יצייר שם אדני (ברכי יוסף) כי ה' אחרונה דינא דמלכותא שהוא בעצמה שם אדני והמ״י.
ס"ק ח
רק. בתשובת מהר״ם מלובלין (סי פ"ג) הוכיח שקריאת הא' בשו"א לא בחט״ף פת״ח ובספר אור חדש כתב שמהו' שבתי סופר סתר דבריו וכן מוה' מנחם עזרי' מפאנו וכ״כ בעל של"ה וכ"כ אליו הגאון מוה׳ שמואל אב״ד דק״ק ווורנקפורט וכ״כ בס' שיח יצחק. וכתב במח"ב בשם ספר לוח ארש לר' יעב״ץ מעמדין שכתב שעתה בטלה מחלוקת ואין עוד מגמגם לאמור שקריאת הא׳ בשוא בין אם כתוב הוי' או אדני דלא כמג"א וזה דבר מוכרח ממה שראינו דאותות וכלב שלפני השם הם בפתח בפרט למה שבארתי באר״י (סק״ב) דהנקודות של השם הם רק על שם הקריאה וכמו שלכ״ע בשם הוי׳ בנקוד אלהים יקרא הא׳ אל אלהים בניקוד חטף סגול לא בשוא לבד ה"ה הוי׳ בניקוד אדני שתקרא הא׳ כהלכתו.
ס"ק ט
והטעם. כ״כ בספר לוח ארש וכ״כ בשו״ת נוב״י מהד״ק חלק א״ח (ס"ב).