הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי
סימן יא - דיני קבורת המת
א. הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע, עובר משום מלין את המת. ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו, ומכל מקום יפה לקוברו בקרקע ממש אפילו בחוץ לארץ 355 .
ב. חולה שהיתה לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך רגלו, אין מחויב לקוברה 356 . וטוב לקוברה בקברו, ולאחר הפטירה מסמיכין האבר לגופו 357 , שאף על פי שאין חיוב לקבור את האבר, מכל מקום על מנת שלא יכשלו בזה הכהנים בטומאת אוהל יקברנו. והוא הדין בנפלים שיש לקוברם מטעם זה, ואם הפילה אשה עוברה קודם ארבעים יום לעיבורה, אין בו דין טומאה ואין צריך לפרוש ממנו 358 .
ג. אין קוברים רשע אצל צדיק, אפילו רשע חמור אצל רשע קל. וכן אין קוברים צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג. אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור, אך אין קוברים בעל תשובה אצל חסיד מופלג 359 .
ג/א.אם ארע שקברו רשע אצל צדיק מצוה לפנות את הרשע 5 א'.
ד. שניים שהיו שונאים זה את זה אין לקוברם יחד 360 . ואם רוצה להיקבר בקברי אבותיו וליד קברו נמצא קבר שונאו, אם עברו שנים עשר חודש מזמן קבורת השונא מותר להיקבר שם, שעדיף להיקבר בקברי אבותיו ממקום אחר 361 .
ה. אין מפנים המת והעצמות מקבר לקבר, שהבלבול קשה למתים,
שמתייראים מיום הדין 362 .
ו. אם נמצא המת בקבר שאינו משתמר, כגון שיש חשש שיוציאוהו העכו"ם מקברו, וכן אם יש חשש שיכנסו מים אל הקבר - מצוה לפנותו 8 .
ז. מותר לפנות המת מקברו על מנת שיקבר בקברי אבותיו, והוא הדין אם מפנהו על מנת שיקברוהו בארץ ישראל, שעפר ארץ ישראל מכפר כמו שנאמר: "וכפר אדמתו עמו" 363 . וכן אם נתנוהו מלכתחילה בקבר זה על דעת לפנותו, מותר לפנותו 364 .
ח. אין מוליכים המת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת, אלא אם כן מחוץ לארץ לארץ ישראל 365 , וכן משאר ערי ארץ ישראל לירושלים 366 . ואם ציוה המת להוליכו ממקום למקום שומעין לו, גם אם ביקש שיקברוהו בעיר אחרת 367 .
ט. אסור לפנות המת למקום אחר על מנת שיוכלו הבנים לילך מידי פעם על קברו בקלות 368 , אך אשה שביקשה קודם פטירתה שיעבירו את קבר בעלה לידה, וכן רוצים בני משפחתה שעל ידי זה יהיה קל להם לבוא לבקר על קברה - מותר לעשות כן 369 .
י. תייר שהגיע מחוץ לארץ לביקור בארץ הקדש ונפטר ונקבר כאן, אף על פי שקברות אבותיו בחוץ לארץ, וגם גילה דעתו בחייו מספר פעמים שרוצה להיקבר בקברי אבותיו, כל זמן שלא היתה צוואה מפורשת לכך אין להעבירו חזרה לחוץ לארץ, כיון שזכה להיקבר בארץ ישראל והוא מזבח כפרה 370 . ונראה שגם בלא נקבר עדיין, הדין כן 371 .
יא. תייר שהגיע מחוץ לארץ לביקור בארץ הקודש ונפטר ונקבר כאן, אם הביע דעתו בצוואה מפורשת שרוצה להיקבר בחוץ לארץ בקברי אבותיו, מותר להעבירו ולקוברו שם 372 .
יב. אדם שנקבר בחוץ לארץ, גם אם לא הביע רצונו שיקברוהו בארץ הקודש, וגם אם אין צאצאיו מבקשים להעלותו, מותר ומצווה להעלות עצמותיו ולקוברו בארץ ישראל 373 .
יג. אשה שהתחתנה פעמיים, תקבר ליד בעלה הראשון, אלא אם כן ציותה בפירוש שיש לקוברה ליד בעלה השני 374 .
יד. אסור לפתוח הקבר לאחר שנסתם הגולל, אפילו אם עוררים היורשים לפותחו כדי לבודקו אם הביא שתי שערות 375 .
טו. מי שנקבר בקבר שאינו שלו מותר לפנותו למקום אחר, ואפילו רוצים הבנים לשלם עבור הקבר אינו מחויב לוותר להם, ומותר לפנותו משם ואין בזה איסור כלל 376 .
טז. אשה שקנתה קבר ליד בעלה המנוח, ובטעות שכחו וקברו אותה במקום אחר, מותר להחזירה ולקוברה ליד בעלה, אך יזהרו לנהוג בכובד ראש בשעת הפינוי לאחר בקשת סליחה ומחילה 377 .
יז. אין לקבור אפר של מת שנשרף, בבית הקברות מקום שוכני עפר, מפני שאין חל על האפר מצות קבורה כלל 378 . ומכל שכן שאסור לתת האפר בתוך קבר אחר, שיש בזה חרדת הדין למתים, ואפילו בקבר אשתו לא יתנו האפר כלל 379 .
יח. כאשר מוציאים את המת מהבית לא יצא אדם לפניו, וכאשר יקברוהו יש לקוברו עם פניו כלפי מעלה 380 .
יט. אם נקבר גוי בין קברי יהודים, ואין אפשרות מצד השלטונות לפנות את גופת הגוי, חלה מצוה על קרובי הנפטרים הקבורים תוך ארבע אמות של קבר הגוי לפנותם משם לכבודם. וימצאו מנוחתם כבוד בקבורתם הרחק מקבר הגוי 381 .