הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי
סימן יד - אימתי מתחיל האבלות
א. מאימתי חל האבילות? משנקבר ונגמר סתימת הקבר בעפר, מיד מתחיל האבלות, אבל אינו חולץ מנעליו עד שיגיע לביתו 467 . וכן המנהג בירושלים שאין האבל חולץ מנעליו עד שיגיע לביתו 468 .
ב. מקומות שדרכם לשלוח את המת ממדינה זו למדינה אחרת או מעיר לעיר, כאשר חלק מן הקרובים נשארים בעיר וחלקם מלווים את הנפטר עד מקום הקבורה, אלו שנשארו בעיר מתחילים למנות שבעה ושלושים משיחזירו פניהם מללוות את המת, וההולכים עם הנפטר עד מקום קבורתו מונים שבעה ושלושים מזמן הקבורה. ואם גדול המשפחה הולך יחד עם הנפטר, אפילו אלו שנשארו בעיר אינם רשאים להתחיל באבלות, כיון שכולם נגררים אחר גדול הבית לחומרא 469 .
ג. מת לו מת בערב יום טוב, ונתיירא שמא לא יספיק לקוברו מבעוד יום, ומסרו לעובדי כוכבים שיוליכוהו לקוברו, כיון שהוציאוהו מהעיר ונתכסה מעיני הקרובים חלה עליהם אבילות, ואם הוא שעה אחת קודם הרגל ונהג בה אבילות, בטלה לה גזירת שבעה אף על פי שנקבר ביום טוב 470 .
ד. חתן שנכנס לחופה, ולאחר יומיים מת אחיו ונקבר, וכל בני הבית והאבא שהוא גדול המשפחה התחילו באבילות, חוץ מהחתן שממשיך בשבעת ימי החופה (כמבואר לעיל סימן ה), יכול החתן לאחר שבעת ימי החופה להצטרף עם גדול הבית שהוא האבא, ולקום איתו לאחר שני ימים שנשארו לאבלות 471 .
ה. מי שמת לו קרוב, ולא ידע עד שבא למקום שמת שם המת או למקום הקבורה, אם היה במקום קרוב שהוא מהלך עשרה פרסאות שאפשר שיבוא ביום אחד, אפילו בא ביום השביעי לאבילות, אם עדיין גדול הבית היה נוהג אבילות הרי זה מצטרף עמו ומונה עמו שלושים, ופטור מלשבת שבעה ימים מחדש 472 .
ו. אם הגיע האבל למקומו של גדול הבית, אך גדול הבית לא היה בבית, וישב האבל שהגיע כעת עם שאר האבלים עד סוף ימי השבעה, מצטרף עימהם למניין השבעה 473 .
ז. אם יכול האבל להגיע אל מקום גדול הבית תוך יום אחד, אפילו אם הגיע במטוס או ברכבת, שפיר יכול להצטרף עם גדול הבית ומונה עמו שבעה 474 .
ח. אם הגיע האבל (כאשר לא ידע שצריך להתאבל) ומצא שבני הבית קמו וסיימו שבעת ימי האבלות, הרי זה מונה לעצמו שבעה ושלושים מיום שהגיע 475 .
ט. כל מה שכתבנו לעיל לענין צירוף לגדול הבית אמור בשלא שמע שמת עד שבא לבית האבלים, אך אם נודע לו ביום השני לפטירתו, והתחיל להתאבל עליו במקום שבו הוא נמצא, לא יקצר אבילותו בשביל שבא והצטרף עם האבלים 476 , אך אם נודע לו הדבר במקום שבו הוא נמצא ותיכף ומיד שם לדרך פעמיו, מצטרף עם שאר בני הבית האבלים 477 .
י. אם שמע שמת לו מת לאחר יומיים מהקבורה, ומחמת שהיה חולה נבצר ממנו לבוא להצטרף עם גדול הבית, אף על פי שהחל לשבת שבעה לאחר שאר האבלים, מצטרף עם גדול הבית שנמצא במרחק ויכול לקום עימם יחד מהשבעה 478 .
יא. אם גדול הבית לא היה בבית, ובני הבית החלו לשבת שבעה על אחד מהקרובים, ולאחר מספר ימים הגיע גדול הבית לביתו, יכול
להצטרף עימהם ולצאת מהאבילות ביום השביעי 479 .
יב. מי שקיבל ידיעה על ידי מברק שנפטר אחיו בחוץ לארץ ונהג מיד שבעה, ובסוף ימי השבעה קיבל מכתב מפורט שנתברר ממנו שלא נקבר המת אלא כעבור שלשה ימים מעת קבלת המברק, אינו צריך להוסיף שלשה ימים נוספים לימי אבלו, והמחמיר בזה הוי חומרא הבאה ליד קולא לבטלו מתלמוד תורה וכמה מצוות. ואם ידוע שבמקום הפטירה אינם קוברים את הנפטרים אלא כעבור ארבעים ושמונה שעות או שלשה ימים, לא יתחיל להתאבל אלא לאחר הקבורה. ואינו נוהג דיני אנינות וחייב בכל המצוות כולן 480 . ויש מקילין בכל זה שאע"פ שיודע שיקברוהו לאחר מספר ימים יתחיל לשבת מהיום, ויש להם ע"מ שיסמוכו 14 א'.
יג. אם קיבל מברק שנפטר אחד מקרוביו, ואינו יודע זמן הקבורה ואינו יכול לברר, אם יש לו הפסד ממון מחמת שיתחיל האבלות כעת, יוכל למכור עסקו וחנותו ואחר כך יתאבל, ואם אין לו כל הפסד יתאבל מיד 14 .
יד. אם קברו את המת בזמן בין השמשות, אפשר לצרף אותו זמן
ולהחשיבו כהיום הראשון לשבעת ימי האבילות. וכן השומע שמועה קרובה בזמן בין השמשות חשיב כיום הראשון לימי האבלות, ואף על פי שלא קיבלו עליהם האבלים את האבלות בפועל, ועדיין לא ישבו על הארץ ולא חלצו מנעליהם, נחשב להם זמן זה כיום הראשון 481 .
טו. זמן בין השמשות לעניין צירופו כיום הראשון לשבעת ימי האבל, נחשב עד שמונה עשרה דקות לאחר שקיעת החמה 15 .
טז. כל מה שאמרנו לעיל, שניתן להחשיב את זמן בין השמשות כהיום הראשון לשבעת ימי האבלות, הוא רק אם עדיין לא התפללו האבלים תפלת ערבית, אך אם התפללו ואחר כך נקבר המת תוך זמן בין השמשות, מונים את שבעת הימים מיום המחרת 482 .