פרק ג - הכלים הכשרים להדלקה
א. לכתחילה יש להדר ולעשות הנרות יפים, וכתבו רבותינו האחרונים שחמשה עשר סוגי כלים ראויים לנר חנוכה, וכל הקודם קודם משובח מחבירו משום ''זה אלי ואנוהו'', ואלו הם: זהב, כסף, נחושת קלל דומה לזהב, נחשת אדומה, ברזל, בדיל, עופרת, זכוכית, אבן, עצם, חרס מצופה, חרס שאינו מצופה ובלבד שיהא חדש, קליפת רמון, קליפת אגוז הודי, קליפת אלון, וצריך לעשות קליפות הללו כלי כגון שיעשם כף מאזנים וכיוצא. וכל חמשה עשר כלים הללו אם אינם יכולים לעמוד בלא סמיכה אינם ראויים לנר חנוכה, וכן קליפות ביצים ובצלים וכיוצא, אין מדליקים בהם. וכתבו האחרונים טעם לדבר, לפי שנר בלשון חז''ל הוא הכלי שבו השמן והפתילה, והכלי עצמו הוא מכלל המצוה, ולכן צריך שתהא בו תורת כלי, ולדעה זו המדביק נרות שעוה או חלב, ולא הניחם בכלי, לא יצא ידי חובתו.
ב. נר של חרס שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה אחרת, הואיל ונעשה מאוס ויש בו משום ביזוי מצוה אלא לוקח חדשים בכל לילה, ואם אין לו אלא ישן, מסיקו בכל לילה באור, ונר של מתכת אין צריך חדש. ושל זכוכית או של חרס מצופה, דינו כמתכת.
ג. אמרו רבותינו ז''ל (שבת כג:), ''נר שיש לו שתי פיות עולה לשני בני אדם'', למנהג האשכנזים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק נרות לעצמו הכוונה שאם שנים הדליקו נר שיש לו שתי פיות יצאו ידי חובת ההדלקה, ולמנהג הספרדים שמדליקים חנוכיה אחת לכל בני הבית הכוונה שבלילה השני שצריך להדליק שני נרות אם מדליק נר שיש לו שתי פיות עולה לו לשתי הנרות, והוא הדין לשני בתים הפתוחים לחצר אחת שהדליקו נר שיש לו שתי פיות שיצאו שניהם ידי חובת ההדלקה, מכל מקום בזמנינו שכולם נוהגים להדליק בחנוכיה מיוחדת והולכים ומוסיפים בכל יום נר, לכתחילה לא ידליקו שני אנשים בלילה הראשון בנר שיש לו שתי פיות מפני שהרואים יחשבו שאדם אחד הדליקו ולא ידעו שהיום הלילה הראשון.
ד. אם מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי קודם ההדלקה עולה לכמה בני אדם, שהכיסוי עושה אותה כמי שיש לו פיות חלוקות אבל אם לא כפה עליה קודם ההדלקה עשאה כמדורה שהאש מתחברת לאמצעיתה ואינו דומה לנר ואפילו לנר אחד אינו עולה, ולא מועיל אחר כך לכפות כלי מפני שהלכה רווחת בידינו שהדלקה עושה מצוה והרי בשעה שהדליק לא היה נר אלא מדורה. ולכן צריך לחזור ולהדליק הנרות שנית בברכה. וכמו כן לכתחילה לא ידביק נרות שעוה יחד שיש אומרים שהם נראים כמדורה ולא עולים אפילו לנר אחד. וכן לא יעמידם סמוך כל כך שיתחממו זו מזו דאז נכפלות ונופלות ולא קיים המצוה.
ה. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שמי שמילא קערה שמן והקיפה פתילות ולא כפה עליה כלי קודם ההדלקה עשאה כמדורה ולא יצא ידי חובתו, מכל מקום יש אומרים שכל זה אם היו הפתילות קרובות זו לזו פחות משיעור אצבע, אבל אם הרחיקן כשיעור אצבע או יותר, יצא ידי חובתו. ויש אומרים שאפילו אם הרחיקן יותר משיעור אצבע לא יצא אלא אם כן כפה עליה כלי קודם ההדלקה, ויש להחמיר כדעתם.
ו. יש אומרים שאין להדליק נרות חנוכה בעיגול מפני שדינם כדין מי שמילא קערה שמן והקיפה פתילות שלא יצא ידי חובתו, ויש אומרים שאם מעמידים נר אחד יוצא ונר אחד נכנס רשאי להדליק הנרות בעיגול, ויש אומרים שאף יכול להדליק בעיגול ללא שום פקפוק כיון שכל אחד מהנרות מובדל מחבירו, ולכתחילה יש להחמיר בזה ולא להדליק נרות בעיגול כלל, ואם הדליקם בעיגול, יחזור וידליקם בלא ברכה. ומכל מקום אם הרחיקן כשיעור אצבע או יותר, אינו צריך לחזור להדליקם כלל.
ז. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שלכתחילה אין להדליק נרות חנוכה בעיגול, מכל מקום חנוכיות שיש בהם קנים קנים היוצאים מסביב בעיגול וכל קנה בנפרד כשרות להדליק בהם נרות חנוכה. וכן מותר להדליק נרות חנוכה בחנוכיה שקנה השמש שלה עומד באמצעה, ומכל מקום הרוצה להחמיר על עצמו טוב שיחשוב גם נר השמש כנר מצוה של ההידור ומיום חמישי ואילך ידליקנו על הסדר, דהיינו אחר הנר הנוסף ידליק נר השמש ויחשיב את הנר האחרון מצד ימין לשמש.