אור ברסלב
הכוח השלישי הצד האחר

הכוח השלישי

הצד האחר

איזון המידות

"בל נשכח שהגוף הוא המגביל, דבר שנעשה במכוון, על ידי הבורא, כפי שדברנו, והוא מצפה מאתנו שנתגבר על מגבלה זו ונבחר בעשיית הנכון. ההכשלה באה בדרך שיש לשים את הדגש עליו: ישנו מושג הנקרא ה'סטרא אחרא', ספר קהלת פרק ז' פסוק י"ד "זה לעומת זה עשה האלוקים". ראה זהר פרשת יתרו אות קכ"ו בפירוש הסולם. וראה בשער מאמרי רשב"י דפוס חדש עם הגהות הרב אשלג דף ק"ו עמודה ב' דיבור המתחיל "וטעם מנין". או 'הצד האחר'. אלה הכוחות השליליים, השליחים הרעים הקיימים אך איננו רואים אותם, והמתעים את דרכנו ומכוונים אותנו לעשיית הרע, בהיותנו בגופנו. זהו תפקידם, להכשילנו." זהר פרשת ויצא אות קי"ג בפרוש הסולם.

"אם כך, לשם מה הם קיימים בכלל?!" התפרץ יצחק. "מי צריך אותם?!"

"אנחנו צריכים אותם." ראה מדרש רבה סדר בראשית פרשה ט' אות ז'. וכן בזהר פרשת תרומה אות תל"ב בפירוש הסולם. השבתי. "יש להתמודד מולם, להתנגד להצעותיהם השליליות, ולנצחם. אחרת התיקון שלנו כאן לא היה יוצא לפועל."

"כי לא היינו נכנסים לדילמות." הוסיף יעקב. "נכון?"

"אמת." אישרתי. "אם היינו חשים בדחף לעשיית הטוב בלבד, לא היה נוצר בנו הקונפליקט הפנימי, ואז, שוב, לא הייתה הבחירה החופשית מתקיימת. היינו פועלים כרובוטים, או לפחות על פי האינסטינקטים, כחיות.

ועכשיו שימו לב: ייתכן שהאדם האוכל 'מזון מהיר' והדומים לכך יחוש בחיצוניותו תחושה נהדרת, שכן המאכלים ערבים לחך, אבל בפנימיותו גופו ניזוק והוא מגלה זאת מאוחר יותר וכועס על עצמו ששגה. האדם שאינו מתפתה לזאת אלא שבוחר באכילת מזונות נכונים מרגיש נפלא, גופנית ונפשית, ומרוצה מעצם העדפתו."

"נו, אז מה?!" הביע יצחק תמיהה.

"אני מבין שזה משל." קרץ יעקב בעינו. "נכון, אברהם?"

"צדקת, יעקב". השבתי. "הנמשל הוא - לפני ביצוע עבירה האדם עשוי להצדיק את עשייתה באין סוף תירוצים העולים בהשפעת ה'סטרא אחרא', ולאחר שנכשל, עת מניח אותו ה'סטרא אחרא' לנפשו, חש בבושה, התמרמרות ואכזבה עצמית. בתחום המצוות קיים ההיפוך הגמור - לפני שהאדם מקיים מצווה עשויות להופיע בראשו הספקות והמניעות, כלומר הסיבות ה'מצדיקות' על אי-עשייתה. עליו להשכיל ולהבין שהן מגיעות מה'סטרא אחרא', כמובן, המתאמץ להכשילו. לאחר שמתעקש האדם ומבצע את המצווה מתמלא הוא בסיפוק, הנאה ושביעות רצון, מאחר שה'סטרא אחרא' 'הרים ידיים' והרפה מהשפעתו עליו, וכך האדם שב לעצמיותו ומבין שאשר עשה - נכון הוא, ומתפלא על עצמו שאך לפני מס' רגעים חשב אחרת.

הפיתויים הנם רבים ושונים, באין סוף תחומים. ניתן לדמות זאת לדלת פתוחה הקורצת לנו; ואת הבחירה הנכונה לדלת נעולה. אבל אם נפשפש בכיסנו, נגלה שהמפתח ברשותנו.

תופתעו אולי לדעת, אבל כוחו של ה'סטרא אחרא' מתגבר ככל שהאדם מתחזק בתורה ובמצוות, כדי שהטוב והרע שבו יהיו באיזון ובשוויון תמידי; שאם לא כן הוא יביס את ה'סטרא אחרא' בנקל בכל ניסיון שיועלה בפניו, כי יהיה פשוט מדי עבורו. לכן, האדם הגדול בתורה עשוי ליפול, חלילה, באותה המידה כמו גם האדם הפשוט, ואין להתפלא על זאת. עליי להדגיש, שאם בפני האדם הפשוט היה מגיע ניסיון דומה לזה הצדיק הוא לא היה עומד בו אלא שנכשל נחרצות. מכאן ניתן להבין כיצד זה שאדם וחווה, למשל, לא עמדו בניסיון שנראה על פניו כפשוט ביותר. עלינו ללמוד את עומקם של הדברים כדי לדעת עד כמה הוא היה קשה, ועד כמה ה'סטרא אחרא' היה חזק. אף-על-פי-כן היה ביכולתם לעמוד מולו, בגיוס מאמצים כבירים. משנכשלו, התוצאות המכאיבות שהביא עליהם הבורא דרך ה'סטרא אחרא' לא אחרו לבוא." ספר דעת ותבונות להרמח"ל עמודים כ"ח, כ"ט.

"הבנתי. הרשה לי לשאול: אם, כפי שאמרת, שום דבר אינו קורה במקרה אלא שכל אחד מקבל את השכר והעונש המגיע לו, יוצא, באופן אירוני, שאם אדם א' רימה או פגע באדם ב', על אדם ב' לומר תודה ל-א' על שהביא לתיקונו. ויתרה מזאת, אין הצדקה להעניש את הפוגע שהרי קיים את מצוות הבורא!"

שללתי בנענוע ראשי "אדם ב' שהעלית לא קיבל את אשר מגיע לו במקרה. דבר זה נכון. אבל עונשו לא היה חייב להגיע דרך אדם א'. לאדם א' הייתה בחירה חופשית. אילו לא רימה או פגע באדם ב', אדם ב' היה מקבל את עונשו בדרך אחרת. היות שאדם א' בחר בדרך הלא נכונה, עליו לשאת בתוצאות הנוראיות בשל מעשיו." משנה תורה להרמב"ם פרק ו' הלכה ה'. וכן ראה בילקוט מעם לועז פרשת וישב פרק ל"ט פסוק כ"ג מה שפירש בשם העקידה.

"רוב האנשים הרי אינם יודעים את הכללים וההסברים אשר העלית, ועל כן הם מאמינים שהדרך הנכונה היא לרמות את הזולת כדי לשרוד." אמר יעקב, "הנה, עומד בפניך אדם אשר חשב כך, בתור דוגמא אישית."

תוכן העניינים

הכוח השלישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה