אור ברסלב

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

סימן ד - דיני אונן

סימן ב - דיני הגוסס ומים בשכונת המת

א. מי שמת לו מת ועדיין לא נקבר, הרי זה אונן מן התורה, ופטור מקריאת שמע ותפילה ותפילין, ומכל המצוות האמורות בתורה. ושני טעמים בדבר: א. מפני כבודו של המת, שמראה עצמו שאינו מתאבל עליו. ב. שטרוד בקבורת המת ובשאר צרכי המת, ולכן פטרוהו מכל המצוות 187 . והוא הדין שאסור לאכול בפני המת אלא בחדר אחר 188 . ואפילו אחרים אסורים לאכול בפני המת. וכן אסור לעשן בפני המת 189 .

ב. אפילו המת בעיר אחרת אסור לאכול בשר ולשתות יין, על מנת שלא יימשך אחר תענוגיו ויתעצל בקבורת המת 190 .

ב/א.נחלקו הפוסקים אם מותר לאונן לשתות משקאות חריפים או שמא אף הם אסורים לאונן כמו איסור שתית יין, ואף המקילים לא הקלו אלא בשתיה מועטת באופן שלא יבוא ח"ו לידי שכרות או שמחה 4 א'.

ב/ב.אונן אסור באכילת בשר, אך מותר לו לאכול תבשיל שבושל בכלי בשרי בן יומו, ומותר לבשל בו אף לכתחילה 4 א'.

ג. האונן אינו מברך המוציא וברכת המזון, אך חייב בנטילת ידיים בלי ברכה 191 .

ג/א.אין לאונן לענות אמן אחר ברכה ששומע מאדם אחר. ולאחר שמסר מתו לחברא קדישא ורוצה לענות יש לו על מה שיסמוך 5 א'.

ד. קטן שהוא אונן מותר בקריאת שמע ובתפילה, ומותר בבשר ויין 192 .

ה. גם אם האונן רוצה להחמיר על עצמו ולקרות קריאת שמע ולברך - אינו רשאי, ואם יש מי שישתדל בשבילו בצרכי הקבורה, ורוצה להחמיר ולקרות - רשאי 193 .

ו. אם סיים להתעסק בצרכי המת ובצרכי הקבורה, ויושב בביתו ומודיע לקרובים על זמן הלוויה, רשאי להחמיר ולקרות, דלא מיקרי עוסק בצרכי המת אלא עוסק בכבוד המת. (ומה רשאי להחמיר ולקרות - עיין הערה 7 ).

ז. בשבת ויום טוב אין חלים דיני אנינות כלל, אוכל בשר ושותה יין ומברך, וחייב בכל המצוות, חוץ מתשמיש המיטה שאסור בו 194 . והוא הדין שמותר ללמוד תורה ולעלות לתורה 195 .

ח. אם נפטר בערב שבת, ואין שהות לקוברו בו ביום, אין חלים על קרוביו של הנפטר דיני אנינות, וחייבים להתפלל מנחה של ערב שבת, ולקיים כל המצות כולן. ומותרים להתקלח ולהחליף בגדיהם 196 .

ט. מי שמתו מוטל לפניו בשבת, יתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום לאחר פלג המנחה (שהוא שעה ורבע לפני צאת הכוכבים), ויבדיל על הכוס מבעוד יום ללא נר ובשמים. ואם לא עשה כן ויצאה השבת - אם נקבר המת במוצאי שבת יתפלל ויבדיל לאחר הקבורה, ואם נקבר רק למחרת יבדיל לאחר הקבורה בשם ומלכות ללא נר ובשמים 197 . ואפילו טעם במוצאי שבת יבדיל ביום ראשון בשם ומלכות 198 .

ט/א.אם הבדיל בטעות בהיותו אונן או ששמע הבדלה וכיון לצאת בה ידי חובה ולא ידע שפטור מזה, יצא ידי חובה וגם אם קברו את המת באותו הערב אין צריך לחזור ולהבדיל 12 א'.

י. אם נפטר אחד מקרוביו בשבת, ונקבר ביום ראשון בבוקר, מתפלל שחרית של יום ראשון, ואין צריך להתפלל תשלומים על ערבית של מוצאי שבת קודש 199 . אך אם נפטר במוצאי שבת ולא התפלל ערבית, ונקבר המת ביום ראשון בבוקר; יש אומרים 200 שחייב להתפלל שחרית שתיים (ולשיטתם יאמר אתה חוננתנו בתשלומי ערבית), ויש אומרים 201 שפטור. ולהלכה אינו צריך להתפלל תפילת תשלומים, אך אם רואה שמיושב בדעתו ורוצה להתפלל תשלומים בתורת נדבה - רשאי 202 .

יא. האונן שלא בירך ברכות השחר לפני הקבורה, כיון שהיה פטור מכל המצוות כולן, יברך לאחר הקבורה כל היום כולו, הן ברכות השחר והן ברכות התורה. ואם נזכר בערב לאחר תפילת ערבית, יברך ברכות השחר בלבד 203 .

יב. אם נפטר ונקבר בראש חודש, יכול להתפלל מוסף גם לאחר שבע שעות, שזמנה כל היום 204 .

יג. אונן בחול המועד סוכות או ביום טוב ראשון, שרוצה לקבור את מתו על ידי גוי, או ביום טוב שני שיכול לקבור אף על ידי ישראל, שאז חלים עליו דיני אנינות - ישב בסוכה ללא ברכה, ואם יש לו קושי בדבר - פטור 205 .

יג/א.מי שנעשה אונן בליל בדיקת חמץ ימנה אדם אחר שיבדוק חמץ עבורו. ויברך השליח בתחילה בביתו, ויכוין לפטור גם את ביתו של האונן. ואם השליח מבני ביתו כגון בנו יברך ויבדוק 19 א'.

יג/ב.מותר לאונן למכור חמץ לגוי בערב פסח וכן לומר את נוסח הביטול בין בערב בין בבוקר. והוא הדין שמותר לו לשרוף חמץ בזמנו 19 ב'.

יד. מי שמת לו מת בליל פסח; אם בדעתו לקוברו בלילה על ידי גויים, פטור מכל המצוות הנוהגות בליל פסח, אך אם דעתו לקוברו למחר, דהיינו ביום טוב עצמו במשך היום, דינו כדין שבת שאין בו אנינות כלל, וחייב בכל המצוות הנוהגות בליל פסח, לרבות מצוות ההלל וההסיבה 206 . ומכיון שלא יצא הדבר מידי מחלוקת, וקיימא לן ספק ברכות להקל, לכן לא יברך האונן שום ברכה בעצמו, אלא ישמע הברכה מאחרים, לרבות ברכת הקידוש ואכילת מצה ומרור. וכן ההגדה וההלל טוב ונכון שישמע מפי אחרים. ואם רצה לומר את ההלל וההגדה בעצמו רשאי. ולענין הסיבה, יש לאונן זה להסב כדין. ואם קוברו במוצאי יום טוב והלאה חייב בכל המצוות כולן בברכה 207 .

יד/א.אונן בפורים מותר באכילת בשר ושתיית יין ובכל המצוות כולם 21 א'.

יד/ב.יום המיתה והקבורה שחלו בפורים לא יניח בו תפילין 21 ב'.

יד/ג.מי שנפטר קרובו ביום פורים ולא נודע לו על כך, אם יש אפשרות עדיף שלא להודיעו כדי שלא לגרום לו אבלות בפורים 21 ג'.

יד/ד.אונן שלא ספר בלילה ספירת העומר יספור ביום בלי ברכה לאחר הקבורה, ואז יוכל להמשיך לספור בברכה. ואם רואה שהקבורה מתעכבת ויהיה אונן לילה וכל היום שאחריו - אם מסר מתו לחברא קדישא יספור ביום בלא ברכה ויועיל לו להמשיך בשאר הימים לספור בברכה. אך אם לא נמסר לחברא קדישא ולא ספר ועבר גם כל אותו היום ימשיך לספור בשאר הימים בלי ברכה 21 ד'.

טו. אונן לא יאמר קדיש קודם הקבורה, אך בארץ ישראל המנהג שהבן אומר קדיש עם החזן קודם הקבורה 208 . ולאו דוקא עם החזן אלא גם לבדו יכול לומר קדיש, שזהו כבודו של המת. ולכן מי שמת לו מת בליל שבת, הנכון שיאמר עליו קדיש בשבת, ויועיל לנפטר אף על פי שעדיין לא נקבר 209 . ואין לעשות השכבה לפני שנקבר אפילו בשבת.

טז. אם היה מסתפר ואמרו לו מת אביו, מותר להשלים התספורת, בין שהודיעו למספר ובין שהודיעו למסתפר. ומה שהספר גומר זהו דוקא כשאין ספר אחר בעיר 210 . וכל זה שכבר החל להסתפר, אך אם רק ישב לפני הספר ועדיין לא התחיל - אסור 211 .

יז. היה עומד בתפילה או מברך ברכת המזון, ואמרו לו מת אביו; יש אומרים שיפסיק מיד, ויש אומרים שיסיים 212 . ולהלכה - יסיים תפילתו או ברכת המזון 213 . והחכם עיניו בראשו, שלא להודיעו באמצע התפילה או ברכת המזון שנפטר קרובו, ולא יכנס לבית הספק כלל 214 .

יח. אונן אסור לישב על גבי מטה, ספסל, כסא וכל כהאי גוונא, אלא יושב על גבי הקרקע 215 .

יט. כל זמן שלא נקבר המת אינו חולץ מנעל וסנדל 216 , על מנת שיוכל ללכת במהירות ולהשתדל בקבורתו 217 . ולפי טעם זה יש ללמד זכות על האונן שנוסע לסדר צרכי הקבורה, ויושב במכונית שנוסע בה; שאם יעמוד, או ירים את כסא המכונית וישב על קרקעית הרכב, יבוא לידי עייפות, ולא יוכל למהר להשתדל בצרכי המת, והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה 218 .

כ. יש אומרים שאונן אסור ברחיצה וסיכה ושאילת שלום ותספורת ומלאכה 219 . ויש מתירים בכל זה 220 . ולהלכה יש להורות להקל במקום צורך גדול.

כא. מקום שיש חברה קדישא, ולאחר שנתעסקו הקרובים בצרכי המת מסרוהו לאנשי החברה קדישא, נפקע מהם דין אונן ומותרים באכילת בשר ושתיית יין 221 . והוא הדין שחייבים לברך ולהתפלל 222 , ומצטרפים למניין 223 . ויש נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין כל שבעה, ואין צורך להחמיר בזה כלל ועיקר.

כב. אונן אינו מצטרף למניין, ואינו נושא כפיו. ולכן בלוויה שיש רק עשרה אנשים עם האונן אינו רשאי לומר קדיש 224 . ולאחר הקבורה מצטרף למניין לכל הדעות 225 .

כג. אונן הנוסע עם מתו לקוברו פטור מתפילת הדרך, גם אם אינו נוסע במכונית שבה נתון המת 226 .

כג/א.מותר לאונן לקרוא תהילים לעילוי נשמת הנפטר, ובפרט אם יושב בודד ללא מעש 40 א'.

כד. אונן הבא לקבור את מתו בהר הזיתים פטור מלקרוע על המקדש כשהוא אונן, וממילא פטור לאחר סתימת הגולל 227 . ואם אנשי החברא קדישא דואגים לכל סדרי הלוויה, רשאי לקרוע על המקדש.

כה. אונן הנמצא בבית הכנסת אינו פוטרם מלומר וידוי, שהרי אינו רשאי להתפלל ולא מצטרף עימהם. אבל אם מתפללים בבית האונן אין לומר וידוי כלל 228 .

כו. במקומות שאין מניחים לקבור את המת עד זמן מסוים, וכן אם נמצא רחוק מהעיר מהלך זמן מסוים, לא חלים דיני אנינות על קרובי המת עד שיגיע הזמן שיכול לטפל בצרכי המת, וחייבים בכל המצוות כולם 229 .

כז. אונן בן תורה הרוצה להספיד את אביו בשעת הלוויה, שפיר דמי, שזהו כבוד אביו 230 .

כח. אונן שאכל ושבע, ולאחר מכן קברו את המת וכעת איננו אונן, יש אומרים שכיון שעדיין לא נתעכל המזון שבמעיו חייב לברך ברכת המזון 231 . ויש חולקים כיון שהאונן מופקע מכל דיני המצוות, הוא הדין שאינו מברך אשר יצר וברכת המזון על מה שאכל לפני הקבורה 232 . ולהלכה, כלל גדול בידינו, שספק ברכות להקל, ולא יברך כלל לאחר הקבורה 233 .

כט. האונן חייב לצום בתענית ציבור, כיון שהיא מצוה בשב ואל תעשה 234 .

ל. מי שמת לו בנו תוך שלושים יום ללידתו אין חלים עליו דיני אנינות כלל 235 .

תוכן העניינים

הלכות ביקור חולים ואבלות - יקרא דחיי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה