בדין הטועה בברכות
שתה בלא ברכה
שכח והכניס לפיו משקה בלא ברכה, יהרהר את הברכה בלבו ויבלע את המשקה. ואם יש לפניו עוד משקה, יאמר 'ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד' על ההרהור של הברכה הראשונה, ויברך ברכה ראשונה בפיו וישתה.
ובכל אופן, אם שתה רביעית, אף על פי ששכח לברך ברכה ראשונה, יברך ברכה אחרונה 'בורא נפשות'. (קנז)
אכל בלא ברכה
שכח והכניס לפיו מאכל בלא ברכה, אם הוא מאכל שאינו נמאס אם יפלוט אותו כגון אגוזים ושקדים, יפלוט ויברך עליו, שכיון שכתוב 'ימלא פי תהלתך', צריך שבשעת הברכה יהיה הפה פנוי מכל מאכל שהוא, ויהיה מלא אך ורק בברכה ותהלה ושבח לבורא עולם. אבל אם הוא מאכל שנמאס אם יפלטנו, כמו תותים וענבים, יעביר את המאכל לצד אחד בפיו, ויברך. (קס)
ברכה בטעות
אכל בשר, ושכח שהוא בתוך שש שעות ובירך על מאכל חלבי, ומיד נזכר שטעה, יטעם ממנו מעט, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה. והוא הדין, אם בירך בטעות בתענית [חוץ מיום הכיפורים] על מאכל או משקה, שיטעם ממנו מעט, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה. ואמנם במאכל איסור, אף אם הוא אסור מדברי חכמים, כגון 'בישולי גויים', וברך עליו בטעות ונזכר, יאמר מיד: ''ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד'', ולא יטעם ממנו כלום. והטעם בזה, מכיון שאסור לברך על מאכל שאסור מצד עצמו, ולא מצד שהזמן גורם לו להיאסר כמו בתענית, ונמצא שלא יתקן כלום בזה שיטעם ממנו. (יבי''א חלק י יו''ד סימן ג)
אורח שאינו מברך
אמרו רבותינו (ברכות דף לה עמוד א), כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב''ה. ובאור הדברים, שהברכה היא כקבלת רשות לאכול את המאכל, כי הכל שייך להקב''ה כמו שנאמר (תהלים כד א): 'לה' הארץ ומלואה', אבל לאחר הברכה יש לנו רשות לאכול, כמו שנאמר (תהלים קטו טז): 'השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם'. נמצא שהאוכל בלא ברכה, הרי הוא כאילו גוזל מהקב''ה את המאכל.
אשר על כן, אין לתת מאכל או משקה לאדם שאנו יודעים שאינו מברך קודם אכילתו, מאחר ואנו מכשילים אותו בעוון חמור של אכילה בלא ברכה, שגוזל כביכול את הקב''ה. ואמנם מכיון שעם ישראל ביישנים, יתן לו את המאכל יחד עם כיפה על המגש, ויאמר לו בעדינות ושפה יפה, שיברך על המאכל, ובודאי שלא יסרב, ויברך. (קלט)
אך, אם בכל זאת הוא מסרב לברך, יסביר לו בעדינות ובשפה יפה, שאין אנו רשאים לתת לאדם שאינו מברך, ולא יתן לו.
אורח שהוא מוקיר ומכבד את התורה ולומדיה, ואם לא נכבדו במאכל ומשקה, יש חשש שישנא את התורה ולומדיה, יש להקל להגיש לפניו, אף אם לא יברך. אלא שגם במקרה כזה, טוב להניח כיפה על ידו שיבין שצריך לברך.