דיני הפסק באמצע האכילה · זה לא הפסק
אולם ישנה אפשרות שאם ישב לאכול במקום מסוים, ושינה את מקומו למקום אחר, לא יצטרך לברך שוב, וזאת באופן שיתקיימו שני התנאים הבאים: א. שהיה בדעתו מתחלה בשעת הברכה לצאת למקום האחר. ב. שלקח את הפרי או את המשקה אתו. וכשיצטרפו שני התנאים, אין צריך לברך. (שם מא. רכב)
למשל: יצחק ישב בבית וברך על התה, ובשעת הברכה חשב להמשיך לשתות במרפסת שאין לה גג, ולקח עמו את הכוס ויצא למרפסת. כיון שבדעתו היה לצאת לחוץ, ויצא עם הכוס, אינו צריך לברך שוב ברכה ראשונה בחוץ.
אבל אם יצחק לא שתה במקום מסוים אלא היה הולך ושותה, אף אם לא חשב בשעת הברכה לצאת למרפסת, כיון שלא התכוין לקבוע מקום לשתייתו, אין צריך לחזור ולברך שוב כשיוצא לחוץ עם התה.
יעקב ברך על הגרעינים בבית וידע שימשיך לאכול מהם בדרך, אינו צריך לחזור ולברך. אולם אם היה בדעתו לאכול רק באותו מקום בבית, ואח''כ החליט להמשיך לאכול בחוץ, אע''פ שלקח עמו את הגרעינים, צריך לחזור ולברך.
משה יצא לקניות בחנויות השונות ולקח עמו בקבוק מים לדרך, הוא ברך 'שהכל' בהיותו בחנות הבגדים, וכעבור מספר דקות בהיותו בחנות הנעליים רצה משה לשתות שוב מן המים, כיון שלקח את הבקבוק עמו, ולא קבע בדעתו לשתות דוקא בחנות הבגדים, אינו צריך לברך שוב על המים.