אור ברסלב
הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי סימן י - דיני הלווית המת וביטול תלמוד תורה להלווייתו

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

סימן י - דיני הלווית המת וביטול תלמוד תורה להלווייתו

סימן ט - דיני הלנת המת וכבודו

א. הלווית המת היא מצוה גדולה, והיא מהמצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. וכל הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו 321 . וחייב נידוי בר מינן 322 . וכל המלווה את המת מבית הנפטר עד הקבר, זוכה שגם אותו ילוו לבית עולמו 323 . ואם מחמת איזו סיבה אינו יכול לילך ללוות את המת, לא ימנע מלבקש עליו רחמים או לתת צדקה לכפרת נפשו בעת הקבורה 324 .

ב. מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. אם תלמיד חכם שלימד תורה לאחרים, כולם צריכים לבטל תורה בשבילו. אם תלמיד חכם שלמד ולא לימד לאחרים, אם יש שישים ריבוא אנשים אין צריך לבטל תורה בשבילו. ואם הוא אדם שלא קרא ולא שנה, אם יש מי שיעסוק בצרכי קבורתו אין צריך ליבטל כלל בשבילו, ובלבד שיהיו עשרה אנשים לכל הפחות 325 .

ג. אשה, יש אומרים שדינה כמי שלמד ולא לימד לאחרים. ויש אומרים שדינה כמי שלא שנה ולא למד. וכן המנהג באשה ותינוק לדונם כמי שלא למד ולא שנה 5 .

ד. אין מבטלין תינוקות של בית רבן להוצאת המת כלל 5 , והנוהגים לבטל תינוקות של בית רבן בלוויית אדם גדול שנפטר ח"ו, מסתמא הנהיגו כן על פי גדולי הדור שלפנינו לכבוד התורה, והנח להם לישראל 326 .

ה. העוסקים בשאר מלאכות חוץ מתלמוד תורה חייבים להפסיק ממלאכתם ולבוא ללוותו, ואפילו באדם שלא קרא ולא שנה 327 .

ו. כאשר חייבים ליבטל בשביל הוצאת המת, חייבים לילך עד בית הקברות 328 .

ז. כיום יש ללמד זכות על הנוהגים שלא לבטל מלימודם להוצאת המת אפילו בתלמיד חכם שקרא ושנה ולימד לאחרים. וכן הנוהגים שלא לבטל ממלאכתם בשעת הוצאת המת יש להם על מה שיסמוכו 329 .

ח. יש למנוע מהנשים מלצאת לבית הקברות אחר מיתת הנפטר 330 . ועל פי דעת הזהר הקדוש אין להתיר להן ללוות הנפטר כלל, ויש בזה סכנה גדולה בין לחיים בין למתים, ואפילו לצאת מפתח החצר יש להמנע 331 . וכן המנהג בירושלים, שלא להניח לנשים לילך אחר המת, ואפילו להסתכל על הארון מהגזוזטרא אין מניחים להן 332 .

ט. האנשים ההולכים בלוויית המת, ילכו אחר המיטה דוקא ולא לפני המיטה, ורק תינוקות של בית רבן הבאים ללוויה לקריאת תהילים מותר להם לצאת לפני המיטה, שהבל פיהם הוא הבל שאין בו חטא 333 .

י. מנהג ירושלים שאין הבנים והבנות מלווים את אביהם הנפטר למנוחת עולמים, שיש צער גדול לנפטר כאשר בניו ובנותיו מלווים אותו. אולם אין למחות בחוזקה באלו הנוהגים ללוות את אביהם. ואם יש בהם בני תורה ומוקירי רבנן ראוי לתלמיד חכם לדבר על לבם בנועם אמרים שלא לשנות מן המנהג הנעשה לטובת הנפטר. וכן ראוי לנהוג גם ביתר ערי הארץ. ואם בכל זאת לא יאבו שמוע ורוצים לילך אחר מיטת אביהם, אין לגרום למחלוקת בעבור זה ח"ו 334 .

יא. מותר לבנים לצאת אחר מיטת האם 335 .

יב. הרואה את המת ואינו מלוונו עובר משום לועג לרש ובר נידוי הוא, וילוונו לפחות ארבע אמות 336 . ונוהגים שהמלווים את הנפטר ארבע אמות או יותר הרוצים לשוב לביתם, ממתינים עד שתעלם המיטה מן העין, ויש לזה סימוכין, ולכן יש להזהר בכך 337 .

יג. גם במקום שאינו צריך ללוות את המת, צריך לעמוד מפני העוסקים עמו שהם גומלי חסדים, וכן בכל מצוה שאדם הולך ומתעסק בה יש לעמוד מפניו 338 . ולכן הנוסע באוטובוס, והלוויה עוברת לפניו וקשה לו לרדת וללוות את המת, רצוי להדר ולקום מפניו בתוך האוטובוס 339 .

יד. מותר לקחת את המתים לבית הקברות על ידי עגלות מיוחדות לכך הרתומות לסוסים, ואין בזה משום ובחוקותיהם לא תלכו 340 .

טו. הנוהגים להניח זרי פרחים על ארון או מיטת המת, כדאי להעיר למוסר אוזנם בנחת לבל יחדשו מנהג זה בארצנו הקדושה, ומכל מקום אין לגרום למחלוקת בעבור זה 341 .

טז. טוב הדבר שלא לחוש למנהג אותם ההולכים בבגדים שחורים או עונדים סרט או עניבה שחורה בימי אבלם, וילכו בבגדיהם הרגילים. והוא הדין באנשי החברה קדישא דאין להלבישם שחורים בשעת הלוויה 342 .

יז. קוברים מתי עכו"ם ומנחמים אבליהם מפני דרכי שלום 343 . ואם המת מגדולי המלכות ומשרי ונכבדי הארץ, יש עוד חיוב לילך לביתו וללוותו עד מקום קבורתו, משום שלום מלכות, ובפרט כאשר שלחו לו כתב הזמנה 344 . ויש להזהר שלא יכנס לכנסייה שלהם שדרכם להכניס המת לשם ולהתפלל עליו, שזוהי עבודה זרה ממש, ואין להקל בזה כלל. ולמסגד של הישמעאלים מותר להכנס 345 .

יח. בכפר קטן אין שואלים שלום זה לזה כשהמת בעיר 346 . אך בעיר גדולה שואלים 347 , ואף בשיעור כפר קטן סביב הבית שהנפטר שם מותר בשאילת שלום, ואפילו המת אדם גדול וחשוב 348 .

יט. בבית שהנפטר שם אין שאילת שלום. והוא הדין כאשר מתאספים הציבור ללוויה ועומדים מקובצים ברחוב שאסורים בשאילת שלום זה לזה. וכן אסורים בכל זה לאורך כל מסע הלוויה בין כשהולכים בין כשנוסעים. ובכל האופנים הללו אם שאלוהו לשלומו לא יענה, אלא יאמר שאסור להשיב, או שיאמר "תנצל מכל צרה" 349 . ומותר לנענע בראשו במקום שאילת שלום ואין בזה איסור כלל 350 . וכן הוא הדין שאם הושיטו לו יד שמותר לתת ידו חזרה ללא אמירת שלום.

כ. מותר לחתן וכלה הנמצאים תוך שבעת ימי המשתה ללכת להלווית קרוביהם אף על פי שאינם נוהגים דיני אבלות כלל ועיקר 351 .

כא. המנהג היום שלא לחלוץ כתף בהלויית הוריו. ויש מהספרדים שמדקדקים בזה עד היום בהלוית האם 352 .

כב. נוהגים שהמבקר על הקבר מניח אבן או עשב על המצבה לכבוד הנפטר כדי להראות שהיה על קברו 353 .

כג. יש שנוהגים לעשות הקפות וד' מיתות בית דין לנפטר, ומ"מ בחודש ניסן לא נהגו לעשותם 354 .

תוכן העניינים

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה