אור ברסלב
הלכות חנוכה - פסקי משה פרק טו - דיני אמירת ''על הנסים'' והמסתעף

הלכות חנוכה - פסקי משה

פרק טו - דיני אמירת ''על הנסים'' והמסתעף

פרק יד - הדברים המותרים והאסורים בימי חנוכה

א. בכל שמונת ימי החנוכה צריך להוסיף בתפילת העמידה נוסח ''על הנסים'', ונוסח זה נתקן אחר ברכת ''מודים'' קודם שאומר ''ועל כלם'' וכו'. ואף בתפילת מוסף בשבת חנוכה או בראש חודש טבת שחל בחנוכה צריך לומר ''על הנסים''. וגם הנוהגים בימי החנוכה להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה בכדי שיספיקו להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים וכמבואר לעיל בפרק ח הלכה יא, מזכירים בתפילת ערבית ''על הנסים'' ואפילו בלילה הראשון.

ב. אם טעה ולא אמר ''על הנסים'' בתפלה, אם נזכר באותה ברכה, קודם שיאמר ''השם'' בחתימת הברכה (של ''הטוב שמך ולך נאה להודות'') כגון שאמר ''ברוך אתה'' ונזכר, חוזר ואומר ''על הנסים'' וממשיך כהרגלו, ואם לא נזכר עד שהזכיר שם ה' (כדי לחתום ''הטוב שמך'' וכו') יסיים החתימה ''הטוב שמך ולך נאה להודות'', וממשיך כהרגלו שמי שלא אמר ''על הניסים'' אין חוזר להתפלל

ואינו רשאי לומר שם ''למדני חוקיך'' ולחזור לברכת ''על הנסים'' ולהמשיך בתפילה, שמאחר שהלכה רווחת בידינו שאם לא אמר ''על הנסים'' אינו חוזר, ממילא אם יאמר ''למדני חוקיך'' יהיה הפסק בתפילה. וכן אינו רשאי לומר ''על הנסים'' אחרי שאמר ''הטוב שמך ולך נאה להודות'' קודם שאמר שים שלום וכו'. ומכל מקום נכון שיאמר ''על הנסים'' אחר אלהי נצור וכו'.

ג. אם טעה בתפילה ולא הזכיר ''על הנסים'' שאינו חוזר ומתפלל, אינו רשאי לחזור ולהתפלל בתנאי של נדבה, ואפילו אם טעה בהלכה ואחר שסיים התפילה חזר להתפלל מפני ששכח ''על הנסים'' ושוב נזכר שלפי הדין אינו צריך לחזור, צריך להפסיק מיד ואפילו באמצע הברכה, ויאמר ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'', ואינו רשאי לסיים את תפילתו על דעת תפילת נדבה, ומכל מקום אם אירע כן בתפילת ערבית ימשיך בתפילתו, ויכוין בדעתו שתהיה זו לנדבה ויחדש בה דבר.

ד. מי שטעה ואמר ''על הנסים'' בעבודה, דהיינו בברכת ''רצה'' במקום שאומרים ''יעלה ויבוא'', אם נזכר בהודאה, חוזר ואומרו במקומו כתקנת חז''ל, ואם נזכר לאחר שאמר ''ברוך אתה ה''' אינו חוזר.

ה. מלבד אמירת ''על הנסים'' בתפילה צריך לומר ''על הנסים'' גם בברכת המזון, ואומרים נוסח זה בברכת ההודאה דהיינו קודם שאומר ''על הכל'', ואם טעה ולא אמר ''על הנסים'' אם נזכר באותה ברכה, קודם שיאמר ''השם'' בחתימת הברכה (של ''על הארץ ועל המזון'') כגון שאמר ''ברוך אתה'' ונזכר, חוזר ואומר על הנסים וממשיך כהרגלו, ואם לא נזכר עד שהזכיר שם ה' (כדי לחתום ''על הארץ ועל המזון'') אינו חוזר, ויסיים החתימה ''על הארץ ועל המזון'', ואינו רשאי לומר שם ''למדני חוקיך'' שמאחר שהלכה רווחת בידינו שאם לא אמר על הנסים אינו חוזר, ממילא הוי הפסק באמצע ברכת המזון. ומכל מקום טוב שכשיגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה וכו'. וכל זה בברכת המזון אבל בברכת מעין שלוש לא מזכירים בה של חנוכה כלל.

ו. בכל יום משמונת ימי החנוכה גומרים את ההלל בתפילת שחרית בברכות לפניו ואחריו, ונשים פטורות מקריאת ההלל בימי החנוכה, כיון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ואם בכל זאת רוצות להחמיר רשאיות, אלא שלא יברכו על ההלל, והנשים האשכנזיות שמברכות על ההלל יש להם על מה שיסמוכו.

ז. אבל חייב לגמור את ההלל בברכה בימי החנוכה יחד עם הציבור אף כשמתפללים בבית הנפטר. ומכל מקום לכתחילה לא יהיה האבל שליח ציבור בתפלת שחרית בימי החנוכה.

ח. קטן פטור מאמירת הלל, ומכל מקום קטן שהגיע לחינוך, מחנכים אותו לגמור את ההלל.

סוף הספר

תוכן העניינים

הלכות חנוכה - פסקי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה