מדיני זימון
זימון בשלשה או בעשרה
שלשה שאכלו יחד צריכים לזמן, וכשעשרה או יותר אכלו יחד, מוסיפים בזימון שם ה', כמובא בסדורים: 'נברך אלוקינו שאכלנו משלו'.
ישנו הבדל הלכתי בין זימון בשלשה לזימון בעשרה, שבזימון של עשרה חייבים הם להתכוין בשעה שמתחילים לאכול, שיושבים על דעת להצטרף כולם לזימון, ורק אם התכוונו לכך, יכולים לזמן עם שם ה', אבל אם לא התכוונו, יזמנו בלי שם ה'. לא כן בזימון של שלשה, אע''פ שלא ישבו מתחלה על דעת להצטרף יחד, מצטרפים לזימון.
למשל: שלשה בעלי בתים שאכלו בחצר כל אחד על שלחנו, אע''פ שלא ישבו על דעת להצטרף יחד, מצטרפים הם לזימון. וכן שלשה שישבו במסעדה לאכול, אע''פ שכל אחד אוכל לבדו ולא התכוונו להצטרף, מצטרפים הם לזימון.
לא כן, אם ישבו עשרה אנשים במסעדה, אינם רשאים לזמן בשם ה', אלא אם כן ישבו מתחלה על דעת להצטרף יחד לזימון. (ה''ע ח''ב נא)
אכילת פועלים יחד
בתי הארחה או מסעדות שמזדמנים שם למעלה מעשרה פועלים מידי יום לארוחת הצהרים, רשאים הם לכוון פעם אחת ולתמיד, שבכל פעם שהם נכנסים לאכול, דעתם להצטרף יחד לזימון, ואינם צריכים לומר כן בכל יום. (שם נב)
אכילת בני הישיבות יחד
בני הישיבות המסולאים בפז, שנכנסים לחדר האוכל בשעה קבועה, ובכל שלחן יושבים ששה או שבעה בחורים, הרי הם מצטרפים לזימון בעשרה עם חבריהם שיושבים בשולחנות האחרים, ומזמנים עם שם ה'. ואפילו אם החדר אוכל גדול מאוד, כל שרואים אלו את אלו ושומעים את המזמן, מצטרפים. ואמנם טוב שיאמרו אחת לתמיד, שדעתם להצטרף לזימון בכל פעם שנכנסים לאכול. (שעה)
למנוע ביטול תורה
המשתתף בסעודה גדולה, ואין באפשרותו להמתין עד לסיום הסעודה ולזימון, וממהר ללכת ללימודו או לישון מוקדם כדי שלמחרת בבוקר יוכל לקום לתפלה בזמן, וללמוד בערנות וישוב הדעת, אם יודע שתהיה באפשרותו לקבץ קבוצה של עשרה לאחר הסעודה ולזמן בשם, עדיף שיעשה כן. אך אם אי אפשר, יש לו לכוין בשעה שבא לאכול שאינו מתכוין להצטרף עמהם לזימון, ואז מברך לעצמו ללא זימון כלל, או שיסכם עם עוד שניים שיזמנו אתו זימון של שלשה בלבד. ומכל מקום באופן שלא כיון ואין לו עשרה וממהר ללימודו, יש מקום להקל לו לברך בלי זימון. (שצא ובהערה)
ועצה טובה לברך ברכת המזון בחתונות ובשמחות גדולות, מיד לאחר הסעודה ולא לאחר הריקודים, ועל ידי זה זוכרים הרבה אנשים לברך ברכת המזון, אף שבדרך כלל אינם מברכים, וכך גם כולם מרוויחים את הזימון.
מי המזמן?
אם יש כהן שאוכל עמנו בשלחן, יש לכבד את הכהן שיזמן. ואולם אם יש שם תלמיד חכם, יכבדו את התלמיד חכם, כי הוא קודם לכהן. ומכל מקום רשאי מידי פעם החכם לכבד את הכהן שיזמן, אע''פ שהכהן עם הארץ. אבל באופן קבוע, אין לחכם לכבד אותו, כדי שלא להשפיל את כבודה של התורה ח''ו, שהרי מעלת התורה גדולה ממעלת הכהונה יותר. ואם הכהן הוא גם תלמיד חכם, יש מצוה לכבדו בזימון, שנאמר 'וקדשתו', לברך ראשון ולהקדימו לכל דבר. (שצד)
צירוף לזימון באכילת פירות או ירקות
תשעה שאכלו לחם ואחד אכל כזית [27 גרם] פרי או ירק, או שתה רביעית [81 גרם] משקה חוץ ממים, מצטרף עמהם לזימון של עשרה. והוא הדין לשבעה שאכלו לחם ושלשה אכלו ירק, אבל ששה שאכלו לחם וארבעה אכלו ירק, אינם מצטרפים לזימון של עשרה, כיון שצריך שיהיה רוב הניכר של אנשים שאכלו לחם. (סימן קצז סעיף ב)
צירוף לזימון אחר גמר אכילה
שנים שאכלו לחם, ורוצים לצרף אדם שלישי כדי שיהיה להם זימון, יכולים לכתחלה לתת לאחר לאכול כזית פרי או ירק, או לשתות רביעית משקה שהוא חוץ מן המים, ויצטרף עימהם לזימון. (ה''ע ח''ב נה)
צירוף לזימון אחר מים אחרונים
שנים שסיימו אכילתם ונטלו ידיהם למים אחרונים, ובא השלישי וישב לאכול עמהם, אינו מצטרף לזימון כלל. (שם נג)
זימון כשעדיין חלק אוכלים
אם חלק מהמסובים סיימו אכילתם וחלק לא סיימו, רשאים המסיימים לזמן, ולאחר שאמר המזמן 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו', רשאים האחרים להמשיך באכילתם. ואמנם בני אשכנז נהגו להמתין שלא לאכול עד שיסיים המזמן את הברכה הראשונה שבברכת המזון 'הזן את הכל', ואח''כ ממשיכים לאכול. (שם נג)
צירוף קטן לזימון
ילד קטן מגיל שש ומעלה, אם יודע למי מברכים, מצטרף לזימון אפילו של עשרה, ואין לצרף אלא קטן אחד ולא יותר. ואמנם מנהג בני אשכנז שלא לצרף קטן לזימון. (שם נד)
ובדרך אגב, יש לדעת ולהודיע לרבים, שאפילו קטן שהגיע לגיל שש, אם לא ברור לנו שגופו נקי כהוגן, דהיינו שמקנח עצמו היטב, אין לענות אחריו 'אמן'. (ע''פ מגן אברהם, ישועות יעקב, מגן גיבורים ועוד. וכתב הרב גנצפריד בספרו פאת השלחן, מאחר והברכה אינה יוצאת מגוף טהור, חמור יותר מברכה לבטלה שאסור לענות אמן אחריה.) ובקטן פחות מגיל שש, אפילו אם הוא ודאי נקי, אין עונים אחריו, ואינו מצטרף לזימון. ולצערנו הרבה לא יודעים זאת, ונכשלים באיסור עניית אמן יתומה, חס ושלום. (וכמו שכתב הריב''ש שאפילו הוא חריף ויודע למי מברכים ולמי מתפללים, אינו כלום, והרי הוא כמי שאין בו דעת. וכן דעת הראב''ד, הרשב''א, הטור, מהר''ש אבוהב, שלחן ערוך (סימן רטו ס''ג), פרי מגדים, פתח הדביר, שיירי כנסת הגולה, הגר''א, מאמר מרדכי, הגר''ח פלאג'י, חקרי לב, שדי חמד, ערוך השלחן, משנה ברורה, כף החיים ועוד. יבי''א ח''ב סימן יג)
צירוף נשים לזימון
נשים אינן מצטרפות לזימון של גברים כלל. אלא שאם אכלו עם הגברים ושומעות את הזימון של הגברים, חייבות לענות. (שפח)
אם אין שלשה גברים, ויש שלש נשים, רשאיות הנשים לזמן לעצמן, אך לא יזמנו עם שם ה' אפילו כשיש עשר נשים. (שפח)
צירוף מחלל שבת לזימון
יהודי שלא השכיל ולא זכה לחזור לחיק הקב''ה, ועדיין מחלל שבת בפרהסיא, אין מצרפים אותו לזימון של שלשה ולא לזימון של עשרה. (שפז בהערה)
השומע זימון
אדם שלא אכל ושומע את המזמן אומר 'נברך שאכלנו משלו', יענה אחריו 'ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד' [ר''ת: בוש''ת ל''ו]. וכן אם שמע זימון של עשרה יענה 'ברוך אלוקינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד'. אבל אם שמע רק שעונים 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו', יענה 'אמן' בלבד. (שפה)