פרק ב - השמנים והפתילות הכשרים להדלקה
א. כל השמנים כשרים להדלקת נרות חנוכה ואפילו השמנים שאינם נמשכים אחר הפתילה, ואף על גב שהשמנים שאינם נמשכים אחר הפתילה אסרו חז''ל להדליק בהם בשבת שמא יהא אור הנר עמום ויטה אותם בשעה שישתמש לאורם, מכל מקום בנרות חנוכה לא גזרו עליהם ומותר להדליק בהם אפילו שאין האור נאחז יפה בפתילות, משני טעמים, האחד, מפני שהלכה רווחת בידינו שהדלקה עושה מצוה והיינו שאם לאחר שהדליקו נרות חנוכה כבה הנר אינו צריך לחזור ולהדליקו שנית. והשני, שהלכה רווחת בידינו שאסור להשתמש לאור נרות חנוכה וממילא אין לחוש שיבוא לתקנם, ומטעם זה אפילו בערב שבת חנוכה מותר להדליק בהם נרות חנוכה, והוא הדין לפתילות שאין מדליקין בהם בשבת, שמותר להדליק בהם נרות חנוכה, ומכל מקום מצוה מן המובחר להדליק בפתילות העשויות מצמר גפן או מחוטי פשתן.
ב. אף על פי שנתבאר בסעיף הקודם שכל השמנים כשרים להדלקת נרות חנוכה, מכל מקום מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, ונכון להספיג את הפתילה בשמן זית קודם ההדלקה.
ג. אף על פי שנתבאר שמותר להדליק נרות חנוכה בפתילות ובשמנים שאסור להדליק בהם בשבת, מכל מקום אם מדליק בהם בערב שבת חנוכה, צריך להקפיד לתת בנרות שמן כשיעור מצותו או מעט יותר, אבל אם נותן בו יותר משיעור מצותו אינו רשאי להדליק בהם, כי יש לחוש שמא יבוא לתקנם בשבת. והוא הדין לענין נר השמש שהואיל ומותר להשתמש לאורו וכמו שבארנו בפרק י הלכה ח ממילא אין להדליקו בפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת.
ד. מי שאין לו שמן זית להדליק בו ידליק בשאר שמנים, ויש אומרים שאפשר להדליק בנרות שעוה מפני שגם שאר שמנים אורם צלול כמו שמן זית, ולפי דעתם אפשר להדליק בנר שעוה אף כשיש לו שמן זית, ואין הלכה כמותם, ולכן מי שיש לו שמן זית או שאר שמנים, ידליק בהם ולא בנרות שעוה. ומכל מקום מי שאין לו שמן, רשאי להדליק בנרות שעוה ואף על פי שיש אומרים שנרות שעוה פסולים להדלקה, מכל מקום אין הלכה כמותם.
ה. יש אומרים שאף על פי שמי שאין לו שמן זית מדליק בשאר שמנים מכל מקום מצוה להדר אחר שמן זית אפילו אם הוא עולה ביוקר, ויש אומרים שאין צריך לחזר אחר שמן זית, וכן נראה עיקר.
ו. יש אומרים שמי שנתן נרות שעוה בחנוכיה בכדי להדליקם למצות נרות חנוכה ובעוד שהוא עסוק בכך קודם שהדליק הנרות, הביאו לו שמן זית אינו צריך להפסיק וליקח השמן זית אף שהוא מצוה מן המובחר אלא ידליק בנרות שעוה, ויש אומרים שכל זמן שלא התחיל בהדלקת הנרות יניח נרות השעוה וידליק בשמן זית ורק אם התחיל לברך על נרות השעוה לא יניחם אלא ידליק בנרות שעוה, והלכה כמותם. וגם אם הביאו לפניו שאר שמנים עדיף שידליק בהם ולא בנרות שעוה אם עדיין לא התחיל בהדלקתם.
ז. מי שאין לו שמן זית אלא נרות שעוה בלבד והגיע הזמן המובחר להדלקה שהוא בצאת הכוכבים וכמו שנתבאר בפרק ח הלכה א, אם יודע שיביאו לו שמן זית עד חצי שעה מצאת הכוכבים ימתין וידליק אחר כך בשמן זית, אבל אם יודע שיביאו לו שמן זית אחר חצי שעה מצאת הכוכבים ידליק מיד בצאת הכוכבים בנרות שעוה, וכל הנזכר לעיל מדובר כשאין לו שאר שמנים אבל אם יש לו שאר שמנים ידליק בהם בצאת הכוכבים ולא ימתין לשמן זית.
ח. אדם שאין ידו משגת לקנות שמן זית לכל מנין הימים, ידליק את נר החיוב בשמן זית ושאר הנרות ידליק בשאר שמנים, ואם אין ידו משגת לקנות שאר שמנים אלא נרות שעוה בלבד, יש אומרים שלא ידליק כמה נרות בשמן זית או שמן אחר עם כמה נרות שעוה, ויש אומרים שרשאי להדליק מקצת שמן זית או שאר שמנים עם מקצת נרות שעוה, ויש להחמיר כדעה ראשונה.
ט. אין יוצאים ידי חובת מצות הדלקת נרות חנוכה על ידי הדלקת חנוכיה חשמלית כיון שאין בה לא שמן ולא פתילה, ואם אין לו נר חנוכה אחר, אלא מנורת חשמל בלבד, ידליקנה בלא ברכה. ואם אחר כך הזדמן לו נר חנוכה הכשר להדלקה, ידליקנו בברכה.
י. מעיקר הדין מותר להדליק נרות חנוכה בשמן של ערלה, ומכל מקום כיון שיש אוסרים להדליק בו, המחמיר בזה תבוא עליו ברכה, וכשמדליק בשמן של ערלה לא יברך על ההדלקה שספק ברכות להקל, אך המברך יש לו על מה שיסמוך.
יא. חמאה שנתבשלה בקדרת בשר בת יומה, מותר להדליק בה נר חנוכה, כיון שאסור להשתמש לאורה, ומכל מקום לכתחילה יש להחמיר בזה, ואם מדליק בה לא יברך, והמברך יש לו על מה שיסמוך, ואם נתבשלה החמאה בקדרת בשר שאינה בת יומה, מותר להדליק בה אף לכתחילה ואין צריך להחמיר בזה.
יב. מעיקר הדין מותר להדליק נרות חנוכה בשמן של שביעית, ואף על פי שיש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן של שביעית מפני שלא התירו להשתמש בשמן של שביעית אלא לצורך האדם עצמו בלבד וכיון שאסור להשתמש לאור נרות חנוכה הרי שלא משתמש בהם, מכל מקום העיקר כדעת המתירים כיון שגם קיום מצוה נחשב צורך האדם, אולם כיון שיש חולקים על זה לכתחילה יש להחמיר בזה. ואם מדליק בשמן של שביעית לא יברך על ההדלקה שהואיל ויש אומרים שאסור להדליק בשמן של שביעית יש לחוש לדעתם שספק ברכות להקל.
יג. אף על פי שיש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן שבודאי יש בו תערובת של שומן חזיר מפני שצריך שיהיה ''מן המותר בפיך'', מכל מקום רבים מהאחרונים כתבו להתיר להדליק בו נרות חנוכה, מכמה טעמים. האחד, שדוקא בתפילין הצריכה התורה שיהיה ''מן המותר בפיך'' אבל שאר מצוות אינן צריכות להיות מן המותר בפיך. השני, שבנר חנוכה שהוא מדרבנן הקילו. והשלישי, שהואיל ושמן זה עומד לשריפה לא הקפידו שיהא מן המותר בפיך, והעיקר להלכה כמותם, ורשאי לברך על ההדלקה, ומכל מקום בשמן שיש בו ספק אם יש בו תערובת, מותר להדליק בו לכל הדעות.
יד. נרות שעוה שהוקצו לעבודה זרה ומסרו אותם לכומרים והכניסו אותם לכנסיה שלהם, אסור להדליק בהם נרות חנוכה, אבל אם קודם שהכניסום הכומרים לכנסיה שלהם, נתנו אותם לישראל, מותר להדליק בהם נרות חנוכה.
טו. שמן שנפגם ועל ידי כך נמאס לאכילה, כגון שנמצא בו עכבר, אסור להדליק בו נרות חנוכה, ויש אומרים שאפילו שמן שמצד עצמו אינו מאוס וראוי לאכילה אלא שנאסר באכילה מחמת רוח רעה, וכגון שהונח תחת המטה וישנו עליה דינו כשמן מאוס, דכיון שרוח רעה שורה עליו ונמאס באכילה ממילא נמאס גם למצוה משום הקריבהו נא לפחתך, ואין הלכה כמותם, ולכן שמן שהונח תחת המטה וישנו עליה, מותר להדליק בו נרות חנוכה, ובפרט בזמננו שהקרקע שלנו מרוצפת באבנים או בקורות. ומכל מקום שמן מר אף על פי שאינו ראוי לאכילה מותר להדליק בו לכל הדעות ואף לכתחילה, ואין עדיפות להדליק בשמן שראוי לאכילה אלא אם כן הוא נדלק יפה יותר.
טז. יש אומרים שאסור להדליק נרות חנוכה בשמן שהוא גנוב או גזול מפני דהוי מצוה הבאה בעבירה ויש אומרים שרשאי להדליק בשמן גנוב או גזול מפני שאין אומרים מצוה הבאה בעבירה אלא במצוות שהם מן התורה ולא במצוות שהם מדרבנן, ולכתחילה אין להדליק בשמן גנוב או גזול, אלא אם כן אין לו שמן אחר שאז ידליק בו אלא שלא יברך על ההדלקה שספק ברכות להקל.