אור ברסלב
הלכות הגעלת כלים לפסח פרק ב' - הכנת הכלי להגעלה › נקיון הכלי קודם ההגעלה

הלכות הגעלת כלים לפסח

פרק ב' - הכנת הכלי להגעלה · נקיון הכלי קודם ההגעלה

פרק ב' - הכנת הכלי להגעלה

א. כלי שצריך הגעלה, יש לנקותו לפני הגעלתו היטב ולשפשפו מכל לכלוך וחלודה, אבל אין צריך לייבשו. הנה בתורה (במדבר פרק לא פסוק כב) כתוב: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעפָרֶת, ופירש"י שם, ורבותינו אמרו: "אך את הזהב", לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו, וזהו לשון אך, שלא יהא שם חלודה, אך המתכת יהיה כמות שהוא. ע"כ. ומקורו בספרי זוטא (פרק לא) ובילקוט שמעוני תורה (פרשת מטות רמז תשפג). וגם הרא"ש (מסכת פסחים פרק ב סימן ז) הביא כן בשם הספרי הנ"ל. ובתורה תמימה (שם) הזכיר שדרשה זו הובאה בפירש"י וברא"ש בשם הספרי וכתב, "ולפנינו בספרי כאן ליתא דרשה זו", ע"כ. ונעלם מעיניו הספרי הנ"ל. וכן מבואר ממ"ש מרן ז"ל בש"ע (סימן תנא ס"ג) שקודם ההגעלה צריך לשופם יפה במשחזת או ברחיים להעביר כל חלודה שבהם קודם הכשרם. הילכך אם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה, אין מועיל לו הגעלה. ע"ש. וסכינים לאו דוקא, וכן כתב הדרכי משה (סק"ג) בשם האגור (סימן תשמב) שהוא הדין לכל הכלים שצריך להסיר מהן החלודה. וכן כתבו במפורש העיטור (הלכות בעור חמץ) והר"ן (פסחים שם). ומ"ש בספר מהרי"ל (מנהגים, הלכות הגעלה אות ח) וז"ל: והמגעיל דפין ושולחנות יהיו מקודם מנוקרין מן החמץ ומשופשפין יפה יפה בכל חריצין, ויהיו מנוגבים מן המים שלא יהא עליהן שום צוננים שמא יצטנן הרותחין קודם אשר מגעילין החמץ או האיסור. וכן כל כלים צריך לנקרן מכל טינוף וחלודה טרם הגעלה, עכ"ל. מיירי דוקא בשולחנות, דכיון שמערה עליהם מים מועטים ממילא יש לחוש שיצטננו, אבל כאשר מגעילים כלי בכלי ראשון שעל האש, אין צריך לנגב הכלי, ופשוט. ולכן הוא ז"ל כתב בהמשך דבריו וכן כל כלים וכו', ולא הזכיר שם דין של ניגוב דמיירי כשמגעילן בתוך רותחין.

ולפי האמור יש להעיר עמש"כ בשיירי כנסת הגדולה (הגה"ט סימן תנא סק"י) בשם מהרי"ל שהמגעיל כלים שרחצו אותם במים להסיר מעליהם החמץ יזהר שיהיו מנוגבים מן המים, ע"ש. והוב"ד גם בפר"ח (סימן תנב סק"ד), כי הרואה יראה שהמהרי"ל מיירי בשולחנות וכיוצא בזה, אבל במגעיל כלים בתוך מים רותחין אין צריך לנגב, שמיעוט המים בטלים ברוב במים. וכלי שהגעילו אותו ללא שניקוהו היטב תחילה, לא מועילה לו הגעלה, וצריך לנקותו היטב ולחזור ולהגעילו, אלא אם כן ברור לנו שלא נבלע בכלי שום חמץ קודם שנעשתה החלודה שאז המיקל יש לו על מה שיסמוך, וכל זה כשיש בחלודה או בלכלוך ממשות שכשגוררים אותה משם יש בה כמו עפרורית, אבל אם אין בהם ממש, רק מראה שחור או אדום ואי אפשר להסירו על ידי גרירה, אפשר להגעילו כך. בשו"ת הרא"ש (כלל יד סימן א) כתב וז"ל: ואין להגעיל שום כלי עד שיעביר כל חלודה שעליו וינקהו יפה, כי במקום החלודה והטינופת אין פולט הבליעה. ותניא בסיפרי: אך את הזהב, מכאן שצריך להעביר את החלודה וכו', עכ"ל. ומסתימות לשונו יוצא איפוא שגם כלי שבודאי לא היתה עליו ממשות של חמץ, ואחר כך העלה חלודה, לא מועיל לו הגעלה עד שיסיר החלודה. אולם הט"ז (שם סק"ו) כתב וז"ל: נ"ל דהיינו מה שאנו קורים ראס"ט, ויש שם ממש באותו ראס"ט והוא בא מחמת שהיה הכלי במקום המוצנע שלא שלט שם האויר וכשנגרר משם יש שם כמו עפרורית, והטעם שמא יש באותו מקום ממש מן החמץ והחלודה מכסהו ולזה לא מהני הגעלה כי אין הגעלה למה שהוא בעין, אבל לפעמים שיש שחורו' או אדמדומי' באיזה מקום מהכלי בפרט ביורות ומחבתות (כצ"ל) וא"א להסירו משם לגמרי אפילו אחר הגרידה ואין שם ממש רק מראה לחוד יכול להגעילו דאל"כ לא תמצא כי אם א' מעיר שתוכל להגעיל כי יש הרבה כך שלא תוכל להסיר וכו', עכ"ל.

ולפי דבריו יוצא שכלי שלא היתה עליו ממשות קודם החלודה, ואחר כך העלה החלודה מהני להו הגעלה אף שהחלודה נמצאת על גביו. והסכימו לדבריו רבים מהאחרונים הלה המה: החק יעקב (ס"ק ח"י), החק יוסף (ס"ק יא) ורבינו זלמן (ס"ק ח"י). וכ"כ המשנ"ב (ס"ק כב) והכה"ח (ס"ק מח) בשם האחרונים. ופלא שנעלם מעיניהם דברי הרא"ש הנ"ל. ואמנם הרא"ש בחידושיו לפסחים (פרק ב סימן ז) כתב: "וקודם לכן צריך לשופו ולנקותו יפה דבענין אחר לא יפלוט", ע"ש. ופירש הרב קרבן נתנאל שם בשם הט"ז שיש לאסור שמא תחת החלודה יש איסור ממש והחלודה מכסהו. ומבואר שמפרש בדברי הרא"ש כמ"ש הט"ז. מכל מקום הרואה יראה שמדברי הרא"ש בתשובה לא משמע כן. ושו"ר במשנ"ב איש מצליח (על המשנ"ב שם) שעמש"כ שם "אבל כשיש שם חלודה יש לחוש שמא יש שם משהו מן החמץ והחלודה מכסהו", כתבו (בהערה 2) בזה"ל: וכ"כ בכה"ח (שם) בשם האחרונים, אולם ברא"ש (פ"ב דפסחים סימן ז) מבואר הטעם משום דבענין אחר לא יפלוט. ומ"ש הקרב"ן שם דמיירי שיש ממשות חמץ תחת החלודה, אישתמיטתיה תשובת הרא"ש (ריש כלל יד) שכתב דמקום החלודה אינו פולט "הבלוע בו". ולפ"ז גם כלי שבודאי לא היתה עליו ממשות חמץ, ואח"כ העלה חלודה, לא מהניא ליה הגעלה עד שיסיר החלודה, מיהו במאירי ובריא"ז (ע"ז עו.) מבואר כדברי הכה"ח והמשנ"ב", עכ"ל. והוא כדברינו בס"ד, ואע"פ שלפי מה שסיימו שמדברי המאירי והראי"ז מבואר כהכה"ח והמשנ"ב, היה לנו להקל עכ"פ בדיעבד, אעפ"כ בפנים כתבנו שהמיקל להשתמש בו ללא הכשר יש לו על מה שיסמוך ולא הקלנו אף לכתחילה, כיון שמדברי המאיר והריא"ז אין זה מפורש אלא רק משמעות הדברים, (אלא שמודה אני שעדיין יש מקום לפלפל בדברי הרא"ש הנ"ל), ואיך שלא יהיה דינו של הט"ז והאחרונים הנ"ל דין אמת, וכשאין בחלודה ובלכלוך ממשות, רק מראה שחור או אדום ואי אפשר להסירו על ידי גרירה, אפשר להגעילו כך.

וכל זה בכלי שצריך הגעלה, אבל כלי שצריך ליבון אין צריך לנקותו קודם לכן, כי האש שורף כל הלכלוך שדבוק בו, והמחמיר לנקותו תבוא עליו הברכה. וכמ"ש הטור ביו"ד סימן קכ"א שהביא שם דברי הרשב"א שכתב שגם בליבון צריך לשופם תחילה, וכתב על זה, ונראה שאין צריך כי האש יעביר הכל ולא דמי להגעלה שצריך לשופן תחלה שאין כח המים ככח האש, וכתב מרן הב"י שם, שדברי טעם הם. ע"ש. וכוונתו שיש חילוק בין ליבון להגעלה שליבון שורף הכל ואילו הגעלה לא. וכן משמע מסתימות לשונו באו"ח סימן תנ"א שכתב שכלים שנשתמשו בהם על ידי האור טעונים ליבון ולא כתב שצריך לנקותם תחילה. וכן כתב הט"ז (שם סק"ז) וז"ל: ובליבון א"צ להעביר החלודה כי האש יבעיר את הכל כ"כ בי"ד סימן קכ"א. ע"כ. וכ"כ הכנה"ג (יו"ד סימן קכ הגב"י אות נג). וכן מצאתי להרב תוס' יום טוב בפירוש המשנה (ע"ז פ"ה משנה יב) שכתב דטעמא דהרב ברטנורא כתב בענין הגעלה שמשפשפן ומסיר חלודה שבהן ולא כתב בענין ליבון, מפני שהאש מעביר הכל וכמ"ש הטור ביו"ד סימן קכ"א. ע"ש. ומינה יש להעיר קצת עמש"כ הכה"ח (סימן תנא ס"ק בן) שלכתחילה יש לנקות הכלי אף בליבון, וציין לפר"ח, ומשמע שהוא מן הדין, ולכאורה לא היה לו לכתוב בלשון זה, שהרי לדברי הטור והש"ע אין צריך לנקותו קודם הליבון כלל ועיקר, והפר"ח חולק על דברי הטור בזה כמבואר בתוך דבריו, ואם רצונו להחמיר ולחוש לדברי הרשב"א יש לעשות כן בתורת חסידות בלבד ולא מן הדין ופשוט. ועיין במשנ"ב איש מצליח (עמוד לח הערה 3). ומכל האמור למדנו שכלי שיש בו לכלוך או חלודה ויש בו ממשות שאי אפשר להסירו, אפשר להכשירו על ידי ליבון באותו מקום. כן כתבו התוס' (ע"ז עו: ד"ה אמר) ועוד ראשונים. וכן מבואר במפורש ממ"ש בש"ע (שם ס"ג) ואם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה, אין מועיל לו הגעלה לבד "וצריך ליבון במקום הגומות".

תוכן העניינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה