אור ברסלב
הלבוש והקישוט מזוית יהודית פרק ב' - איסור הסלסול בשערו והקישוט בבגדיו

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

פרק ב' - איסור הסלסול בשערו והקישוט בבגדיו

פרק א' - מצוות סדר ונקיות הגוף והבגדים לכבוד השי''ת

בענין איסור ''ובחוקותיהם לא תלכו'' בגידול השיער לנוי וליופי

נפסק להלכה שאסור ללכת בחוקות הגויים ואסור להתדמות להם ובכלל זה אסור לאדם לגדל ציצת [שיער] ראשו כמו ציצת ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית, ולא יגלח שער מכנגד פניו ויניח פרע מאחוריו כמו שהם עושים (הרמב''ם בהלכות עבודה זרה פרק יא הלכה א, ומרן השו''ע יו''ד סימן קעח סעיף א).

ונחלקו הפוסקים באופן איסור גידול השיער, שלדעת הרמב''ם האיסור הוא באחת משני אופנים, או שמגלח מן הצדדים ומניח שיער באמצע, או שמגלח השיער מלפניו מאוזן לאוזן ומניח הפרע מאחוריו. ולדעת רש''י האיסור רק באופן שהוא מסתפר מלפניו ומניח שיער אחורי ערפו (מרן הב''י שם). נמצא שלדעת מרן הבית יוסף בגידול השיער כנגד פניו לנוי וליופי, אם אינו מגלח מן הצדדים אין בזה איסור כלל אפי' לדעת הרמב''ם, אם לא עושה כן כדי להתדמות לגויים (הפר''ח בקונטרס מים חיים על הרמב''ם שם, ושו''ת בית יהודה עייאש ח''ב סימן צה, וזבחי צדק בקונטרס הנדפס בסוף ספר גדולות אלישע, ושו''ת יחו''ד ח''ב סימן א).

אולם ישנם פוסקים רבים הסוברים [שגם לדעת הרמב''ם] יש איסור ''בחוקותיהם לא תלכו'' בגידול השיער לנוי וליופי אפי' בלא גילוח מהצדדים, והוא דרך שחץ וגאוה (הב''ח והט''ז, והפרישה, והבאר היטב, והחיד''א בברכי יוסף, והשולחן גבוה שם, ושו''ת דעת סופר או''ח סימן ה, ושו''ת קרן לדוד גרינוולד או''ח סימן י, ושו''ת פאת שדך ח''ג סימן סג, ושו''ת מנחת יצחק ח''ח סימן ד, ושו''ת תשובות והנהגות ח''א סימן מב, ושו''ע המקוצר להגר''י רצאבי חיו''ד הלכות חוקות העמים סעיף ג).

וכבר כתבו הפוסקים שאותם הדברים שאסרו חז''ל מחמת חוקות העכו''ם, אע''פ שאין הגויים נוהגים עכשיו בהם במקצת מקומות, אסור לישראל לנהוג בהם, כיון שכבר היה קבוע חוק זה לשם הדת שלהם, נראה כמודה להם ולתורתן אם נוהג כאותם מנהגים שהיה להם חוק מקדם (הב''ח יו''ד סימן קעח ד''ה וכ''כ הרמב''ם, ושו''ת הרדב''ז ח''ד סימן כא, ודרכי תשובה יו''ד סימן קעח סקט''ו וסקכ''ב, ומשנת חכמים חאגיז מצוה מה).

העולה מכל האמור: יש מחלוקת בפוסקים באיזה אופן יש איסור ובחוקותיהם לא תלכו בגידול השיער, ונתבאר שלדעת פוסקים רבים אסור לגדל שיער הראש לנוי ויופי אף בלא גילוח מן הצדדים, משום איסור ''ובחוקתיהם לא תלכו''.

ועל כן אף שיש פוסקים הסוברים שאין איסור בגידול השיער לנוי וליופי אם אינו מגלח מהצדדים (כנזכר לעיל), מכל מקום בודאי טוב ונכון לחוש לפוסקים הסוברים שגם באופן זה יש איסור בחוקותיהם לא תלכו, בגידול השיער לנוי וליופי, ובפרט שהוא דרך שחץ וגאוה ונעשה כסרסור לדבר עבירה, ויש לאסור זאת לגדר וסייג, ועל כגון זה נאמר ''ויאמר לקוצרים ה' עמכם'', ובפרט לבני תורה הצריכים לקדש עצמם במותר להם, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב (הגר''ע יוסף שליט''א בשו''ת יחו''ד ח''ב סימן א).

בענין חציצה בתפילין בגידול שיער הראש

נחלקו הפוסקים האם בגידול שיער כנגד פניו [בלורית] יש חציצה בתפילין, שיש אומרים ששיער ארוך הגדל במקומו אינו חוצץ כיון שנחשב ''בין עיניך'' ורק שיער שאינו במקומו חוצץ (הפמ''ג באשל אברהם סימן כז אות ד, ועיקרי הד''ט סימן ב אות פג, ושו''ת יחו''ד ח''ב סימן א, בשם שו''ת פני אריה סימן ו, ושו''ת עזרת ישראל סימן צא, ושו''ת ארץ צבי סימן ו). אמנם יש אומרים שבגידול שיער כנגד פניו, מלבד איסור בחוקותיהם לא תלכו, יש בו איסור נוסף שהשיער הארוך חוצץ בתפילין של ראש, והמניח תפילין על שערות מרובות כאילו מניח התפילין על כובע עב שבראשו והוי חציצה, (מחצית השקל סימן כז סק''ד, ופתח הדביר שם סק''ג, ופתחי עולם שם אות ו, וקיצור שו''ע סימן י אות ו, ובן איש חי ש''ר פרשת חיי שרה אות ה, ומשנה ברורה סימן כז סקט''ו, והחתן סופר ח''א שער הטוטפות סימן כז בהערה, ושו''ת דעת סופר או''ח סימן ה, ושו''ת מנחת אלעזר ח''א סימן כז אות ו, וח''ה סימן מה, ושו''ת קרן לדוד סימן י, וסימן כב, ושו''ת מנחת יצחק ח''ח סימן ד, ושו''ת תשובות והנהגות ח''א סימן מב, ופסקי תשובות סימן כז אות י).

ובפרט שמחמת ריבוי השערות גם קשה לצמצם שיהיו התפילין מהודקים ומונחים על מקומם כדין (משנה ברורה שם). ונמצא שבגידול השיער כנגד פניו [בלורית] יש בזה חשש ביטול מצות עשה דאורייתא של תפילין בכל יום מחמת החציצה, וכן חשש ברכה לבטלה לנוהגים לברך על תפילין של ראש ברכת על מצות תפילין (החתן סופר שם, ושו''ת קרן לדוד שם).

העולה מכל האמור: יש מחלוקת הפוסקים אם יש חציצה בגידול שיער הראש, ולדעת רבים מהפוסקים – בגידול השיער יש חציצה לתפילין וחשש ביטול מצות עשה דאורייתא בכל יום, וחשש ברכה לבטלה – לנוהגים לברך על תפילין של ראש, ועל כן ראוי ליזהר בזה ולהתרחק מגידול השיער, ולקיים מצות התפילין כראוי לכל הדעות - ''וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''.

ולדאבונינו רבתה המכשלה ונתפשט נגע הצרעת של העוון הנמאס והמעורר גועל נפש של מגדלי בלוריות, ודוקא במקום הנחת תפילין הקדושים שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו וקבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. והוא דרך שחץ וגאוה ויש בזה חילול ש''ש גדול. והעולה על כולם ביטול מצות עשה של תפילין והרי זה בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין ח''ו. ומה יענו ליום פקודה [מגדלי הבלוריות] כשישאלו אותם בבית דין של מעלה מדוע לא קיימו מצות תפילין כראוי?.

יתר על כן הרי בזה שאנו מניחים תפילין כראוי אנו זוכים להתעטר ולהתפאר בכתר מלכו של עולם ולדמות צורה ליוצרה שכביכול גם הקב''ה בכבודו מניח תפילין שכתוב בהם ''מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ובהנחת התפילין מראים שאנו מובדלים מכל חוקות הגויים. ועל ידה אומות העולם יראים מישראל שנאמר ''וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך'', ואילו זה שעושה בשאט נפש והולך בבלורית שהוא חוקות הגויים הרי גורם קטרוג ח''ו, ואיך לא ירא האדם ויפחד לפגום בקדושת התפילין, ובמקום להמשיך שפע של קדושה ע''י מצות התפילין גורם לתת כח וחיות לסט''א והמשחיתים ח''ו. ועל כן כל איש ירא וחרד מאימת הדין הנורא ימנע ויתרחק מעוון זה כמטחוי קשת ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב בעוה''ז ובעוה''ב. (האדמו''ר מביאלא זצ''ל בספרו חלקת יהושע מאמר רביעי אות ג)

המסלסל בשערותיו או מתנאה בגופו ובגדיו עובר על איסור ''לא ילבש''

אסור לאיש להתנאות בתיקון וקישוט גופו כאשה בכל דבר שדרך הנשים להתקשט בו אם כוונתו לנוי וליופי, משום איסור ''לא ילבש גבר שמלת אשה'', שדבר זה מעורר הטבע לעבירה ח''ו (הרמב''ם בספר המצוות, מצוות לא תעשה מצוה מ, והחינוך מצוה תקמב-תקמג. וכן מתבאר מדברי הפוסקים ביו''ד סימן שפב, וכן מדברי הפוסקים שהובאו להלן פרק ג' לענין איסור הסתכלות במראה, וכן מדברי הפוסקים שהובאו להלן פרק ד' לענין האיסור להתבשם כדי להתקשט ולהתנאות, והוא הדין בכל כיוצ''ב). ולפ''ז אסור לאיש להתקשט ולהתנאות בגופו או בבגדיו או לסלסל בשערו משום איסור ''לא ילבש'' (יערות דבש ח''א דרוש ב ד''ה אחשה, והפלא יועץ ערך יופי, ושו''ת פאת שדך ח''ג סימן סג, ושו''ת אגרות משה יו''ד ח''ב סימן סא).

אמנם לא באו חז''ל לאסור על האדם לגמרי לתקן גופו ובגדיו, כי בודאי צריך להתנהג בסדר ונקיון בגופו ובגדיו (כמובא לעיל פרק א'). אלא עיקר האיסור הוא ריבוי הקישוט והסלסול שהוא מדרכי יצה''ר והוא נכלל בלאו של ''לא ילבש'', כמבואר בגמ' (שבת דף נ:) שמותר לגרר מכה שעל בשרו משום צערו אבל בשביל ליפות עצמו אסור משום ''לא ילבש''. וגם לדעת המתיר לרחוץ גופו אף שמתנאה בכך, הוא רק מפני שעושה כן לכבוד קונו מה שאין כן אם כוונתו להתנאות ולהתקשט בודאי אסור (החפץ חיים בקונטרס תפארת אדם פ''ו).

ריבוי השיער הם כוחות הדינים וצריך למהר לגלחם

הדינים נאחזים בשערות ואין האדם נטהר עד שיגזזו ממנו את שערותיו, וע''י שגוזז שערותיו ממתיק את הדין (זוה''ק ויקרא דף מח:). וכיון ששערות הראש הם בחינת דין לכן צריך לספר שערות הראש בסוד ''ואיש כי ימרט ראשו טהור הוא'' (רבנו האריז''ל בשער המצוות פרשת קדושים על הפסוק ''לא תקיפו ''). וע''פ הסוד יש קפידא גדולה אם האדם מגדל שיער ראשו, וע''כ יש ליזהר לגלח השערות כדי להעביר את כוחות הדין (הגאון רבינו יוסף חיים זצ''ל בספרו בניהו על תיקוני הזוהר דף פט, ושו''ת תורה לשמה סימן שפח).

וכיון שע''פ הסוד השערות הם בחינת דינים – ראוי לגלחם כל ערב שבת כדי שלא לגרום רעה לעצמו לתת כח לזרים לשלוט עליו ח''ו, ואם אין באפשרותו לגלחם כל ער''ש, לפחות יגלחם כל שבועיים לבחור הרע במיעוטו (הגר''א פאפו זצ''ל בספרו פלא יועץ ערך גילוח). ועכ''פ לכל היותר יזהר לגלח את השערות משלשים יום לשלשים יום. וכל שלא שהה יותר משלשים יום אין בזה חשש ע''פ הסוד ולא נחשב ניוול. אמנם מי שלא גילח שערו מחמת איזה סיבה ועבר עליו יותר משלשים יום הרי זה נחשב שהוא דרך ניוול (ספר בניהו שם, ושו''ת תורה לשמה שם).

וצריך אדם להרחיק המותרות עד למאוד, וכבר אמרו הטבעיים כי השערות הם מותרות הלחות שיש בגוף, ולכך בכל מקום שרבו הלחות ירבו שערות. ולכך אמרו על שיער הראש שגדלים בשטות, כי כבר נודע כי כל מותרות בטבע הוא מפאת שטות, כי מה שהוא יותר מכפי מדות אדם, הטבע פועל בו ללא צורך והוא לא בגדר חכמה ונקרא שוטה. וכללו של דבר שערות האדם הם לריבוי ומותרות לחה בגוף. ולכן הנזיר כאשר יעברו ימי נזרו יגלח כל שערו לאות כי ימעט המותרות ולא יהיה לו רק הצורך ההכרחי לקיום המין וטבעו. וכן הלויים שהובדלו לה' לשרתו ולשורר בבית ה' צריכים לגלח שערם וצריך הפרשות מכל מותרות, ולכן כאשר נתקדשו ונתחנכו לשרת בבית ה' גילח משה את שערם (במדבר ח, ז), כדי למעט המותרות ככל האפשר כדי שיהיו מוכנים לקדושה ועבודת ה'. וכן אמרו חז''ל (תענית דף יז.) על מלך שמגלח כל יום כי צריך אזהרה יתירה לבל יתגאל בחמדת מותרות (הגר''י איבשיץ זצ''ל בספרו יערות דבש ח''א דרוש ו ד''ה ונשוב)

תוכן העניינים

הלבוש והקישוט מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה