אור ברסלב
הליכות אליהו (קליסינקר) זכור לטוב › סימן ז

הליכות אליהו (קליסינקר)· רבי אליהו קליסניקר

זכור לטוב · סימן ז

סימן ו

נשאלתי בנידון שידוך אשר כלה וחמותה שמם אחד וכפי הצעת השואל יש בזה ענין נחוץ. א' שאבי הכלה אמר שהוא מטופל בבנים ובתו כבר הגיע לפרקה ואין לאל ידו לפזר לה נדוניא והחתן הנ"ל רוצה לקחתה בלי נדן וגם השדכן אמר שבלא"ה הוא נחוץ כי הנה כבר יש ביניהם איזה דיבורים בזה זה ערך שלשה חדשים בלי ידיעת האב (וגם אמר שלסיבה שהיא רואה שאין לאל יד אבי' להשיאה כבר רצתה לעשות דבר שאינו הגון לצאת מדת ח"ו):

תשובה הנה בגוף דב"ז כבר האריך בזה בשו"ת נובי"ת א"ע סי' ע"ט, וגם בחכ"א כלל קכ"ג כתב דאין להחמיר בזה כ"א במשולשים יע"ש, וכ"כ בח"ס לצדד בזה היכי שהזוג הגון, אכן להיות שמ"מ מנהג מדינת אלו לחוש בזה כנודע לכן לפענ"ד אין להקל בזה כ"א בצירוף לצרף שם חדש להכלה וכמ"ש בפ"ת בא"ע סי' ב' בשם כרם שלמה בשם הג' ח"ס, ואף שמדבריו נראה שם ששינה לגמרי שם החתן יע"ש, אכן לפי מה שמבואר בספרים שיש איזה חשש סכנה לעקור שם הראשון לגמרי ומטעם זה נהגו גם בשמ"ח לברך רק בצירוף כנודע לכן גם בנ"ד עדיף יותר לצרף לה שם אחר עם השם הא', ובכה"ג מבואר בשו"ת צ"צ מהג' מהרמ"מ ובשו"ת טו"ט מהג' מהיש"ק דשוב אין לחוש באם יש לאח ב' שמות, הן אמת דלכאורה המעיין בשו"ת נובי"ת נראה דלא שמיע לי' האי חילוקא דהרי בעובדא דידי' לא הי' שוים שם החתן עם חמיו רק בשם החולי ושם הראשון של החתן לא הי' כשם חמיו וכתב לצדד בזה משום דשם החולי אינו מצטרף לרעה ואם הי' שם אביו כשם העצם שלו כתב שם דודאי היו חוששים בזה, והנה בשמ"ח בודאי דע"פ הרוב נקרא בשם הא' ולתורה עולה בב' השמות ביחד ואפ"ה כ' דאי לאו דהחשש בשמ"ח והוא מצטרף רק לברכה בודאי דהי' בזה חשש מחמת צוואה הנ"ל, אכן באמת צ"ע דסוף סוף כיון שנקרא א' מהם בב' שמות א"כ ודאי מקרי אין שמותיהם שוים לכ"ד כמו לנידון ב' יוסף ב"ש וכדומה:

ולכן נראה דבנוב"י שם מיירי דוקא במקום שנוהגים בשמ"ח לעקור השם הא' ועתה נקרא בב' השמות רוב או מחצה בשם הא' לבד והמיעוט או מחצה בשמ"ח לבד ולכן כיון דבפי כמה אנשים נקרא בשם השוה לחמיו בכה"ג כתב בנוב"י שם דאם הם שוים בשמ"ח אין קפידא אכן אם שוים בשם הא' יש לחוש ואף אם עולה לתורה בב' השמות ביחד מ"מ כיון דלכתחלה בודאי דאין לכתוב שני השמות בצירוף כמבואר בש"ע א"ע סי' קכ"ט יע"ש, ולכן כיון דאין זיוגם עולה יפה עדיין יש בזה חשש, משא"כ בהא דהצ"צ דמיירי שניתן לו שני שמות מעריסה והוא נקרא בשניהם יחד דבכה"ג ע"כ צריך לכתוב ב' השמות ביחד ודמתקרי לא יבוא ביניהם וכמ"ש הב"ש שם לכן בודאי דלא מקרי שמותיהם שוים, אכן כ"ז אם נקרא בב' השמות ביחד אכן אם נקרא באחד מהם הנה אם בשם הקריאה אינם שוים ולתורה עולה בב' השמות ודאי דאין לחוש דהא בין בשם הקריאה ובין בשם העלי' אינם שויה, אכן אם נקרא בפי כל בשם השוה או אף אם נקרא בפי קצת בשם השוה לכאורה עדיין יש בזה חשש הנ"ל וכמש"ל בשם הנוב"י, אכן אפ"ל דאף בכה"ג אין חשש והוא ע"פ מ"ש הט"ג בלק"ש דאם עולה לתורה בב' השמות שניתן לו בעריסה דמעיקר הדין הי' די בשם אשר ניתן לו מעריסה דמה שקורין אותו בשם אחד הו"ל רק קצה"ש ואף לכתחלה צ"ל ב' השמות יחד ודמתקרי על השם שנקרא בו בפי כל א"כ הרי עדיין מקרי דיש לו ב' השמות ביחד ודמתקרי לא יבוא ביניהם וא"כ אין שמותיהם שוות, משא"כ בהא דנוב"י דבאמת אין שום צירוף לשני השמות, ובאשה כה"ג בנשתקע שם הא' ובשם השני הם שוים הנה אם השם הא' נכתב בכתובה עכ"פ הי' אפשר לצדד בזה ע"פ מ"ש הג' מהרש"ק דבכה"ג שוב לא מקרי נשתקע ואף דלענין גט א"א סומכין ע"ז מ"מ בנ"ד אפשר דיש להקל בזה:

ולפ"ז לדידן דמנהגינו בשמ"ח לברך בצירוף א"כ גם בשמ"ח שוב הדר דינא דאין חשש בזה דהא העיקר לכתוב בגט או בשאר שטרות שני השמות בצירוף וכמ"ש בט"ג בלקשמ"ח יע"ש ולפמ"ש ה"ה בנ"ד אם יצרפו לה שם אחר אף שודאי גם אח"כ תהי' נקראת רק בשם הא' מ"מ אם עכ"פ תזהר לחתום עכ"פ בשני השמות יחדיו א"כ יהי' דינה עכ"פ לנידון ג"פ לכתוב ב' השמות יחד ודמתקרי ע"ש הא' הרי עיקר שמה בב' השמות ושפיר מקרי אין שמותיהם שוים, ואף דלכאורה י"ל דבשלמא בשם העריסה הו"ל שם הא' שנקרא בו רק קצה"ש משא"כ בנ"ד דודאי א"ל על שם העריסה שהוא קצה"ש ועוד דהא מה שקוראים אותה בשם זה בודאי דאין כוונתם לקצר אלא בסיבה שכך המה מורגלין בה ולא ידעו כלל משם השני ולפ"ז ה"ה בשמ"ח אף לפי מנהגינו הנ"ל ג"כ צ"ע, אכן כיון שגוף דבר זה הוא רק חומרא בעלמא וכמ"ש הג' בשב יעקב דכמה רבנים לא חשו לזה וגם ספק אפשר הוא לזרעו דוקא כמ"ש בנוב"י, ואף דבכלה וחמותה הובא גם בדברי המשנת חסידים ואפ"ל שהוא מהאר"י ז"ל וכמ"ש בצ"צ ובאמת הוא חמור קצת לפי המנהג משא"ד כמו חתן וחמיו כידוע מ"מ מפשטות רוב האחרונים נראה דאף בכה"ג אין בזה חשש כ"א לכתחלה וכמ"ש בש"י, ולמאן דקפיד דוקא, ולכן בודאי דיש לצדד בזה, והנה בשמ"ח בודאי י"ל כיון דע"י שם זה נפדה ממות לחיים והוא ע"פ מ"ש בש"ס דשינוי השם הוא א' מדברים שמקרעים גז"ד וא"כ כיון שנחשב שינוי השם לענין זה ה"ה לנ"ד כיון שגם עתה הוא נקרא בשם זה עכ"פ בעלי' וכדומה, ואף בנ"ד הנה ל"מ למ"ש הג"פ דכל שנשתנה לשיבה חזקה דינו כמו שמ"ח א"כ ה"ה בזה כיון דשינוי זה לסיבת חשש סכנה מחמת הצוואה ואף לדעת האחרונים דאין לחלק מ"מ כיון דסוף סוף שינתה שמה כמש"ל דבשמ"ח מקרי כה"ג שינוי השם והוא מחזאת בו בחתימת וכל אדם יכול לשנות שמו כמו שירצה ושם החתימה הו"ל עיקר אפילו לגבי שמ"ח כמבואר בסי' קכ"ט, וכיון דבעיקר השם אינם שוים אין לחוש ובפרט בנ"ד דהו"ל שעה"ד וכ"כ כל האחרונים דבשעה"ד הו"ל כדיעבד ובדיעבד כ"כ בשם הש"י ושאר אחרונים דאין לחוש לזה, ועוד דכ"כ בשם הח"ס שכ' לצדד בזה מטעם שהבחור בן תורה וא"כ כ"ש בנ"ד דיש בזה כמה עיקולי ופשורי, ועוד נלפענ"ד דבלא"ה מטעם שאין לאבי' לפזר נדוניא והוא רוצה לקחתה כך יש בו די להתיר דהא מבואר בב"ש בסי' א' דמותר למכור ס"ת להשיא יתומה ואף דאינה מצווה על פו"ר מ"מ משום מצות שבת ג"כ מותר וא"כ לא תהי' תורה שלימה כצוואה הנ"ל, ואף למ"ש שאר האחרונים שם י"ל דיודו בנ"ד ובפרט היכי שכבר הגיעה לפרקה דיש לחוש שמא תצא ח"ו לתרבות רעה, והנה בגוף קושית הנוב"י שם על דברי הצוואה מדברי הש"ס בכ"מ שלא חשו לזה לפענד"נ דע"כ לא חשש הר"י אלא דוקא לדידן דאנו בחרגמ"ה ואין לנו רק אשה אחת והוא כרוך רק אחרי' משא"כ לדין הש"ס דהי' מותר להם לישא נשים הרבה והי' לו כמה בתים אפשר דאין חשש בזה ולכן אפשר דמה"ט גם עתה בספרד אין חוששים לזה, ושלום על ישראל:

תוכן העניינים

הליכות אליהו (קליסינקר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה