הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין
שו"ת הליכות אליהו אה"ע · סימן כז
תשובה לחכם אחד. אחדשה"ט בדבר שאלתו שאלת חכם כי"ב בגט שכתוב בו שם אביה של האשה המכונה איציא ולפי הברתינו קורין בצ' שבור:
הנה ידוע מ"ש הס"ש בשם מהרי"ט בשם זאפירה סאפירה כיון שהש"ס אינו מקפיד בין ס' לזיין והיא מתחלפת בשמות פעמים הרבה לזאת אינו פוסל השינוי בהם וכ"כ בשם הנהר ארד וכתב ארט כיון שהש"ס אינו מקפיד בין דייתא לטייתא וכ"כ מהרי"ט בח' אה"ע לענין שם אשטרופולא אם השמיט הא' כיון דדרך הסופרים להשמיט ומזה יש ללמוד לכל השינוים האלו שאין דרך הסופרים להקפיד כמו בצ' שבורה:
ואף כי לכאורא יש לדון בזה ע"פ מה שהארכתי במק"א להסתפק הא דבעי לכתוב שמו ושמה דבגיטין אם הוא מטעם סימן ומוכח מתוכו כמ"ש התוס' גיטין כ' ד"ה שינה כו' או כדמשמע משיטת הראשונים דהוא מעיקר הגט ויעוין בב"י בשם העיטור דבגט בשם האיש ל"מ ניכר מסיגנון הדבר וא"כ יש לפקפק ג"כ אם השמיט אות אחת דל"מ מה שרגילין הסופרים להשמיט דל"ה רק כמו ניכר סיגנון הדבר אבל לא הויא כמו שנכתב והענין עמוק וארוך ואין פה המקום כי הספק הוא בשם אבי האשה אשר בודאי ל"ה רק משום סימן וגם אם לא נכתב כשר גם השינוי אינו פוסל בו ואף שכתבו האחרונים דכיון דצריך לכותבו לכתחילה בזה אם שינה פסול והטעם בזה נ"ל דהלא עיקר טעם התוס' הוא משום דכיון דא"צ לכותבו לא חתמו העדים ע"ז וכיון דצריך לכותבו לכתחילה הלא חתמו העדים גם ע"ז:
והיה בזה מקום ליישב מ"ש התוס' דף כ' להקשות למה נקיט שינה שמו לינקוט רבותא טפי אם לא כתב כלל דפסול והלא יש להעיר לשיטת הפוסקים דאם כתב בן פלוני, דכשר והלא אפ"ה אם שינה שמו פסול משום לעז דלא גרע משינה מקום עמידה, אבל לפי הנ"ל כיון דלכתחילה בודאי צריך לכתוב שמו א"כ פשיטא דאם שינה פסול והארכתי בזה. גם יש להתיר דבגט ע"י שליח בעינן מוכח מתוכו לכו"ע ול"מ ע"מ והארכתי בדברי הרמב"ם פ"ט מהל"ג הל"ב אך ג"כ אין רצוני להאריך בזה כיון שהוא בשם אבי האשה י"ל דגם ע"י שליח לא בעינן מוכח מתוכו גם כיון שיש הרשאה ביד השליח י"ל דהוה כמו מגרש בעצמו דלא בעינן מוכח מתוכו בדיעבד והדברים ארוכים אבל בנ"ד כיון שאין זה אלא בשם האב אשר לכו"ע הוה רק בשביל שיהיה ניכר ומוכח מתוכו בודאי בניכר סגי לזאת יש להקל בשינוי כזה שרגילין לכתוב הסופרים ויעוין מ"ש הט"ג בשם אנטשיל ובשם ציזא ובשם טשערנא ובשם געטשליק, ואם כי בשם שמקורו בלשון אשכנז יש להחמיר אבל בשם כזה שמקורו משם העברי שהוא בצ' רק נשתבש בלשון בודאי יש להקל והוה כמו בשם הערציל והערשיל כיון שכולם יודעין דשם הירש קורין הערש כותבין אותו הירש אף שקורין בסגול (אף שאנכי מפקפק במקום שאין קורין כל חיריק בסעגול ובפרט במקום שכל הירש קורין בחיריק רק אותם שבאים מפאליעסע קוראים אותם כמו שקוראים במקומם דאם הוא מקום הנתינה יש לכתוב בע' אבל הכא שאני כיון שהוא יוצא משם הקודש) ה"נ הלא ידוע לכל ששם איציא הוא איטצא והכל אחד ומי שאינו מדקדק בלשונו גם הכתוב איציא נקרא כאילו היה כתוב איטשא:
גם י"ל דבנ"ד יש להקל יותר דהלא כפה"נ ממכתבו במקום הכתיבה י"ל דנקרא איציא גם הלא ידוע דיש אנשים שגם למי שקורין איטשא המה קורין איציא וכן הוא כל בני זאמוט ואין כאן אלא שנחסר הכינוי בשם מקום הנתינה בודאי אין כאן חשש דבאמת הכינוי איציא העיקר שאין לכותבו כלל אפילו לכתחילה (דלא כת' שם אריה שכתב להצריך לכותבו והוא מחידושי אחרוני זמננו מה שהרבנים בדור שלפנינו לא נהגו כן וכפה"נ גם המסדר שאב ממקור הנ"ל) דלא עדיף משם איסק ולזאת לדעתי יש להקל בזה בפשיטות גם באמת אין בלה"ק ובעברי אות כזה שיהיה נקרא כמו "טש" וע"כ רק הוא גמגום לשון הצ' וי"ל דבאמצע התיבה כיון דיהיה אפשר לקרות הט' בשוא נח והש' בסגול ויהיה שינוי במבטא יש להזהר בזה ובפרט היכא דיודעין אנו שמקור השם הוא בצ' ובזה יש ליישב פקפוקי הט"ג בכמה מקומות בשם כזה ויעוין בנוב"י בשם פילטץ מ"ש בזה ואם כי בסוף התיבה אף בשתי אותיות מצאנו בנ"ד אין שייך בזה ודי במ"ש למעלה להקל בזה:
ובדבר נפסק קצת בסים הצ' ולא נשאר כרוחב שתי היודין הלא כבר מבואר בפוסקים דבדבר שאינו מבואר בשו"ע יש להקל בדיעבד בשינה ובפרט בזה שהוא אינו מעכב לדינא כלל כיון דהאות הוא כתיקונו ואדרבא יש להוכיח מגמ' שלא יעשה צדין גימלין אשר לדעתי הוא אם נפסק ראש רגל יוד השמאלי ויהיה כג' הפוך, (והארכתי בזה הרי דבסיס הצ' אינו רק כראש גימל גם יש מקום ליישב בזה ביומא סוף באלו הא דלא פריך הגמ' והא לא כתיב צ' עד דמביא פלוגתא דאמוראי בולטות ומצטרפות יעוי"ש גם יש לצרף בזה דעת הב"ח באו"ח סי' ל"ב שכתב דבאותיות ארוכות אם נפסקו מצרפין שלמטה למעלה ויעויין בט"ז ס"ק ז' וס"ק י' ובחידושי הגרע"א מ"ש בזה ואם כי לענין ס"ת העליתי במק"א, שלא כדבריו גם בדברי הב"ח י"ל כונה אחרת אך בנ"ד יש לצרף גם את זה להקל וביותר דנפסק אח"כ ומהיות טוב אם ירצה כתר"ה אחר נתינת הגט יוכל לצוות ולתקן ולזכות את הגט בחזרה הבעל ולחזור ולתקן אך כ"ז אינו אלא אם ירצה כתר"ה להדר ולהחמיר אכל בעיקר הדין פשוט דיש להקל: