אור ברסלב
הלכות סעודה מדיני ברכת המזון

הלכות סעודה

מדיני ברכת המזון

מדיני זימון

מן התורה

אכל לחם ושבע, מצות עשה מן התורה לברך ברכת המזון, שנאמר (דברים ח י), ''ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך, על הארץ הטובה אשר נתן לך''.

הברכה בכוונה

כל הזהיר בברכת המזון, פרנסתו מצויה לו כל ימיו בכבוד, וטוב לברך מתוך סידור, ויכוין פירוש המילים בעת הברכה. (שז)

המקום לברכת המזון

צריך לברך ברכת המזון במקום שאכל. ואם יצא ממקומו במזיד [בכוונה] והלך למקום אחר, צריך לחזור למקומו הראשון לברך שם ברכת המזון. ואם ברך במקום האחר, יצא ידי חובתו. ומכל מקום אם בטעות יצא ממקומו לאחר הסעודה והלך למקום אחר, רשאי לברך לכתחילה במקום שנזכר. (ה''ע ח''ב מא)

שינוי מקום בסעודה

ישתדל שלא ללכת באמצע סעודתו למקום אחר לפני שברך ברכת המזון, ואפילו שבדעתו לחזור למקומו הראשון, מחשש שמא ישכח לברך. ואולם כל שהוא לצורך דבר מצוה, מותר לכתחילה לצאת, אך ישים לב שלא ישכח לברך. (שם לט)

ברכת המזון מיושב

מברך ברכת המזון כשהוא יושב, והחמירו בה יותר, כיון שהיא מהתורה. ומכל מקום אם הוא ממהר לשיעור תורה וכדומה, רשאי לומר את נוסח 'הרחמן' בהליכתו. (שם ס)

גם ברכה אחרונה על שבעת המינים 'מעין שלוש', יברכה כשהוא יושב, כיון שלדעת רוב הפוסקים היא מן התורה. (שם ס)

''מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן''

היה מברך ונכנס לחדר אביו או אמו או תלמיד חכם או זקן [מגיל שבעים שנה], צריך לעמוד מפניהם, אך בודאי שלא יפסיק בדיבור כלל אפילו לומר 'שלום'. (שם נט)

עניית 'אמן' באמצע הברכה

המברך ברכת המזון ושמע ברכה מחברו או קדיש או קדושה וכיוצא, לא יענה, שדינו כדין הנמצא בתפלת שמונה עשרה. אולם בברכה רביעית, רשאי לענות קדושה וברכו, ו'אמן' של חצי קדיש, אך לא יענה 'אמן' של ברכות [כדין הנמצא בקריאת שמע וברכותיה]. ומכל מקום, כשהגיע לנוסח 'הרחמן', חייב לענות הכל. (שם נז)

להשמיע את הברכה לאוזניו

לכתחילה צריך להשמיע לאוזניו את הברכה. ויקפיד בזה מאוד, כי הניסיון מורה שכאשר אדם מברך בקול, מבטא את המילים טוב יותר, וגם לא שוכח אם הזכיר 'רצה והחליצנו' בשבת או 'יעלה ויבוא' בראש חודש וכדומה. והוא הדין לכל ברכה שמברך, שצריך לשים לב להשמיע לאוזניו, כי יש פוסקים שאומרים שאם לא השמיע לאוזניו, לא יצא ידי חובתו. ואמנם להלכה אם לא השמיע לאוזניו, אינו חוזר לברך. (שם ס)

איסור מלאכה בשעת הברכה

אין לעשות מלאכה כשמברך ברכת המזון, ואפילו מלאכות קלות כאסיפת כוסות וסכו''ם. והוא הדין שאין לעיין בדברי תורה כשמברך ברכת המזון. (ערב) וכידוע, שזו עצת היצר הרע להזכיר לבעלים מסוימים דוקא באמצע ברכת המזון, לעזור לאשה או לעיין בספר, על אף שבדרך כלל כשלא בשעת הברכה, אינם נוהגים לעשות כן.

שיעור כמות 'כזית'

כבר בארנו לעיל שכמות 'כזית' הוא 27 גרם, ומכל מקום יש להקפיד שלא לשקול בדיוק 27 גרם, כיון שהמאכל שנשאר בשיניים ובחניכיים, אינו מצטרף ל'כזית'. (שב)

זמן אכילת 'כזית' - בכל מאכל שהוא, אין מברכים עליו ברכה אחרונה אלא אם כן אכל את כמות הכזית בתוך זמן של ''אכילת פרס'', שזה 7 וחצי דקות, אבל אם אכל את הכזית יותר מזמן זה, לא מברך ברכה אחרונה. ולכן אכל כזית לחם ב-8 דקות, לא מברך ברכת המזון. (שארית יוסף ח''ג שי)

המסופק אם ברך ברכת המזון

שלושת הברכות הראשונות שבברכת המזון, הן מן התורה, וחכמים הוסיפו ברכה רביעית 'הטוב והמטיב'. על כן, אם אכל ושבע ואינו זוכר אם ברך ברכת המזון, יברך את שלושת הברכות הראשונות חוץ מברכה רביעית, שכיון שהיא מדברי חכמים, כלל גדול בידינו, בכל ספק ברכות מדברי חכמים, להקל. (ה''ע ח''ב סג)

גם מי שאכל כזית פת ושבע משאר מאכלים, ומסופק אם ברך, חייב לברך. (שם סז)

וכן אם אכל ושבע מעוגה בשיעור קביעות סעודה [216 גרם], שמבואר לעיל שנוטל ידיו ומברך 'המוציא' וברכת המזון, ושכח אם ברך ברכת המזון, חייב לחזור ולברך. (רפז)

אכל כזית לחם ולא שבע, ומסופק אם ברך ברכת המזון, לא יברך, כיון שכאשר אינו שבע, הברכה היא מדברי חכמים, ורק כאשר שבע, הברכה היא מן התורה. (ב סט)

חיוב הנשים בברכת המזון

נשים חייבות בברכת המזון, ומכיון שנחלקו הפוסקים אם חיובן מהתורה או מדרבנן, לכך אם הן מסופקות אם ברכו, אף על פי שאכלו ושבעו, אינן חוזרות לברך. (שם עא)

נאמנות האשה

אכל ושבע והסתפק אם ברך ברכת המזון, ואשתו מזכירה לו שברך, אע''פ שאינו נזכר, יכול לסמוך עליה, ואינו חוזר לברך. (רצא)

נאמנות הקטן

אכל ושבע והסתפק אם ברך ברכת המזון, ובא קטן שהגיע לחינוך שלא הגיע לבר מצוה, ומזכיר לו שברך, אם אינו נזכר, אינו יכול לסמוך על דברי הקטן כלל, אבל אם הוא נזכר באיזה סימנים, כגון שעשה מים אחרונים והוא רגיל לברך מיד אחר מים אחרונים בלי להתעכב, יכול לסמוך על דבריו, ואינו חוזר לברך. (רצא)

נוסח ברכת המזון הקצר

אין לקצר בנוסח ברכת המזון ממה שתקנו רבותינו ז''ל, ואף הנשים עליהן לברך את הברכת המזון המובאת בסדורים במלואה. ובפרט בדורותינו שתהילות לאל יתברך הבנות לומדות בבתי ספר, וכבר בילדותן יודעות לקרוא ולכתוב בלשון הקודש, שבודאי חובה לחנכן לברך ברכת המזון, ולא יתרשלו חס ושלום.

ומכאן יש להעיר למשמע אוזנם של כמה בעלים שנשותיהם לא זכו ללמוד לקרוא, או בנים שאמותיהם גדלו בחוץ לארץ ואינן יודעות לקרוא, שיתאמצו ללמדן לקרוא, או לפחות שילמדו בעל פה את נוסח ברכת המזון ואת כל הברכות כולן. ומכל מקום כל עוד שעדיין לא למדו, יש להשתדל לזכותן ולכוין להוציאן ידי חובתן בברכות, ויאמר להן קודם לכן שיכוונו לצאת ידי חובה, ויכוין גם הוא עליהן להוציאן ידי חובתן. (שטז)

ואולם כשאין אפשרות להוציאם ידי חובתם, יש להקל להן שיאמרו בנוסח זה: ''בריך רחמנא אלהנא מלכא דעלמא, מריה דהאי פיתא, בריך רחמנא דזן לכולא''. וזה הנוסח תוקן דוקא בלשון ארמית, אבל בלשון הקודש אין לקצר כלל. והוא הדין בכל זה גם לאנשים מבוגרים עולים חדשים שלא למדו לקרוא, שלכתחלה יש ללמדם לברך כראוי, אך עד שילמדו, יש להקל כאמור. (ה''ע ח''ב עב)

אם ברכו ברכת 'מעין שלוש' במקום ברכת המזון, יצאו, וזה עדיף מהנוסח הנ''ל. (ב עב)

עד אימתי סוף זמן ברכת המזון?

אכל ושבע, וקם להתעסק בענייניו ושכח לברך, ואחר זמן נזכר, אם עדיין הוא שבע מאכילתו, יברך אפילו אחר כמה שעות. אך אם אינו שבע, הפסיד את הברכה. ויתחרט ויתוודה וישוב בתשובה על זה שאיבד מצות עשה מהתורה של ברכת המזון. ותיקונו על ידי שירבה בלימוד הלכות ברכת המזון, וגם יזכה את האחרים בזה.

ואם אכל כזית או יותר ולא שבע, ושכח לברך ברכת המזון, אם עדיין אינו רעב, יברך ברכת המזון. אך אם כבר עברו 72 דקות, הפסיד את הברכה. ויתחרט ויתוודה על שאיבד מצוה מדברי חכמים של ברכת המזון, ותיקונו כנ''ל. (ש)

עיכוב הברכה בסעודות גדולות

בשבתות חתן וכדומה שמאריכים הרבה מאוד בסעודה אפילו ארבע וחמש שעות, בדברי תורה ושירות ותשבחות לה' יתברך בקדושה ובטהרה, כיון שממשיכים במאכלים ומשקים לקינוח, נחשב כהמשך אחד, ומברכים ברכת המזון כדין. (שא)

בהיתר ולא באיסור

הנוסח הנכון בברכת המזון באמירת הרחמן הוא כך: ''הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי 'בהיתר ולא באיסור' בנחת ולא בצער''. ולא כמו הסידורים שהשמיטו את המילים 'בהיתר ולא באיסור'. כי בודאי שעלינו להתפלל להקב''ה שיזמין לנו את פרנסתנו בדרך של היתר ולא נכשל חס ושלום בדרכים של איסור. (ה''ע ב עג)

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם

סוף הספר

תוכן העניינים

הלכות סעודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה