אור ברסלב
הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי סימן יב - דיני בית הקברות

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

סימן יב - דיני בית הקברות

סימן יא - דיני קבורת המת

א. רבותינו החילו על בית הקברות קדושת וכבוד בית הכנסת 382 , ועל כן אין נוהגים בהם קלות ראש מפני כבודם של המתים 383 .

ב. אין אוכלים ושותים בבית הקברות, וכן אין נפנים שם, ואין מרעין בהם הבהמות ואין מוליכין בו אמת המים. ולא יעשה בהם קפנדריה (פירוש - לא יקצר בהם את דרכו) 384 .

ג. אין לעשן בבית הקברות, וכן ראוי להמנע מלשאוף שם טבק הרחה 385 .

ד. אסור לילך בבית הקברות או בתוך ארבע אמות של מת או של קבר וספר תורה בזרועו וקורא בו 386 . וראוי להחמיר שלא להכנס בספר תורה גלוי אף כשאינו קורא בו 387 . כמו כן אין לקרוא במקומות אלו גם בעל פה 388 , ואם עושה כן עובר משום לועג לרש.

ה. אם הרחיק מן המת או מן הקבר ארבע אמות קורא ומתפלל, ואפילו רואה את הקבר או את בית הקברות. ואם יש שם מחיצה

מותר לקרוא אחר המחיצה, אפילו תוך ארבע אמות של הקבר 389 .

ו. לא יהלך בבית הקברות או בתוך ארבע אמות של מת ותפילין בראשו וציצית בבגדו, ואם הם מכוסים - מותר 390 . וכאשר מכסה התפילין, צריך לכסות גם הרצועות שסביב האצבע 391 .

ז. האיסורים הנוהגים בציצית ובתפילין, יש לנהוג בהם גם תוך ארבע אמות של נפטר קטן או תוך ארבע אמות מקברו של הקטן, אך בקבר של אשה יש להקל 392 .

ח. אין שואלים שלום זה לזה בתוך ארבע אמות של הקבר, והוא הדין אם יש מת בבית הקברות אין שואלים שלום בכל בית הקברות עד הקבורה 393 .

ט. מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ארבע אמותיו או בבית הקברות לכבודו 394 . והכי נהוג ברוב תפוצות ישראל, הן לדרוש לפני המת ועל הקבר, והן ללמוד על הקבר למנוחתו 395 . וכן המנהג בירושלים 396 .

י. מותר לומר קדיש על הקבר לכבודו של הנפטר 397 , ויש נוהגים לצאת מבית הקברות ולומר קדיש 398 , או להרחיק ארבע אמות 399 .

יא. יש נוהגים שאחר שגומרים ללמוד על הקבר למנוחת הנפטר אומרים קדיש ויוצאים מחוץ לבית הקברות, ואחר שנוטלים ידיהם אוכלים ושותים שם ומברכים למנוחת הנפטר 400 .

יב. היוצא מבית הקברות והנוגע במת צריכים נטילת ידים 401 . ואין צריך כלי בנטילה זו אלא בשטיפה סגי 402 .

יג. אם מלוה את המת ארבע אמות, ואפילו רק בהוצאתו מן הבית ללא הליכה לבית הקברות, צריך לשטוף ידיו 403 .

יד. אם בשעת הלווית המת לא נכנס תוך ארבע אמות של המת, אין צריך לשטוף ידיו 22 .

טו. יש נוהגים שבשעת חזרתם מן הלוויה, כאשר שוטפים ידיהם, שוטפים גם את הפנים 404 .

טז. נהגו להקפיד שלא להכנס לבית אחר קודם שירחץ ידיו במים 405 , והוא הדין שאין לו להכנס לביתו עד שירחץ ידיו 406 . ובדיעבד אם לא נתן לא עיכב.

יז. מקפידים שלא לנגב הידיים מרחיצה זו וכן המנהג 407 . ומחמת הצינה בימות החורף מותר לנגב ידיו 408 .

יח. בשעת רחיצת הידיים בחזרתם מן המת, מקפידים שלא ליקח הכלי מידיו של הרוחץ (אף על פי שמעיקר הדין אין צריך כלי לנטילה זו כדכתבנו לעיל) 409 .

יט. הנכנס לחדר שבו נמצא המת, צריך נטילת ידים 410 .

כ. יש מחמירים להצריך טבילה במקווה לפני שהולכים לבית הקברות ולאחר חזרתם 411 .

כא. גם היוצא מבית קברות של גוים טוב להחמיר לשטוף ידיו 30 א'.

כב. אם חל יום השבעה בשבת, ילכו לבית הקברות ביום ראשון לאחר השבעה 412 .

כג. אבלים הצריכים לנסוע לחוץ לארץ מיד בסיום השבעה, יש להקל להם לעלות לקבר בתוך ימי השבעה אם אי אפשר להם להסתדר באופן אחר 413 .

כד. אם חל יום השלושים או היארצייט בשבת, ילכו לפני השבת 414 .

כה. אין נכון לנטוע אילנות או שושנים ופרחים בבית הקברות, ולא טוב עשו בעמם אלה העושים כן בקברות צבאיים, נטעו נוטעים וחיללו את קדושת המקום, וה' הטוב יכפר בעד 415 .

כו. הרואה קברי ישראל אחת לשלושים יום מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והחיה אתכם בדין ואסף אתכם בדין ויודע מספר כולכם ועתיד להחיותכם ולהקימכם בדין לחיי העולם הבא ברוך

אתה ה' מחיה המתים 416 .

כו/א.הרואה קבר יחיד כגון קבר רחל אמנו אינו מברך ברכת אשר יצר אתכם בדין 35 א'.

כז. יש לברך ברכת אשר יצר אתכם בדין וכו' גם בשבת 417 .

כח. אם נתווסף עוד קבר ח"ו בבית הקברות, יכול לברך ברכת אשר יצר אתכם בדין גם תוך שלושים יום 418 .

כט. אם בירך ברכת אשר יצר אתכם בדין, ותוך שלשים יום הלך לבית קברות אחר, יכול לברך שוב 37 .

ל. הנוהגים שחזן החברה קדישא מברך ברכת אשר יצר אתכם בדין ומוציא את כל הקהל ידי חובה, אף על פי שהחזן תוך שלושים יום מהפעם האחרונה שהיה בבית הקברות, יש להם על מה שיסמוכו 419 .

לא. אונן שבא לקבור את מתו מברך ברכת אשר יצר אתכם בדין גם קודם הקבורה, ובפרט בזמנינו שמוסרים הנפטר לאנשי החברה קדישא 420 .

לב. לכתחילה יש לברך ברכת אשר יצר אתכם בדין כשהוא סמוך לקבר בתוך ארבע אמות, אבל כשאינו יכול להכנס תוך ארבע אמות, כגון שהוא כהן או כשהולך בדרך או נוסע ברכבו ורואה את הקברות דרך נסיעתו - רשאי לברך 421 .

לג. אין ללכת על קבר אחד פעמיים ביום 422 .

לד. אין לכתוב על המצבות התאריך למניין הלועזי שהוא מנין הנוצרים, אלא יש לכתוב דווקא התאריך העברי למניין בריאת העולם 423 .

לה. אין לכתוב על הנפטר שבחים גדולים שבאמת לא היו בו, שבשמים תובעים אותו על זה. ואם סבל ייסורים לפני מותו טוב לכתוב על המצבה שהיה מדוכה בייסורים שזוהי זכות גדולה לנפטר 424 .

לו. יש להקפיד לכתוב על המצבה אך ורק בלשון הקודש ולא בשאר לשונות 425 .

לז. אסור לחקוק על המצבה תמונת הנפטר, בין תמונה בולטת בין תמונה רגילה, ואפילו רק דיוקן הראש וחצי הגוף העליון - אסור 44 .

לח. בנוסח המצבה יכתבו פה נטמן פלוני בן פלוני ויום הפטירה והשנה ותו לא, כי הכל הבל. וכל המעות היתרים יפזרו לצדקה לעילוי נשמתו 426 .

לט. אין ללכת לבית הקברות אלא לצורך הלווית המת, ובפרט אם לא תיקן עוון קרי, כי החיצונים מתדבקים בו. ולהשתטח על קברי הצדיקים או שהולך על קבר אביו ואמו לכבודם, אף על פי שעובר דרך קברות אחרים, כיון דהוי צורך מצוה לא ידע דבר רע 427 .

מ. אין לנשים לילך לבית הקברות בימי ראייתן, אך בימי שבעה נקיים מותר, אף על פי שעדיין לא טבלה. ובשעת צורך גדול מותרת ללכת גם בימי ראייתה 428 .

מא. אסור לכהנים לילך על קברות הצדיקים לבל יחללו את קדושתם 429 . וכל שכן שאין לכהנים ללכת לקברי שאר בני אדם גם אם הם קרובי משפחתם.

מב. צריך שיהיה קבור בקבר הקנוי לו, שהרי אבותינו הקפידו על כך שיהא הקבר קנוי להם קניין כסף, והקפידו שיהיה הקבר קנוי להם קודם הקבורה. על כן רבים הם הקונים קבריהם בחיים, ואם לא קנו מחיים קונים היורשים קבר בעבורו, ורצוי שישלמו או לכל הפחות יתנו דמי קדימה קודם הקבורה 430 .

מג. אין מבקרים קברים בחול המועד, כיון שגם ימי חול המועד הם ימי מועד. ומותר ללכת לקברי צדיקים בחול המועד 431 .

מד. יש אומרים דאין לילך לבית הקברות בראש חודש 432 , ויש מתירים וכן המנהג 433 .

מה. בחנוכה ובפורים מותר לילך מעיקר הדין לבית הקברות ולקרוא מזמורי תהילים והשכבה 434 , אולם טוב ונכון שלא ללכת בחנוכה ובפורים לבית הקברות ביום השבעה והשלושים כלל, אף על פי שאין מספידים בהם, כיון שבאים לידי בכי ודמעות על יד הקבר ועצור במילין לא יוכל, ולכן ידחו הביקור לאחר חנוכה ופורים. אבל ביום השנה, שגזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר שנים עשר חודש, יש מקום להקל, ומכל מקום גם בזה אם יכולים לבוא לידי צער, יקדימו את הביקור בבית העלמין לפני חנוכה ופורים או ידחו הביקור לאחר חנוכה ופורים. ואין באיחור הביקור חשש כלל 435 .

מו. מותר לילך לבית הקברות בימי ניסן (חוץ מימי חול המועד), רק שיזהרו שלא יספידו המת 436 .

מז. נוהגים שהמבקר על הקבר מניח אבן או עשב על המצבה לכבוד הנפטר כדי להראות שהיה על קברו 437 .

תוכן העניינים

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה