אור ברסלב
הין צדק מאמר ד' פרשיות

הין צדק· רבי מנחם מנדל שפירא

מאמר ד' פרשיות

שובבי"ם

שקלים. זכור. פרה. החודש. נבס"ד דהנה ידוע אשר ר"ח אדר הסמוך לניסן שח"ל בשבת קורין פרשת שקלים. ע"ש בא' באדר משמיעין על השקלים. ואם חל ר"ח אדר בתוך ימי השבוע קורין בשבת שלפניו כמבואר בש"ע (או"ח סי' תרפ"ה.) ואח"כ זכור. פרה. החדש. דהנה אדר הוא זמן התשובה כמש"כ בשם הגאה"ק מבעלז זצללה"ה. כי לול"א התמהמהנו היינו אותיות אלול. כי עתה ישבנו בתשובה. ז"ה פעמים בחדש שנים עשר. כמנין ז"ה. פעמים שחל להיות פעמים בחדש עיבור וכו' הוא הכנה למצות העתידים בחדש ניסן חג הפסח מצה. מרור. וארבע כוסות. והנה דוד המלך ע"ה אמר (תהלים ל"ד) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע. ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב. בקש שלום ורדפהו. והנה כבר האריכו בזה כל ספרי מוסר היראים. אשר מקודם צריך להיות סור מרע. ואח"כ עשה טוב. ופירשו בזה שוא לכם משכימי קום ועשה. מאחרי שבת והשב ואל תעשה מאחרים עד לבסוף לא זה הדרך האמת. והנה לאו כל אדם זוכה. ומי יאמר זכיתי לבי וא"כ אין מבוא שיזכה לעשה טוב כו ח"ו יעברו ימיו ושנותיו ועדיין לא יהי' בבחי' סור מרע. וכמבואר בסה"ק צמח צדיק פרשת ויחי. ומורי בקדושת יו"ט פ' משפטים נתן לנו עצה היעוצה לתת צדקה קודם המצוה. ועי"ז וחטאך בצדקה פרוק. ועי"ז לא יוכלו הסט"א לעשוק המצוה וזש"א עשיתי משפט וצדקה בל תניחנו לעושקו ודפח"ח. ולענ"ד י"ל עוד עצה. דהנה מבואר בסה"ק ייטב לב בפ' בלק בפסוק אפס קצהו תראה דכך אמר בלק לבלעם שלא יסתכל בכללות ישראל רק בפרטות. דאז יכול למצוא חסרונות רבים זה בכה זה בכה אבל כולו לא תראה. דבכללות ישראל טובים הם. וזש"א במסו' וכולו מחמדים. ואין כל מום בהם. נמצא דאם תכלול עצמך בכללות ואהבת ישראל. ממילא יהי' בחי' סור מרע. דאז אין למצוא שום חסרון בהכללות ובזה תמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ובזה תמצא טוב טעם ודעת למנהג ישראל תורה שתקנו לנו רבותינו לומר קודם כל מצוה. לשם וקבה"ו בשם כל ישראל, דהנה קודם כל מצוה צריך לחשוב שמא הוא לא הגיע עדיין לבחי' סור מרע ואז ח"ו יכולין הס"א להיות אחיזה במעשה המצוה שעושה. ע"כ אומרים מקודם שעושה זאת בשם כל ישראל. וכולו מחמדים והוי שפיר סור מרע. ואח"כ יכול להיות עשה טוב:

והנה כ"ז אם האדם בגדר בקש שלום ר"ל שאוהב לבריות ואינו מחזיק במחלוקת אבל ח"ו אם אינו מבקש שלום. אז שוב לא מהני לי' מידי במה שאומר שעושה בשם כל ישראל. גם זה דוקא באם יכלול עצמו עם היראים ושלמים כמש"כ חבר אני לכל אשר יראוך. אבל בתנאי שלא יתחבר עם רשעים והמורדים והפושעים דאז אדרבה לא די דלא הוי סור מרע. אלא דמדבק יותר ברע. וזשא"ה בתהלו' מי האיש בפרטות, החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך דייקא ביחידי מרע. ושפתי"ך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב. ואם תאמר מתי תוכל לומר זכיתי לבי להיות בחי' סור מרע. ע"ז גמר אומר אני נותן לך עצה לזה. בקש שלום לכלול עצמך בשם כל ישראל. ואז תהי' ממילא בחי' וכולו מחמדים ורדפה"ו. במקום אחר באם ירצו רשעים ליחבר עמך תרדפם עד חרמה. ואין שלום אמר אלקי' לרשעים. ואז ממילא תהי' בבחי' סור מרע ואח"כ תוכל לבא לעשה טוב:

ובזה מובן סדר ארבע פרשיות שקלי"ם רומז אל האחדות וכאו"א בפרטות הוא מחצית ורק בהתכללות נעשה שלם דהיינו שצ"ל בשם כל ישראל. בקש שלו"ם: זכו"ר. את אשר עשה לך עמלק למחותו. ורדפה"ו. ואח"כ פרשת פר"ה. שמטהרת טמאים בחי' סור מרע. ואח"כ פרשת החדש. מצוה ראשונה בחי' עשה טוב:

או כה יאמר. ברמז הארבע פרשיות דהנה ידוע דחדש ניסן. זמן תשובה מאהבה להשי"ת. על שעשה לנו כל הנסים ונקמה בפרעה וכו' וכמו ששמעתי מאבא מארי בשם צדיק אחד שא' בטעם שאיבת מים שלנו למצות מצוה דהיינו טעמא. לפי שבר"ה אנו הולכים לנהר לקיים מצות תשליך במצולת ים כל חטאת"ם. אבל כ"ז בימי נוראי"ם זמן תשובה מיראה. אבל ניסן ופסח זמן תשובה מאהבה דזדונות נעשו כזכיות. אנו שואבים בחזרה חטאות שנשלכו למצולות ים להחזירם ולצרפם לזכיותינו עכדפח"ח. והנם לשלימות אהבה. להשי"ת צריך הרגל והכנה דרבה. לקיים ואהבת את י"א בכל לבבך. ובכל נפשך. ובכל מאודך. ע"כ נתקנו הארבע פרשיות דהיינו שקלי"ם רמז לקיים כמה שכתוב ובכל מאוד"ך:

זכו"ר. את אשר עשה לך עמלק וגו' תמחה את זכר עמלק. זה בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך ע"י מה שתעשה לך מלחמה לה' בעמלק. או להרוג או ליהרג. פרשת פר"ה רמז למה שכתוב בכל לבבך. דפרה הא לטהר טמאים ועיקר טהרה הוא בלב כמשו"כ הרמב"ם ז"ל (בס"פ י"א מה' מקואות) וז"ל וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא. שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים. אלא גזירת הכתוב הוא. והדבר תלוי בכוונ"ת הל"ב וכולי. ע"ש כיון שהסכים בלב"ו לפרוש מאותן העצות. והביא נפשו במי הדעת טהור. עכל"ה. ואח"כ פרשת החד"ש הזה לכם ראש חדשים זמן תשובה מאהבה. בכל לבבך. ובכל נפשך. ובכל מאודך. והנה בכל מאודך דהיינו שקלים הו"ל לתקנה לבסוף. אלא די"ל דהיינו דאמר רשב"ל גו"י לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן (שהוא מזרע עמלק.) לשקול שקלים על ישראל. לפיכך הקדי"ם שקליהן לשקליו. וכיון שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו מקדימי' וקורין שקלי"ם. והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים למחות את זכר עמלקי שבכל דור ודור ע"י השקלים ע"כ הקדים פ' שקלים אף שהוא בחי' בכל מאודך המאוחר בקרא יש לה בכאן דין קדימה כדרך שהקדים שקליהן לשקליו:

תוכן העניינים

הין צדק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה