פרק ב' - איסור הסלסול בשערו והקישוט בבגדיו · המסלסל בשערותיו או מתנאה בגופו ובגדיו עובר על איסור ''לא ילבש''
אסור לאיש להתנאות בתיקון וקישוט גופו כאשה בכל דבר שדרך הנשים להתקשט בו אם כוונתו לנוי וליופי, משום איסור ''לא ילבש גבר שמלת אשה'', שדבר זה מעורר הטבע לעבירה ח''ו (הרמב''ם בספר המצוות, מצוות לא תעשה מצוה מ, והחינוך מצוה תקמב-תקמג. וכן מתבאר מדברי הפוסקים ביו''ד סימן שפב, וכן מדברי הפוסקים שהובאו להלן פרק ג' לענין איסור הסתכלות במראה, וכן מדברי הפוסקים שהובאו להלן פרק ד' לענין האיסור להתבשם כדי להתקשט ולהתנאות, והוא הדין בכל כיוצ''ב). ולפ''ז אסור לאיש להתקשט ולהתנאות בגופו או בבגדיו או לסלסל בשערו משום איסור ''לא ילבש'' (יערות דבש ח''א דרוש ב ד''ה אחשה, והפלא יועץ ערך יופי, ושו''ת פאת שדך ח''ג סימן סג, ושו''ת אגרות משה יו''ד ח''ב סימן סא).
אמנם לא באו חז''ל לאסור על האדם לגמרי לתקן גופו ובגדיו, כי בודאי צריך להתנהג בסדר ונקיון בגופו ובגדיו (כמובא לעיל פרק א'). אלא עיקר האיסור הוא ריבוי הקישוט והסלסול שהוא מדרכי יצה''ר והוא נכלל בלאו של ''לא ילבש'', כמבואר בגמ' (שבת דף נ:) שמותר לגרר מכה שעל בשרו משום צערו אבל בשביל ליפות עצמו אסור משום ''לא ילבש''. וגם לדעת המתיר לרחוץ גופו אף שמתנאה בכך, הוא רק מפני שעושה כן לכבוד קונו מה שאין כן אם כוונתו להתנאות ולהתקשט בודאי אסור (החפץ חיים בקונטרס תפארת אדם פ''ו).