מדיני בציעת הפת, ועל איזה פת מברכים · מאכיל לבהמה
נאמר בתורה (דברים יא טו): ונתתי עשב בשדך 'לבהמתך', ואחר כך - 'ואכלת ושבעת' ולכן אדם שיש לו בהמות, חיות או עופות, יש לו להזהר לכתחלה לתת להם את מאכלם קודם שהוא יאכל, כי הרעב מציק לבעלי החיים יותר מאשר לאדם, מה שאין כן בשתיה שהצמא קשה לאדם יותר מבעלי החיים.
אשר על כן, אותם המגדלים בביתם כלבים או עופות כמו תוכים למיניהם וכדומה, צריכים להאכילם קודם שיאכלו הם. ואמנם יש לדעת, כי לא טוב כלל שיגדל אדם כלב בביתו, מלבד במקומות שיש חשש סכנה או גנבים, שבהם הקילו חכמים מטעמי שמירה, אבל בסתם בית בעיר, לא יגדל אדם כלב כלל. ואותם המגדלים כלבים ומשחררים אותם לחוץ לבד ללא שמירה צמודה עם חבל, ידעו שגדול עוונם מנשוא. וכבר קיללו חז''ל (בבא קמא פג ע''א) שכל המגדל כלבים, ארור הוא כמגדל חזירים, ה' יצילנו. ודבר זה חמור מאוד בעיני חז''ל אפילו אם אינו נושך, מאחר ויכול להבהיל את בני האדם, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל, ובפרט כשיש נשים בהריון שיכול לגרום להן הפלה חס ושלום. ואוי לאותו אדם שלא יקפיד להזהר בדברי רבותינו. (קטו, קטז)