אור ברסלב
הלבוש והקישוט מזוית יהודית פרק ה' - הרעות הנגרמות מהסלסול בשערו והקישוט בבגדיו › המתקשט ומתנאה בגופו ובגדיו גורם להיכשל בעבירות ומידות רעות

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

פרק ה' - הרעות הנגרמות מהסלסול בשערו והקישוט בבגדיו · המתקשט ומתנאה בגופו ובגדיו גורם להיכשל בעבירות ומידות רעות

המתקשט ומתנאה בבגדיו מחלל שם שמים

הרוחץ מנעליו ויוצא לשוק הרי זה מגסי הרוח. סנטרו לצדדין [שמסלסל בשערו ומחזירו לאחוריו כדי שיהא סנטרו מגולה], כובעו לאחוריו [כדרך בעלי גאוה], ירכתו [רגלו] על גבי חברתה [שהולך עקב בצד גודל] הרי זה מגסי הרוח (מסכת דרך ארץ רבה פי''א, ע''פ פירוש קנין יהושע).

הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם, ולולי זה כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שיסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתייגע להעשיר כלל, אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת ואין קץ לכל עמלו, על כן אמרו חז''ל (אבות ד, כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. (הרמח''ל ע''ה במסילת ישרים סוף פי''א)

המלבושים והקישוטים לא הזהירה התורה על יופיים או על תבניתם אלא שלא יהיה בהם כלאיים ויהיה בהם ציצית אז כולם מותרים. אמנם מי לא יודע שמלבישת הפאר והרקמה תמשך הגאוה, גם הזנות יגבל בה, מלבד הקנאה והתאוה והעושק הנמשכים מכל מה שהוא יקר על האדם להשיגו. וכבר אמרו חז''ל (בראשית רבה פכ''ב) כאשר היצה''ר רואה שהאדם תולה בעקביו, ממשמש בבגדיו ומסלסל בשערו אומר 'זה שלי'. (מסילת ישרים פי''ג)

ואשר לבגדים נאים, כיוון שמיוחדים הם לאדם על פני בעלי-חיים שאין בהם דעה, הריהו מתפאר ומתהדר בהם כמו שנאמר (מסכת דרך ארץ זוטא פ''י בשינוי לשון) ''הדרת אדם לבושו''. התבונן ותמצא כי נוי המלבושים אינו אלא דמיון, חיפוש דרך שבאמצעותה יכול האדם להטעות את זולתו לחשוב כי יש בו גדולה. והלא עיניך הרואות את חלושי הדעת, והמה רוב בני האדם, מוציאים זמנם לריק בסידור המצנפת וביישור אימרת הבגד וצחצוח הנעליים שברגליהם, וסבורים שמעשיהם מורים על נוי והידור משופרא דשופרא ומדרגה גבוהה שבגבוהות. ואם יקרה מקרהו של מי מהם להיות לבדו במקום שאין רואים אותו, יהיו הנוי והעונג כלא היו והוא יפשוט את בגדי חמודותיו וימירם באחרים. (רבינו אברהם בן הרמב''ם ע''ה בספרו המספיק לעובדי ה' פרק הפרישות)

סוף דבר המקשט גופו כדי להתגאות הרי זה שוכח את השם ולא יחוש על המצוות ולא ירדוף אחר מעשים טובים, כי כל כוונתו על עצמו לקשט גופו הכלה אשר אחריתו רימה והמקשט גופו קרוב לזמה. והתאוה היא המדה הרעה שבכל המידות כי יתאוה מחמת גאותו להתלבש בבגדים יקרים ולבנות פלטרין גדולים ולאכול מאכלים טובים, כי המתגאה ,לעולם יחמוד לדברים גבוהים, וכאשר לא תשיג ידו לדברים אלו מתוך כך יבוא לידי גנבה וגזל, כי המתגאה לבו חומד ורחב כַּיָם להתעשר ולא יהיה שמח בחלקו, כי ימעט בעניו מה שיש לו לפי רב הוצאות תאוות גאותו.

ועוד הגאוה גורמת שלא יהא סבלן לסבול עול הבריות ואין צריך להאריך בפחיתת מי שאינו סבלן כי הוא ידוע לכל. וע''כ הדרך הישר באדם שיהא נקי בכל עניניו כי הנקיות הוא גדר של מעשים טובים. ולכן לא ילבש מלבושים יקרים ונאים שהכל מסתכלים בהם ולא בגדי עניים אלא בגדים בינונים נאים ונקיים. (ארחות צדיקים שער הגאוה)

מי שהוא עבד לא יתגאה לפני המלך כדכתיב (משלי כה, ו) ''אל תתהדר לפני מלך'' וכתיב (שמואל א, יב, יב) ''וה' אלקיכם מלככם'' ואנחנו לפניו תמיד כיון שמלא כל הארץ כבודו. ודרך בני אדם להתכבד במלבושים, אמנם אין נאה ההידור והכבוד לעבד אלא למלכו של עולם שנאמר ''זה הדור בלבושו'' (ישעיה סג, א), וכתיב ''ה' מלך גאות לבש'' (תהילים צג, א). ואמרו חז''ל (ברכות ל:) אל תתהדר לפני מלך לכבודך אלא לכבודו, ואנו אומרים בכל יום ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, לכבודו ולא לכבודינו. (הגאון רבי אליהו הכהן זצ''ל מאיזמיר בספרו שבט מוסר פי''ט אות יב)

אמרו במגרניתא דרבי ''מאיר שהמלבוש גורם לפגיעות רעות''. כלומר שמתגאה במלבוש משי ורקמה ומבזה המון העם ונראה בעיניו כי הוא שר גדול ולו נאה המלוכה וטח מראות בעיניו שהכבוד לא לו כי אם למלבושים. וכבר אמר החכם בדרך צחות ''היום לבושך בוץ עלי תולע ומעיל סרוח, ומחר לבושך בו''ז עלי תולע ומעיל סרוח''. ואם אין לו עושר הראוי ללבוש זה, מחר יבוא לידי גזל ולקנות ממון שלא כדין כדי שיוכל ללבוש כמנהגו הרע, ואם יהיה שוטה ויקח בהקפה עד אשר יעבור בסך גדול, בעלי חובותיו ישימוהו בבית כלא ויהיה לחרפה ולמשיסה.

וכבר אמרו רז''ל (בראשית רבה, כב) כשהסט''א רואה מי שמסלסל בשערו ומקפיד ללבוש בגדים יקרים אומר זה שלי. וכל שהוא הולך אחר המלבושים יצא בגרעון לבוש הנפש וחלוקא. וההולך אחר הלבוש, הרי הוא בוגד בנפשו להפשיטה ערומה ולהלבישה בגדים הצואים מלוכלכים קרעים קרעים. וכ''ז רמוז באמרו ''ממלבוש שמביאו לידי פגיעות רבות''. (הגאון החיד''א זצ''ל בספרו לב דוד פרק ט)

יש כיום קלקולים גדולים ופרצות בתחום הביגוד והלבוש. ישנם ילדים שהם קובעים להורים את הלבוש והביגוד שהם רוצים ומדריכים אותם מה לקנות להם. למעשה [פעמים רבות] הקלקול מתחיל באמהות שמייפות את ילדיהם הקטנים בכל מיני לבושים ובגדי פאר, וזה משפיע על הילדים וגורם שכאשר הם גודלים הם מחליטים את צורת הלבוש, ואז כבר ההורים אובדי עצות ואינם יודעים כיצד להתמודד עם הרצונות של הילדים.

בנוסף, הנהגה זו גורמת להרגיל את הילדים להתבלטות ולהתנהגות של גאוה וחוצפה ח''ו, לכן יש לדעת אף שצריך להתלבש נאה ונקי אבל לא להבליט ולחפש את היופי והחיצוניות. (הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט''א, הובא בספר דרכי החיים ח''א עמ' תג)

תוכן העניינים

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה