אור ברסלב
הלבוש והקישוט מזוית יהודית פרק ה' - הרעות הנגרמות מהסלסול בשערו והקישוט בבגדיו › המתקשט בבגדיו ומסלסל בשערו - מגרה יצה''ר בעצמו

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

פרק ה' - הרעות הנגרמות מהסלסול בשערו והקישוט בבגדיו · המתקשט בבגדיו ומסלסל בשערו - מגרה יצה''ר בעצמו

פרק ה' - הרעות הנגרמות מהסלסול בשערו והקישוט בבגדיו

אמר רבי אבא אין יצה''ר מהלך לצדדים אלא באמצע פלטייא [הרחוב], ובשעה שרואה אדם ממשמש בעיניו מסלסל בשערו ומתלה בעקבו, אומר היצה''ר הדין דידי [זה שלי וברשותי]. מה הטעם? ''ראית איש חכם בעניו תקוה לכסיל ממנו'' [שיצה''ר נקרא כסיל ויש לו תקוה מאדם שהוא חכם בעניו ומתגאה בדרכיו]. (בראשית רבה כב, ו)

''ויהי יוסף יפה תואר'' (בראשית לט, ו), כיון שיוסף ראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו ומיפה את גופו ומקשטו, אז ניתן מקום ליצה''ר לקטרג עליו שאמר, והלא אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך?! מיד אני אגרה בך את הדוב [אשת פוטיפר]. (רש''י שם ע''פ תנחומא וישב ח, וזוהר הקדוש שם דף קסט:)

ויוסף היה בן י''ז שנה והיה מתקן בשערו ומתקשט כדי שיהא נראה יפה יותר מכפי שהיה. וזה שאמר הכתוב ''והוא נער'' שהיה מתנהג כדרך הנערים הצעירים של הזמן שהם מתקשטים יפה כמו המטרוניתות [נשים חשובות]. ודבר זה אינו נאה לבעלי הנפש לפי שהיצה''ר מהלך כל היום באמצע הרחוב כדי להתבונן בכל אלו שעוברים שם וכשרואה מי שמתקן בשערו ומקשט גופו אומר זה שלי הוא, כיון שקל מאוד להחטיאו והוא מתוקן לעבירה. ואע''פ שכונת יוסף היתה לשם שמים כי תלמידי חכמים צריכים להיות נקיים שלא ימצא רבב על בגדיהם שזהו כבוד התורה, אבל כיון שיוסף טרח בזה יותר מדאי לכן נחשב לעוון. (מעם לועז פרשת וישב לז, יב)

כתב זרע קודש (דף ח.) המיפה את עצמו ומסלסל בשערו הוא יהיה מרכבה ללילי''ת [כוחות הטומאה] ומגרה אותה בו, מי לנו גדול מיוסף הצדיק לפי שהיה מסלסל בשערו באה אותה חיה אשת פוטיפר שהיא היתה מרכבה ללילי''ת. (הגר''א מאני זצ''ל בספר קרנות צדיק פ''ב אות כח)

המתקשט בבגדיו ומסלסל בשערו מגרה יצה''ר בעצמו כמ''ש במדרש בראשית רבה (פכ''ב) כשרואה יצה''ר אדם שממשמש בעניו ומתקן ומסלסל בשערו אומר זה שלי עכ''ל. וע''י זה היצה''ר מכניס את האדם מעוון קל לעוון חמור ואח''כ מביאו לידי גילוח זקנו ועובר על חמישה לאוין, ואח''כ מכשילו בהתקרבות לעריות להתאסף ביחד בחורים ובתולות ומגיעים לידי הרהורים רעים וניבול פה וליצנות וכדו'.

וכל זה נגרם לו ע''י שהתקשט בגופו ובגדיו וסלסל בשערו. צא וראה מה שהובא בגמ' (נדרים דף ט.) מעשה בנזיר שגילח את שערו כדי שלא יתגבר עליו היצה''ר (והובא לקמן עמ' לח), ומוכח מזה שהקישוט והסלסול מביא לידי התגברות היצה''ר. (החפץ חיים זצ''ל בקונטרס תפארת אדם פ''ו)

איתא בחז''ל שיוסף הצדיק סלסל בשערו ונענש על כך, וזה רמז שבזמן שישראל חוטאים ח''ו ובפרט הבחורים שמסלסלים בשערותיהם השכינה מייללת כי בסיבתם נמשכת הגלות ח''ו ובעבור זה יורד אדם לגיהנם י''ב חודש, וכל זה אם לא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה. ומעשה נורא היה באדם שנהג לסלסל בשערו כדי להתייפות ובאו עליו צרות רבות בגלל מעשיו (כמובא המעשה בספר).

ומכאן ילמדו הבחורים המסלסלים בשערותיהם שבזה הם נמשכים בעבותות החטאים ונגררים אחרי היצה''ר. ועוד מעשה נוסף בנער שהיה ירא שמים ובמשך הזמן החל לגדל שער והתדרדר ויצא לתרבות רעה, ולאחר זמן גזזו את שערותיו וכך התחיל במשך הזמן לחזור בתשובה שלמה לאביו שבשמים (כמובא המעשה בספר). ורמז לזה ''קדקוד שער מתהלך באשמיו'' (תהלים סח, כב), וגזיזתן היא טהרתן. (חכם רבי מנחם מנשה זצ''ל בספרו אהבת חיים פרשת וישב)

תוכן העניינים

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה