הלכות ברכות להריטבא· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
פרק חמישי · ד
אבל ברכות של רשות כגון ברכת הנהנין אין אדם מוציא לחבירו אלא כשמוציא לעצמו שהרי אינו ערב לו בברכה זו וכל שמברך ברכת הנהנין צריך שיהא מברך לעצמו ויטעום ממנו ואף כשמוציא לעצמו. אינו מוציא לחבירו עמו לא בפח ולא ביין ולא פירות אלא אם כן עשו מתחי' צירוף. והוכחה שהם חבורה אחת כגון שהסבו על שלחן א' או שאוכלין במפה אחת או שזמנו עצמם לאכול ולשתות ובכך מוציא לחבירו עמו בין יחיד בין רבים ואעפ"י שכל א' וא' אוכל מככרו חבירו יוצא בברכתו ואפי' לא ענה אמן אחריו
אבל חייב הוא לענות אמן.