אור ברסלב
הליכות אליהו על השולחן ערוך שו"ת הליכות אליהו אה"ע › סימן ז

הליכות אליהו על השולחן ערוך· רבי אליהו הלוי פיינשטיין

שו"ת הליכות אליהו אה"ע · סימן ז

סימן ו

שבת די פ"א בתוד"ה וכו' כו' יעוי' בחי' הרשב"א שתי' קושית התוס' על הא דחציה שפחה דכפו את רבה כו' וכי אומרים לו לאדם חטא כו' ויעוי' בחי' הרשב"א שתירץ דלעולם בהם תעבודו לא שייך בחציה ב"ח וכל העובר ישתומם דהלא על הך עובדא גופה אמרינן בגמ' שם גיטין ל"ח אי לאו דאמר ר"י כל המשחרר עבדו כו' רבינא אמר משום מילתא דאיסורא ואביי כו':

והנראה בכונת דברי הרשב"א עפמש"כ במק"א ליישב קושית הש"מ ב"ב י"ג ע"ב על הא דחצי עבד כו' לימא גא"א דהלא התם גם איגוד ליכא משום דכל המשחרר עבדו וישבתי זאת בכמה אופנים (בדיאמר איגוד רק על מע"י וכיון דמע"י יהיו שלו ממילא לא יהיה עשה דלעולם בהם תעבודו והא דקאמר איגוד ליכא דלהרב אין קנין חל במע"י משום דאינו נמכר בע"ע) דהנה אינו מדויק לשון המשנה גיטין מ"ב תקנתם את רבו מה הוא הלשון אומר תקנתם כו' אך באמת דגם זה היה תקנה דעובד את רבו יום אחד אבל אל"כ הלא העבד מוחזק בעצמו והרשות בידו לחלוק את מע"י כמו שירצה אם לשעות או לימים ובכל שעה שירצה יאמר אעבוד לעצמי ואחר שעה אעבדך, ולפ"ז מעיקר הדין אין כאן עשה דלעולם בהם תעבודו בחצי ב"ח כיון דלכל שעה שירצה הרב לעבוד בו יאמר אחלק עמך באופן אחר והשעה זו היא שלי והא דקאמר הגמ' בגיטין דאיכא בחצי שפחה עשה דלעולם בהם תעבודו היינו בתר תקנת ב"ה דעובד את רבו יום אחד וכיון דאיכא יום מיוחד שוב שייך עשה דלעולם בהם תעבודו אבל בח"ע וחב"ח לב"ש וכמ"א ליתא לתקנתא וליכא עשה דלעולם בהם תעבודו, ומיושב קושית הש"מ גם קושית התוס' ומיושבים דברי הרשב"א דמעיקר הדין אין עשה דלעולם בהם תעבודו בחצי שפחה רק מחמת תקנת החלוקה דעובדת את רבה יום א' ומשום מלתא דאיסורא הפקיעו רבנן הך תקנתא מינה ונשאר על עיקר הדין בלא תקנה וממילא א שעה מיוחדת למלאכתה ואין כאן עשה דלעולם בהם תעבודו: רק דאכתי תיקשי, מאי מקשי הגמ' בגיטין שם ואבי משום איסורא לא כיון דכתב הרשב"א דבאמת לא היו אומרים לאדם חטוא כו' רק משום דבח"ש וחב"ח ליכא בכה"ג עשה א"כ מאי ראיה מייתי להא דאביי דאיירי בשפחה גמורה (ומיושב בזה דברי התוס' בקושיתם מהך דחציה שפחה כו' דלכאורא מאי הקשו דלמא איירי התם דשחררה בעצמה וליכא פשיעה ויעוי' בחי' הגרע"א, אבל לפי הנ"ל ניחא דאי היה העובדא התם משום דפשע א"כ מאי פריך על אביי הלא גבי אביי ליכא פשיעה ואפ"ל עוד דקושית התוס' הוא קודם דידע הך סברא דאפשר דמיחד לה עבד ומנטר לה אבל להך סברא ליכא למפרך כלל דהלא אף לא שחררה היתה מופקרת ליה):

אך באמת כל מה שכתבתי בדברי הרשב"א הוא לפי מה שהבינו האחרונים בדבריו אבל הרואה ברשב"א שדבריו מאירין ומפורש אמר דבעבד שחציו ב"ח ליכא עשה דלעולם בהם תעבודו והיינו כיון דבעבד ליכא תקנתא ועובד את עצמו ואת רבו בערבוביא וא"י הרב לכופו אבל בחציה שפחה איכא עשה דלעולם בהם תעבודו והיינו משום כיון דעובדת את רבה יום אחד וכמ"ש הרשב"א וז"ל וא"ת אכתי אשכחן שאומרים לאדם חטוא כו' מי שחציו עבד וחציו ב"ח שכופין את רבו כו' ולי נראה דשא"ה כיון דחציה ב"ח לית בהו משום בהם תעבודו משום צד חירות שבו וההיא אמתא משום דהרבים היו נכשלים בה כו' וע"כ גם בחציה שפחה כו' דהגמ' מדמי להו להדדי וכמ"ש למעלה רק דהרשב"א ס"ל דל"א להפקיע הך תקנה כ"ז דאינו משחררה כיון דהתקינו הוי כחלוקה גמורה וזכה במע"י בחלוקת הימים כ"ז שלא שחררה: תקנות עגונות:

תוכן העניינים

הליכות אליהו על השולחן ערוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה